
עיקרי דברים שנאמרו בכנס התעשיה הקיבוצית 2016, בפאנל "חדשנות" שהונחה ע"י ד"ר עדנה פשר
פורסם: 6.10.16 צילום: יח"צ
חדשנות היא הבטחה, התרגשות ואופטימיות. במהותה היא יציאה מן השיגרה, מן הנוהלים הקיימים והסביבה המוכרת וממרחב התגובות שאנו רגילים להן במציאות הישנה. חדשנות היא יציאה מן הבסיס שלמרגלות ההר וטיפוס לעבר פסגתו. סכנות רבות בדרך, אך המסוכנת מכולן היא שכרון הגבהים שנוצר בגלל דלילות החמצן שגורם לאיבוד הקשר עם המציאות.
ה"חמצן" של החברה במצבה הקיים-השגרתי הוא כל אותם דברים שזורמים באופן קבוע וחופשי ב"עורקי" החברה. תגובות של השוק, קשרים ומידע מספקים ולקוחות, רגולציה מוכרת, מודלים ו"אקסלים" שיש רק למלא את הנתונים בתאיהם כדי לקבל תשובה מספקת ועוד. כאשר "עולים" במעלה הר החדשנות: המידע, ההכרות, הקשרים, הסביבה מתמעטים ו"החמצן" מִדלל ומִדלדל.
"הנוף" נהדר ומבטיח, המטפס נמצא ב"הַיי", החלטות מתקבלות "מהבטן", הסיכונים לא מוכרים ואינם ניתנים לזיהוי. האובדן עלול לבוא לאט או בחטף.
בשנות השמונים הוקם בארץ, באחד הקיבוצים, מיזם מרתק, מפעל לסיבי פחמן. זה היה ההייטק של אותם ימים, סיבי הפחמן היו הרכיב החשוב בדור הבא של החומרים, ה"חומרים המרוכבים" שיועד בעיקר לתעשיית המטוסים שתפסה תאוצה אדירה עם הצמיחה של תנועת התיירים בעולם, ובו זמנית כניסה לדור החדש של מטוסי הקרב (הלביא בארץ) וחזון "החמקנים". נעשו בדיקות יתכנות, נרכש ידע מהמתקדמים בעולם, המוצרים עברו את יסורי מכוני התקנים, נעשו סקרי וחקרי שוק, ופילוח ותמחור.
המפעל נסגר כעבור זמן לא רב. הסיבה: הלקוחות לא קנו. הכשל: בתהליך לא נשאלה שאלה אחת קריטית: "האם תקנו מאיתנו". הסתבר בדיעבד כי תעשיית בניית המטוסים שמרנית באופן קיצוני. תהליך החלפת ספקים הוא מהמתישים שיש, הרגולציה "מטורפת" (ובצדק), יצרן מטוסים לא ירכוש מספק חדש ובלתי מוכר (במזרח תיכון), הוא יעדיף לא לבנות מטוסים מאשר להסתכן.
נקודה נוספת שלא נשאלה היא עלות ביטוח חבות המוצר למוצרים המשמשים בתעופה. מי שמכיר את תחום הביטוח ותעופה יודע כי עלויות אלה גבוהות בסדרי גודל מביטוח חבות מוצר למוצרים אחרים ויכולות להגיע לאחוזים מערך המוצר במקום שברי אחוזים ולשנות את התמחיר באופן דרמטי. יתר על כן, התעריף הנקבע על ידי חברת הביטוח הוא לאור הסיכונים של היצרן הספציפי. אפילו נחקרה ונמצאה עלות חבות המוצר אצל יצרן סיבים קיים בארה"ב או אירופה והוכנסה לחישוב , התעריף לספק חדש ולא מוכר יכול להיות גדול אפילו פי 10, ובגבולות אחריות נמוכים שלא יספקו את הלקוח.
כאשר ארגון מתחיל לנוע במסלול של חדשנות, כבר בשלבים הראשונים של תנועת הארגון לעמדה החדשה כאשר נדמה למנהליו ולעובדיו שהם עדיין בטריטוריה הישנה והמוכרת נחשף הארגון לסיכונים שאין הוא ער להם.
אי שקט במערך משאבי האנוש. עובדים חוששים מצד האחד, ויחד עם זאת רוצים לתפוס עמדה במבנה שצפוי להבנות בעתיד. העובדים הרבה יותר רגישים וחרדים מאשר נדמה להנהלה והלחץ שנבנה יכול לשבש את התהליך שבונה ההנהלה. ספקים ולקוחות משפרים עמדה, תגובות מן השווקים חדשים, חוסר ערנות מספקת לרגולציה חדשה, לתרבות לקוחות וספקים שונה מהמוכר.
התהליכים הללו שכותרתם "חדשנות" הם כמו לימוד מחדש של על רכיבה אופניים, חייבים להגן הגנה מיוחד על האזורים הרגישים לפגיעה ולהרכיב גלגלי עזר. צריך לזכור שלתהליך האופטימי יש אפקט שכרון גבהים שמקטין את כושר ההתנגדות.
בתחום שלי, של ניהול סיכונים וביטוח אני רואה שלושה מנגנוני הגנה חשובים בשלב זה.
הראשון הוא מנגנון ה Due diligence . צריך לחטט במקומות המוסתרים של התחום אליו נכנסים או של העסק אותו רוכשים. לדוגמא: לקבל את דוח התביעות מחברת הביטוח של החברה שרוכשים. איזה אופי יש לתביעות מוצר, מה היקפם, מה תדירותם ניתן ללמוד על יכולת החברה לשלוט מערך היצור ואבטחת היצור. על אופי התביעות בענף וסדרי הגודל שלהם ומכאן להסתכל בצורה יעילה יותר על תרבות הלקוחות בענף. תביעות בחבות מעבידים מלמדות על אופי נזקי בריאות, האם יש מחלות מקצוע, ותרבות.
מפוליסות הביטוח ניתן ללמוד לפי תעריפי הפרמיה כיצד חברת הביטוח רואה את הענף. תעריפים גבוהים מעידים על נזקים בענף והיותו ענף מסוכן יחסית. מאישורי ביטוח שמבקשים לקוחות ניתן ללמוד על נורמות נדרשות בענף . למשל האם גבול אחריות בפוליסת אחריות מקצועית הנדרשת על ידי הלקוחות היא 2 מליון ₪ או 10. יש לזה משמעות גדולה מבחינת ההסתכלות של הלקוחות על הסיכון שבענף.
מנגנון שני הוא ליווי של יועץ ניהול סיכונים וביטוח בבניית המודלים וההסכמים. סעיפי האחריות והביטוח בשלב הזה אינם מוכרים דיים לארגון וגם לא ליועציו המשפטיים. הרגולציה בנושאי האחריות והביטוח שונה ממה שהארגון מכיר בתחום הישן והמוכר. כניסה לצפון אמריקה שינוי משמעותי בפוליסת חבות מוצר ובפוליסת חבות מעבידים. יש שוני ברגולציה של האחריות והביטוח במדינות השונות.
המנגנון השלישי הוא פתיחת קווי תקשורת חדשים בתוך הארגון. יש לבנות מנגנון פנים ארגוני יעיל וחסר חשש, שיהיו לו כלים לזיהוי סיכונים חדשים ושינויים בסביבת הפעילות החדשה ואת הקשר הישיר להנהלה כדי לשתף אותם במידע. מעין "נאמני סיכונים" כמו "נאמני בטיחות" שיש בתעשיה שהם עובדים במחלקות היצור שקיבלו הכשרה ומינוי לשמש כנציגי ממונה בטיחות המפעלי ומשמשים כסוכניו.
אלה כמובן כותרות שצריך לתרגם אותן לתכנית עבודה מפורטת, יתרונן של המודולים הללו שהם אינם עוצרים את המערכת ותפקידם לא להטיל ספק במהלכים אלא ללוות, ללכת ליד ועם המערכת ולהאיר באורות חזקים אזורים שיש בהם צללים, לבדוק את טיבם ולעזור בבניית ההגנות הרלוונטיות.
*הכותב ד"ר עמי כהנא הוא מהנדס תעשיה-וניהול ומשפטן, יועץ לניהול סיכונים וביטוח בחברת "סט פוינט בע"מ http://www.setpoint.co.il/
עוד בסטטוס:
שיתוף עובדים בניהול הסיכונים של הארגון
בדיקת מערך אחריות ביטוח ופנסיה בתהליך בדיקת נאותות
Tags: אסטרטגיה חדשנות ניהול תרבות ארגונית