ד"ר עדנה פשר בשיחה עם ד"ר חיים אסא על ספרו האחרון המשותף עם פרופ' יוסף אגסי ז"ל: מהי “אימה”, מדוע האדם הוא היצור היחיד שניתן להטיל בו טרור, ואיך הבנה פילוסופית עמוקה יכולה לשנות גם חשיבה ניהולית

צילום: יח"צ פורסם: 19/4/26

בריאיון לרגל צאת הספר “הלם הטרור: האימה האנושית מפני המציאות”, מארחת ד"ר עדנה פשר את ד"ר חיים אסא לשיחה יוצאת דופן המחברת בין פילוסופיה, פסיכולוגיה ואסטרטגיה. הספר, שנכתב יחד עם פרופ' יוסף אגסי ז"ל והוא ספרו האחרון, מציע פרספקטיבה רדיקלית: הטרור איננו רק תופעה פוליטית או ביטחונית, אלא ביטוי עמוק של מרכיב יסודי בתודעה האנושית: האימה.

אסא פותח בטענה מפתיעה: הבעיה המרכזית איננה הטרור עצמו, אלא האופן שבו בני אדם חווים את המציאות. “האימה”, לדבריו, איננה רק תגובה לאיום, אלא תנאי יסוד של הקיום האנושי – מרכיב שמלווה את האדם מרגע לידתו ועד מותו. מכאן נגזרת תזה רחבה בהרבה: האימה היא הכוח שהוליד לא רק תגובות הישרדות, אלא גם את השפה האנושית, את מושג הזמן ואפילו את הדת.

בלב השיחה עומדת הבחנה חשובה בין פחד, חרדה ואימה. בעוד פחד נתפס כתגובה לאיום מוגדר, האימה קשורה לאי־הבנה עמוקה של המציאות עצמה. זוהי תגובה למשהו שאיננו בשליטה ואיננו מובן: טבע, מגפות, טרור או אפילו עצם הקיום. לפי אסא, בני האדם פיתחו לאורך ההיסטוריה “כלים מנטליים” כדי להתמודד עם אותה אימה: השפה, שמאפשרת לתקשר ולארגן את העולם; מושג הזמן, שמייצר סדר והמשכיות; והדת, שמעבירה את האחריות על הלא־מובן לגורם עליון.

אחת הטענות החדשניות ביותר שעולה מהשיחה היא הקשר בין אימה לשפה. אסא מתאר כיצד היכולת לקרוא בשם לדברים – כפי שהודגם בסיפורה של הלן קלר – אינה רק אמצעי תקשורת, אלא דרך להתגבר על טראומה וליצור תחושת מציאות. השפה, במובן זה, איננה רק כלי, היא מנגנון הישרדותי שמארגן את החוויה האנושית ומפחית את עוצמת האימה.

מכאן מתרחבת השיחה אל מושג הזמן, שאותו מציג אסא כקונסטרוקציה אנושית ולא כנתון אובייקטיבי. הזמן, לטענתו, נולד מתוך הצורך להתמודד עם אי־ודאות: הוא מאפשר לאדם לבנות רצף, לצפות את העתיד ולייצר שליטה מדומה במציאות. השפה והזמן, כך עולה, הם “אחים”, שני מנגנונים שנולדו מאותו מקור: האימה האנושית מפני הלא־נודע.

פשר מכוונת את הדיון גם להשלכות מעשיות, בעיקר עבור מנהלים. כאן הופך הדיון הפילוסופי לכלי עבודה: אם האימה היא כוח מניע בסיסי, הרי שהיא פועלת גם בארגונים, בתחרות עסקית ובקבלת החלטות. מנהלים, לפי אסא, נדרשים להבין לא רק נתונים ותהליכים, אלא גם את הכוחות הפסיכולוגיים שמניעים אנשים – כולל מתחרים, עובדים ולקוחות.

בהקשר זה מציג אסא רעיון פרובוקטיבי: גם הטרוריסט וגם המנהל פועלים מתוך מנגנונים דומים של תפיסת איום ותגובה אליו. ההבדל איננו במהות, אלא באופן שבו האימה מתורגמת לפעולה. עבור מנהלים, ההבנה הזו יכולה לפתוח פתח לחשיבה אסטרטגית אחרת, כזו שמזהה את מקורות הפחד והאי־ודאות ומנסה לנהל אותם במקום להתעלם מהם.

השיחה נוגעת גם בשאלת הדת, שמוצגת כפתרון ייחודי לבעיית האימה. לפי התפיסה המוצגת בספר, הדת מאפשרת לאדם להתמודד עם אי־הבנת המציאות באמצעות “העברת אחריות” לגורם עליון. בכך היא יוצרת יציבות, משמעות ויכולת לפעול בתוך עולם שאיננו ניתן להבנה מלאה.

בסיום הריאיון חוזר אסא אל החוויה האישית של העבודה עם אגסי. מעבר לשותפות האינטלקטואלית, הוא מדגיש את תרומתו של אגסי כמי שלימד אותו לא לפחד, לא מרעיונות, לא מביקורת ולא מאי־ודאות. במובן מסוים, עצם כתיבת הספר היא יישום של התזה המרכזית: ניסיון רציונלי להתמודד עם האימה דרך חשיבה, ניסוח ויצירת משמעות.

בסיכומו של דבר, “הלם הטרור” מציע למנהלים ולאנשי חשיבה מסגרת חדשה להבנת המציאות: לראות באימה לא רק בעיה שיש לפתור, אלא כוח יסוד שיש להבין ולנהל. בעולם של חוסר ודאות מתמשך, ייתכן שדווקא הפילוסופיה ולא רק הכלים הטכנולוגיים – היא זו שמספקת את היתרון האמיתי.

מגזין "סטטוס" מופק ע"י: 

עוד בסטטוס:

הפרדת הדת מהמדינה: ד"ר יוסי שניר בראיון למגזין המנהלים "סטטוס"

ללמוד מחדש: על קריירה רפלקטיבית, סייבר, פילוסופיה והעתיד המורכב של האקדמיה