האם צה"ל הוא ארגון לומד? מה ניתן לעשות על מנת לערוך שינויים מידיים בצה"ל כדי שנהיה מוכנים למלחמה הבאה? ד"ר עדנה פשר בשיחה חשובה ומרתקת עם תא"ל מיל' פצי חן גיבור מלחמת יום כיפור ומפקד סיירת שקד על דחיפות השינויים שצה"ל זקוק להם
צילום: יח"צ
אמציה חן נולד בקיבוץ חולדה בשם אמציה חיימוביץ. כנער התאמן בסיירות בשדות מסביב לקיבוץ חולדה. בתיכון למד בבית ספר מקצועי במגמת אגרומכניקה בעמק הירדן. עם גיוסו לצה"ל התנדב לצנחנים, שם שובץ בגדוד 890. בצנחנים עבר חן מסלול הכשרה כלוחם והשתתף באימונים ופעילות מבצעית במסגרת הגדוד והחטיבה, וכן עבר קורס מ"כים חי"ר. בקורס קציני חי"ר פגש בצוער מסיירת שקד וביקש לעבור ליחידה זו. עם סיום הקורס מונה למפקד מחלקה בסיירת שקד[1] עד שחרורו בשנת 1962. לאחר השחרור עבד בעסק משפחתי בבאר שבע, ובשיווק סיטונאי של ירקות בחיפה.
במלחמת ששת הימים השתתף בכיבוש מוצב כונתילה כקצין בסיירת שקד. בעקבות המלחמה התגייס לשירות קבע, ושרת בסיירת שקד תחת פיקודם של בנימין בן אליעזר ודני רהב (וולף). בתקופה זאת השתתף בפשיטות מעבר לקווי האויב במצרים, ירדן וסוריה. בשנת 1971 נשלחה סיירת שקד לרצועת עזה, בה הייתה אחראית על המלחמה בטרור. חן היה אז סגן מפקד הסיירת, ומשחלה דני רהב ונאלץ לפרוש מפעילות, פיקד חן בפועל על הסיירת. בשנת 1973 יצא ללימודים במכללה הבין-זרועית לפיקוד ולמטה וכשפרצה מלחמת יום הכיפורים נקרא לפקד על כוח סיור מיוחד באוגדה 143 שבפיקודו של אריאל שרון, שנקרא על שמו "כוח פצי", וכונה ברשת הקשר "רומאי"[2]. חן והכוח שבפיקודו לחמו בגזרת התעלה, ביצעו סיורים ותצפיות כדי להשיג מודיעין קרבי, וכן מרדפים אחר כוחות קומנדו וקציני ארטילריה מצריים[3].
לאחר המלחמה עשה חן הסבה לשריון, בשנים 1976 עד 1979 היה מפקד חטיבת שריון במילואים, חטיבה 434 ("עקבות הפלדה"). פיקד על אוגדת מילואים 220 ופיקד על בסיס האימונים בצאלים. בשנות ה-80 למד והדריך במכללה לביטחון לאומי.
חן השתחרר מצה"ל בדרגת תת-אלוף בשנת 1991, ומאז הוא עובד כקבלן כבישים ותשתיות. במילואים הוא מונה כאחראי על הפקת לקחים בצה"ל. חן מפרסם מאמרים בנושאים צבאיים בכתבי עת שונים, במטרה להניע שינוי בצה"ל.
חן מבקר בחריפות את צה"ל על אי הפקת לקחים ומבקר את "מבחן התוצאה" שלטענתו מונע הפקת לקחים, כי הוא מתייחס רק לתוצאה ומתעלם מהסיבות שגרמו לתוצאה. לטענתו, כל הכשלים שהיו במלחמת העצמאות הופיעו שוב ושוב בשאר מלחמות ישראל בלא שתוקנו. בין כשלים אלו הוא מונה את העדר השילוב בין החילות, פירוק והרכבה מחדש של יחידות בזמן מלחמה כך שהאימונים של היחידות מאבדים מהאפקטיבית שלהם, פיקוד ושליטה ברמה בלתי נסבלת מעל רמת הגדוד ובמקום זאת התערבות של מפקדים בכירים בהחלטות של מפקדים זוטרים בלא שיש להם מידע הנצרך לקבלת ההחלטות, מודיעין טקטי ואסטרטגי ברמה נמוכה, ובעיות בלוגיסטיקה[4]. לטענתו, ועדות חקירה אינן עוזרות בשיפור המערכת הצבאית אלא מזיקות[5]. חן טוען שלישראל מעולם לא היה צבא של ממש אלא רק אוסף של חילות ויחידות, והרמטכ"לים פעלו כמנהלי תאגיד המורכב מיחידת רבות ולא כמפקדי צבא[6]. הוא ביקר את המכללה לביטחון לאומי אשר מלמדת את הקצינים נושאים מגוונים כמו כלכלה וציונות, אך לטענתו מזניחה את נושא הביטחון[7].
חן טען כלפי רבים ממפקדי צה"ל שלא הבינו מספיק בענייני צבא ובעקבות זאת הטעו את הממשלה. בין השאר טען שמשה דיין "לא הבין כלום בצבא" ועל יצחק רבין ודוד אלעזר אמר שלא העריכו נכונה את היכולות של צה"ל[8]. את מוטה גור האשים במניעת הפקת לקחים לאחר מלחמת יום כיפור[6].
מגזין "סטטוס" מופק ע"י:
עוד בסטטוס:
Tags: אסטרטגיה מלחמת חרבות ברזל מלחמת יום הכיפורים ניהול ניהול שינויים
