אבי סלמה, מנכ"ל הנציגות הישראלית של Hyposwiss, יוצא בקריאה לחינוך פיננסי בבתי הספר, בתיכונים ובצה"ל לאלתר
פורסם: 25.7.21 צילום: רן אליהו
הגיע הזמן שנודה על האמת, אנחנו מובילים עולמיים בתחומי היזמות, ההי-טק ואפילו הפיננסים. אבל וזה אבל גדול, בתחום ההתנהלות הפיננסית של משקי הבית אנו הישראלים לא ממש מצטיינים כצרכנים ואף רחוק מכך. כשהמינוס הממוצע בישראל למשקי בית עומד על כ- 25,000 ₪ הדבר מצביע על תרבות צריכה לא נכונה, וגרוע מכך חוסר הבנה שה"מינוס" הוא למעשה ההלוואה היקרה ביותר.
מהו האתגר?כנראה שלתקן את כלל תרבות הצריכה הישראלית יהיה דבר קשה עד בלתי אפשרי. אך הדבר המדהים באמת הוא, שעל אף הטכנולוגיה הנרחבת והנגישות הרבה למידע בדור הצעיר, הרי ששם הפיתוי וחוסר ההבנה גדול אף יותר. הדוגמא האחרונה הייתה בתחקיר שנעשה בכאן 11 על כוכבי הרשת מישל טרוני ודניס צ'רקוב. כתב הערוץ דניאל אלעזר חשף כי "אמוזה" (חברה בבעלותם) הונתה לכאורה מאות ישראליות וישראלים, אשר השקיעו ממיטב כספם ובתמורה לא קיבלו מאומה מ"הרווח הפאסיבי" המשמעותי שהובטח להם. אינני מתכוון להיכנס לוויכוח של מי צודק, זה כנראה יוכח בבית משפט, אלא להתמקד בקבלת ההחלטות של אותם משקיעים תמימים ואיך גורמים להם להתפקח.
מכך עולות שאלות רבות איך התפתו אותם משקיעם להשקיע בדבר שהם לא מבינים בו?
מי הם אותם משקיעים? מה המאפיינים שלהם? כיצד שמו את מבטחם בכוכבי רשת, שככל הנראה אין להם השכלה פיננסית נרחבת או ניסיון בתחום ההשקעות? כיצד אנשים מאמינים שאפשר להרוויח כסף גדול בלי לעבוד בעבורו?
ומהן התשובות למצב? נתחיל בבסיס כפי שהוצג בכתבה, המסרים היו מעורפלים, לכאורה, עם מושגים מקצועיים בלתי מובנים אך רציונאלית נשמעים כדבר הגיוני, שאדם סביר אינו מבין בו אך מתבייש לשאול שאלות. שנית הוצג בכתבה כי קהל היעד שלהם היה ברור: אנשים צעירים, עולים חדשים, חיילים משוחררים וסטודנטים. כאן נכנסת לתמונה הלקונה הגדולה מכולם. חוסר החינוך, חוסר במתן כלים ובעיקר חוסר במידע וידע לטובת אותם צעירים להתגונן מהסכנה.
מה נעשה עד כה? לפני שנצלול לפתרון, חשוב לומר שבשנים האחרונות נעשים מאמצים משמעותיים מצד בנק ישראל, משרד האוצר והמפקח על הביטוח כדי לתת כלים לציבור על מנת שיוכל להתמודד גם בסוגיות פיננסיות מורכבות. דפי המידע המתקבלים מהבנקים, מחברות הביטוח ומבתי ההשקעות המנהלים את הפנסיות והשקעות שלנו, מפורטים יותר ועם הסברים כדי לפשט את ההבנה. כמו כן ניתן למצוא השוואות בין מסלולי הפנסיות והקופות הסוציאליות שלנו – בגמל נט. את כספי הביטוח שאיננו יודעים שיש לנו ניתן למצוא באמצעות הר הכסף. הבנקים מחויבים להפיק דוח שנתי המפרט את כלל הנתונים הפיננסים והעמלות שאנו משלמים. וגולת הכותרת הוא אתר נתוני האשראי המאפשר לכל לקוח להבין את סביבתו הפיננסית האישית ועימה לערוך השוואות ומשא ומתן טוב יותר אל מול נותני האשראי השונים במשק (בנקים, כרטיסי אשראי ובתי ההשקעות).
הפתרון שצריך לצאת לפועל – בשנת 2021 לא ייתכן כי בית הספר ידאג ללמד שפה, פיזיקה, מתמטיקה, אנגלית וחינוך גופני, אך שיעורים ב- "חינוך פיננסי" לא יהיה חלק ממערכת השעות של ילדנו. ילדנו לומדים פרבולות וסינוסים, אך לא לומדים מה היא מסגרת אשראי (חח"ד בשפה הבנקאית – חֶשְבּוֹן חוֹזֵר דֶבִּיטוֹרִי).
גרוע מכך הרשתות החברתיות מבטאות עולם שבו יש רק נוצץ ועשיר, שמח ועליז, אך איך באמת מרוויחים כסף בעולם האמיתי, מה עושים איתו? איך חוסכים אותו? ובעיקר ממה צריך להיזהר – את זה לצערי לא ניתן ללמוד ברשתות חברתיות.
אם נחשוב רגע – זו לא האחריות של בית הספר אלא של ההורים, יאמרו המצקצקים, הדבר אולי צודק אך לא חכם, איך הורה שלא יודע בעצמו להתנהל בתחום הפיננסי, יכול לחנך את ילדיו? האם גם פרבולה ובניני לשון היינו מצפים שההורים ילמדו את ילדיהם?הצורך האמיתי הוא ללמד התנהלות פיננסית נכונה בדיוק כמו שמלמדים זהירות בדרכים. המטרה צריכה להיות פשוטה, לא עוד סיפורים של הונאות פונזי ופרמידות אלא פשוט חינוך שיחסום במידה המרבית ביותר את הציבור בכלל ואת הצעירים בפרט מליפול בפח ההונאות.בקיצור – חינוך. פיננסי בבית הספר, בתיכונים ובצה"ל – לאלתר.
*בתמונה: אבי סלמה מנכ"ל הנציגות הישראלית של היפוסוויס.
מגזין "סטטוס" מופק ע"י:
Tags: אסטרטגיה חינוך תרבות ארגונית
