בחרתי להתייחס לנושא מחמת הבורות שבה אני נתקל בעיקר בקרב אנשים צעירים, מוכשרים ביניהם "מנשקי מזוזות", רבים בעלי תארים אקדמאים, בורות בכל הנוגע לתרבותנו ומקורותיה, בשטחיות מדהימה בכל הנוגע להיסטוריה היהודית ולשורשי היהדות, הבאה לידי ביטוי בין היתר בדלות לשונית. היהדות, נתפסת בעיניהם בעיקר כדת שהיא נחלתם הבלעדית של שומרי המצוות למיניהם.

אך לא רק היסטוריה רחוקה, במשאל רחוב אקראי נשאלו בני נוער אם הם שמעו על בן גוריון והתשובה הייתה שדה התעופה.אז על מי נלין?

אני נזכר במאמרו של אחד העם "חיקוי והתבוללות" ובמטבע הלשון "חיקוי מתוך התבטלות" כשאני רואה שלטי חוצות באנגלית ושומע התבטאויות בעברית "מאונגלזת" ושואל מה קרה לנו, היכן שגתה מערכת החינוך משך שנים רבות שלא השכילה להנחיל לתלמידה את שרשי תרבותם. האם הסיבה נעוצה בקיצוניות משני הצדדים, מהניכור של הצד שאינו שומר מצוות ומההתבדלות של אלה האמונים על קיומן?

לקראת פתיחת שנת הלימודים החדשה, יתעשתו נא שר החינוך ועושי דבריו ויתנו את דעתם במעשים לתיקון המצב לפחות בקרב דור העתיד שידע, יכיר, יוקיר ויתגאה בשורשיו, דור עתיד שיוכל לגשר על פני הבדלנות התרבותית גם אם אינו מקיים תרי"ג מצוות. דור ששפתו נטועה עמוק במקורותינו, דור שיגור בשכונה הקרויה "שמש וים" ולא "sea and sun"  שינפוש בחדרי אירוח ולא ב"צימרים", שירכוש דברי מכולת בעצירה בשוק ולא  ב – "stop market"  ו"am-pm" ועוד מונחים, מושגים המבוטאים בעגה אנגלית דוגמת D.R   או H.R, תופעה נפוצה  בעיקר בתעשיות עתירות ידע.

הרי כבר נאמר "כי מציון תצא תורה וגו", ברור שלשון היא גוף  חי ומתפתח ולה רבדים רבים. אך אפשר גם ללמוד משהו מעמי הגויים האמונים על לשונם ומורשתם, כפי שלמשל הצרפתים מקפידים על צחות לשונם והאנגלים על מורשתם ועוד דוגמאות שתקצר היריעה מהכיל.

אמנם יבואו המקטרגים על דברי בטיעון שכיום העולם הוא גלובאלי אבל שוכחים שהוא גם ובעיקר לוקאלי.

אכן חומר למחשבה…