תעשיות מזהות ש-NFTs יצרו נקודה קריטית על ציר הזמן של היסטוריית האמנות וברור שהשפעה דומה תהיה גם לתעשיות אחרות
צילום: shutterstock
מותגים שמתכננים למכור NFTs בשנת 2022 מתמודדים עם תחרות קשה וציפיות לחולל ניסים. חלק מהפרויקטים מציעים ערך קהילתי בעולם האמיתי, חלקם משתפים פעולה עם מותגים שלהם קהילה מבוססת, אחרים כותבים סיפורים שבהם אחזקת הטוקן מאפשרת למשתתפים לקחת חלק בקבלת ההחלטות. כל פרויקטי ה-NFT חולקים דבר אחד: אף אחד מהם אינו קשור למותג מדור קודם או ל-IP מוכר.
בעולם השיווק הכח של הניפטי ברור. תעשיית תשומת הלב ויצירת נוכחות של מותג הן חסרות טעם אם לא מצליחים לבסס "נאמנות" ריגשית לאורך זמן. סיבה זו ברורה לכל חובבי אמנות הקריפטו, מובילי קהילות דיסקורד, אסטרטגים של מותגים ומספרי סיפורים – מותגים לא יוצרים נוכחות הם מבססים יחסים Relationships.
הניפטי משמעותי הרבה מעבר לטכנולוגיה ולמקרה הבוחן בעולם האמנות והאספנות. יש לשקול איזו קהילת בלוקצ'יין מתאימה לפרויקט. זה נעשה על ידי הצטרפות לקבוצות טלגרם המחוברות לקבוצות השונות הללו. לדוגמה, Ethereum משמש לעתים קרובות על ידי אמנים עבור טיפות אחד מאחד או אוספים קטנים, בעוד שההצעות להרחבה כמו Polygon ו-Solana מאומצות בעיקר על ידי קהילות משחקים. ההשפעה האקולוגית מהווה גם היא שיקול, אימוץ רשת בלוקצ'יין המשתמשת בפרוטוקול קונצנזוס של הוכחת אחזקה במקום הוכחת עבודה (הדורשת תשומות חשמל רבות) ושימוש ברשתות כ Solana או Sidechain Polygon הידידותיות יותר לסביבה בשל הטכנולוגיה שמאחורי המערכות שלהם (פרוטוקולי הוכחה להיסטוריה והוכחת הימור)
אנחנו נמצאים בשלבים הראשונים של אימוץ הטכנולוגיה, ההייפ נרגע מעט, אך כלי תקשורת גלובליים, מגזינים לאמנות, פרסומי סחר וחברות אנליסטים ממהרים לשכור אנשי מקצוע לסייע להם בהגירה לעולם ה- Web3 מבוסס הבלוקצ'יין, השונה מהותית מהגישה ההיררכית-תאגידית שהיא הפרדיגמה של Web2 כללי המשחק משתנים, לא רק הסנטימנט. תעשיות מזהות ש-NFTs יצרו נקודה קריטית על ציר הזמן של היסטוריית האמנות וברור שהשפעה דומה תהיה גם לתעשיות אחרות. ה NFTs הם נכסים דיגיטליים ייחודיים שמגבשים סביבם קהילת משתמשים לאורך זמן. זה כלי רב עוצמה הרלוונטי לכל תעשיה. על מותגים ללמוד כי NFTs הם מפתחות גישה של Web3 לעולמות חדשים. בעולמות אלו, מותגים מוסיפים רובד חדש ליחסים עם לקוחות. הבנה זו פותחת את האפשרויות הבלתי מוגבלות שהם יכולים להציע לתרבות המותג וללקוחות שלהם. יש ליצור – באותה רמה של טיפול ותשומת לב לפרטים שמקבלים חנויות פיזיות, אתרי אינטרנט, קונצרטים, פארקי שעשועים וסרטים, חיבור אימרסיבי בין מוכר לקונה, ויהיו המפתח לזכייה באמון הקהילה, שיוביל בסופו של דבר להצלחה בת קיימא.
אין תרגום טוב למילה Engagement (מעורבות) כמו גם למילה Immersive (סוחף) בשפה העברית, כנראה לא בכדי. בתרבות הישראלית תפקידו של המשתמש או הלקוח, כפי שרואים אותו היצרנים, הוא לרכוש, ותו לאו. הלקוח הנו מטרה שיש לגרום לה לפעול, מעורבות אמיתית "מכבידה" על היצרנים והמשווקים, שלא מתייחסים ללקוח כשותף לדרך. לא ניתן לפזר היום אבק NFT על הכרזות יחסי ציבור כדי לגרום לחברות או ארגונים להיראות חדשניים ופורצי דרך. החברה והלקוחות העלו את הסטנדרטים, ומאלצים את המשווקים לתת למשתתפי הפרויקטים ערך אמיתי. הפיכת ה NFT לכלי מרכזי בתעשיית האי קומרס היא בתחילת דרכה. הוא יהיה כלי שייתן בידי המשתמש הפרטי את הכח הצרכני המשמעותי ביותר שבו החזיק מעולם, לעצמאות צרכנית, פרידה מפלטפורמות נצלניות ועמדת כח פרקטית וקלה לתפעול אל מול תאגידים וחברות ענק, להבעת דעתו על השירות או המוצר. בעבר שמענו את האמירה "הכח עובד ללקוח" כסיסמא יחצנית מהפה אל החוץ, היום, הניפטי נותן לה "שיניים".
*הכותבת ד"ר מילי פרי היא יו"ר מרכז הבלוקצ'יין בלשכה לטכנולוגיות מידע ויועצת חדשנות באיחוד האירופי
מגזין "סטטוס" מופק ע"י:
