ההיסטוריה מלמדת שאין קשר בין עבר צבאי מפואר ליכולות מנהיגות בעתות משבר

פורסם: 4.7.19 צילום: ויקיפדיה

ב-1861 ניהלו שני אזרחים כמעט נטולי עבר צבאי מלחמת אזרחים בצפון אמריקה הנחשבת גם למלחמה המודרנית הראשונה בהיסטוריה. אברהם לינקולן נשיאה ה-16 של ארה"ב וג'פרסון דיוויס נשיא הקונפדרציה בדרום ניהלו במשך ארבע שנים מלחמה עקובה מדם  (בסה"כ כ – 650 אלף אבדות  בשני הצדדים שהם יותר מכלל האבדות של צבא ארה"ב בכל המלחמות שבאו לאחר מכן גם יחד כולל מלחמת העולם הראשונה והשניה, קוריאה ווייטנאם), כאשר היה עליהם לקבל החלטות אופרטיביות מורכבות ביותר והניסיון הצבאי שלהם דה פקטו שאף לאפס. נכון שבשדה הקרב היו גנרלים שקיבלו ממדים מיתיים של מצביעים כמו רוברט אי. לי, יוליסס גרנט, ויליאם שרמן וסטונוול ג'קסון אך לא הם שקיבלו את ההחלטות אם לצאת לקרב או לא כמו גם מתי לסיים את המלחמה.

ב-1 בספטמבר 1939 הוביל אזרח, רב טוראי בעברו הצבאי מעצמה אירופית לשורת ניצחונות בהיקף ובטווח זמנים חסר תקדים. אדולף היטלר החל את מלחמת העולם השניה כאשר הרקע הצבאי שלו הסתכם בזמן מלחמת העולם ה-1 בתור רץ המעביר מודיעין בין השוחות. ארבע שנים תמימות שירת בצבא הקייזר וילהלם השני ולא יצא אפילו לקורס פיקודי אחד.  את מלחמת העולם השניה החל כאשר מאחוריו כבר השיגם צבאיים ומדיניים חריגים בהיקפם מבלי לירות אפילו ירייה אחת (הפלישה לחבל הסאר, כניסת הוורמכאט לחבל הריין, סיפוח אוסטריה והפלישה לצ'כוסלובקיה).  היטלר התברך בחשיבה מחוץ לקופסא וכן, הוא גם ידע לקרוא מפה. היטלר ידע בדיוק עד היכן למתוח את הגבולות וכמה "צפרדעים" יסכימו במערב הפייסני לבלוע בדרך להשתלטותו על אירופה. הוא ידע לקרוא מפה גיאופוליטית ובזה היה כוחו.

ב-22 ביוני 1941 ערב הפלישה לברית המועצות היטלר התייצב עם צבא של 3 מיליון חיילים על גבול ברית המועצות כאשר אף אחד מהגנרלים שלו לא מסתייג מהמבצע שעומד להתחיל. אחרי כיבוש מערב אירופה כולל צרפת וארצות השפלה, הבלקנים וארצות סקנדינביה אף קצין במטה הכללי של הוורמאכט לא העז לפקפק ביכולותיו של הרב"ט לשעבר היטלר. היה ברור לכולם שלאיש יש אינטואיציות בלתי רגילות ובשלב זה כבר הוא יודע מה הוא עושה. כן יצוין  שכאשר החלו ניצני ביקורת או הסתייגות מקבלת ההחלטות שלו ברמה האופרטיבית אי שם בסתיו 1941 וקצת לפני שהמערכה על מוסקבה מתחילה להסתבך, מצאו עצמם שני גנרלים מחוץ לתמונת הקרב. גנרל פרנץ האלדר ראש ה-OKH  (זרועה היבשה של צבא גרמניה) וגנרל פלדמרשל פדור פון בוק מפקד קבוצת ארמיות מרכז בחזית הרוסית יצאו "לפנסיה מוקדמת" על השמעת ביקורת והסתייגות בזמן אמת כנגד העומד בראש הפירמידה, אבל היו מספיק אמיצים להתמודד עם תוצאות חיצי הביקורת שלהם כשאלה צפויות מראש.

ב-10 במאי 1940, נכנס ווינסטון צ'רציל למעון ראש ממשלת בריטניה ברחוב דאונינג 10 בלונדון.  שבועיים בלבד אח"כ הוא עשוי היה לקבל החלטה שתציל את בריטניה מכיבוש ודאי בידי הצבא הגרמני, החלטה ששמרה במידה רבה את בריטניה עד סוף מלחמת העולם השניה כאומה לוחמת. מבצע "דינמו" – פינוי כ- 340,000 חיילים בריטים שהיוו את חיל המשלוח של הצבא הבריטי למערב אירופה היה מבצע בריחה מהעיירה דנקרק על גבול בלגיה צרפת בו למעשה נסו על נפשם הבריטים באמצעות כלי שיט לצד השני של תעלת למאנש. הפינוי מדנקרק  לעולם לא היה ייוצא לפועל אילו גנרל היה צריך לקבל את ההחלטה לצאת אליו. זו פשוט לא חשיבה שיכולה להיות מצויה בדי. אן. איי של איש צבא. חשיבה כזו מחוץ לקופסא יכולה היתה לבוא רק מאזרח שעמד בראש המערכת הפוליטית בבריטניה ונטל סיכונים גם במחיר של החלטות לא פופולריות.

ב1962 ניהלו בבית הלבן את משבר הטילים בקובה שני אזרחים גם הם ללא עבר צבאי מפואר במיוחד. האחים קנדי ובעיקר הנשיא JFK הפגינו שיקול דעת יוצא מגדר הרגיל בהתמודדות עם מצבים מסובכים בתנאי לחץ מול הסובייטים וזאת על אף גילו הצעיר של הנשיא וחוסר ניסיונו הצבאי כמפקד בכיר.

באוקטובר 1973 אחרי קריסת תזת "הקונספיה"  והמסרים המודיעיניים מאשרף מרואן, ניהלה ישראל מלחמה שעל תוצאותיה הכבירות מבחינה אסטרטגית אין חולקים. אין זה סוד שכאשר במטה הכללי ובממשלה היתה אווירת נכאים ודיין כבר דיבר על "חורבן הבית השלישי" מי שהיתה כך ע"פ הבדיחה "הגבר היחיד בממשלה" ובפועל עמדה איתנה בלחצים הכבירים היתה אזרחית ולא גנרל בדימוס שעמדה בראשות הממשלה, לא נכנעה ולא נשברה גם בצוק העיתים וגילתה מנהיגות שהפיחה חיים ורוח קרב בקרב הסובבים אותה.

כבודם של מקבלי החלטות בעלי עבר צבאי עשיר במקומו מונח. ניסיונם בניהול מערכות תחת לחץ ובתנאי אי וודאות נקנה בדם ולא יסולא בפז. אולם ראוי גם לזכור שההיסטוריה שזורה במנהיגים שהובילו את מדינותיהם בעת שלום ומלחמה מבלי שהיה להם ניסיון צבאי כלל או לכל היותר בסיסי בלבד.