ישראל נבחרה לאחת מתוך 15 מדינות המדורגות כממוקמות היטב להתמודדות מבין 70 המדינות שנבדקו ישראל היא המדינה היחידה מבניהן המוגדרת כבעלת דיבידנד דמוגרפי מוקדם – שיעור האוכלוסייה העובדת בהשוואה לגובה הילודה גדל במהירות, מספר הלידות קטן משנה לשנה ולכן היחס בין האוכלוסיות גדל ומשפיע על צמיחה כלכלית מואצת
צילום: יח"צ
אתגרי הקורונה, משבר האקלים והשפעות גיאופוליטיות לצד המאבק בין היצע לביקוש ואתגרים בשרשראות ההספקה, מהווים השפעה ישירה על התחזית הכלכלית עבור מדינות רבות. מחקר גלי החדשנות בוחן יחסים אלו ואת ההשפעה הצפויה שלהם על עולם ההשקעות בעשור הקרוב, תוך מדידת מוכנותן של מדינות שונות להתמודדות עם האתגרים שמציבים גלי החדשנות.
את המחקר יזם והוביל אסטרטג ההשקעות קים קטצ'יס ממכון המחקר של בית ההשקעות פרנקלין טמפלטון. הוא כולל 70 מדינות מרחבי העולם אשר מהוות כ-80% מאוכלוסיית העולם ומייצרות -96% מהתוצר הגולמי העולמי. מדינות אלה הוגדרו כמרכזיות על ידי מדד המדינות המפותחות (MSCI) וכוללות שווקים מתפתחים (Emerging Markets) ושווקים מובילים (Frontier Markets).
מוכנותן של המדינות נמדדת על פי המציאות הנוכחית באותה מדינה. לצורך בחינה זו, נקבעו מספר עמודי תווך אותם בחן המחקר בכל מדינה ומדינה – דמוגרפיה, קדמה טכנולוגית וחדשנות, וחובות ומיסים – באמצעותם נקבע דירוג המדינה ופוטנציאל ההצלחה או אי ההצלחה של המדינה להתמודד עם גלי החדשנות, בין היתר בעזרת החלטות מדיניות שיתקבלו בחמש השנים הבאות.
גלי החדשנות מדומים במחקר לגלי מים עמוקים אשר מקורם בעומק של כ-200 מטר או יותר מתחת לפני הים. הם מתחילים באופן רחב, מאיצים במהירות, מתפתלים, ומשתנים תוך כדי שהם מגרדים את שטח הקרקעית. הגלים משתלבים עם אחרים ויוצרים גלים גדולים אף יותר. תכונות הקרקע ושיפוע הים יכולים לאזן או להעצים את הזרם ואם כי קשה לראות את מידת הכוח המלאה של גלים אלו, אנו יכולים להבין בקלות את ההשפעות הפוטנציאליות.
הקבלה זו מדמה באופן בולט את המגמות ארוכות הטווח שמניעות את עולם ההשקעות. בדרך כלל, אנו מגיבים להשפעות שאנו יכולים לחזות על פני השטח ולא תמיד לוקחים בחשבון את הגלים רבי העוצמה מתחת אשר משנים מהותית את היסודות הכלכליים, הפוליטיים והמדיניים שמעצבים את עולמו של המשקיע.
מתוך סך 70 המדינות שנבדקו, ישראל כלולה כאחת מתוך 15 מדינות שהוגדרו ודורגו כממוקמות היטב ((WELL PLACED להתמודד עם גלי החדשנות. קבוצת המדינות הזו כוללת בנוסף את דנמרק, פינלנד, נורבגיה, שבדיה, גרמניה, יפן, הולנד, ניו זילנד, שוויץ, ארצות הברית, סין, צ'כיה, דרום קוריאה ואסטוניה.
55 מדינות אשר נבדקו במחקר סווגו תחת הכותרת CHALLANGED כלומר מדינות אשר יאלצו להתמודד עם אתגרים משמעותיים למול גלי החדשנות, לדוגמא, אוסטריה, פולין, איטליה, אירלנד, בלגיה, פורטוגל, ברזיל, פרו, צ'ילה, מצרים, יוון, הונגריה, מקסיקו, רוסיה, דרום אפרקיה, קרואטיה וטורקיה. בין מדינות אלו ניתן למצוא גם כמה מפתיעות במיוחד כמו קנדה, אוסטרליה, בריטניה, סינגפור ואיחוד האמירויות, שנחשבות למדינות מתקדמות וטכנולוגיות.
הדיבידנד הדמוגרפי
בבסיס ניתוח המדינות עומד הדיבידנד דמוגרפי המבטא את הצמיחה הכלכלית המואצת של המדינה שיכולה לנבוע כתוצאה מירידת הפוריות ושינוי במבנה הגילאים של האוכלוסייה. הדיבידנד מתאר תקופה של 20-30 שנה בהן שיעור האוכלוסיה העובדת בהשוואה לגובה הילודה גדל במהירות, כלומר, מספר הלידות קטן משנה לשנה ולכן היחס בין האוכלוסיות גדל. משפחות קטנות יותר מובילות להשקעה משמעותית יותר בסקטור הציבורי והפרטי פר משפחה. עם יותר אנשים במעגל העבודה ופחות אוכלוסייה צעירה לתמוך בה בנושאי בריאות וחינוך, המדינה יכולה לנצל חלון הזדמנויות זה לצמיחה כלכלית מהירה, וזאת בהינתן מדיניות נבונה בתחומי הממשל, החינוך, הבריאות והכלכלה.
מהמחקר עולה כי לישראל ייחוד נוסף, היא המדינה היחידה מבין 15 המדינות שממוקמות היטב בהתמודדות עם גלי החדשנות, המוגדרת כבעלת דיבידנד דמוגרפי מוקדם – שיעור האוכלוסייה העובדת בהשוואה לגובה הילודה גדל במהירות, מספר הלידות קטן משנה לשנה ולכן היחס בין האוכלוסיות גדל ומשפיע על צמיחה כלכלית מואצת. לעומתה, מדינות אחרות בקבוצה זו כמו סין ואסטוניה מדורגות כבעלות דיבידנד דמוגרפי מאוחר כלומר כמעט כל היתרונות הדמוגרפים מוצו, ואילו שאר המדינות (מדינות סקנדינביה, שוויץ, גרמניה, יפן, דרום קוריאה וארצות הברית) מדורגות כפוסט דיבידנד דמוגרפי, כלומר כמעט אין סיכוי לשיפור כלכלי בשל שינוי דמוגרפי במדינה.
בעוד שיתרונות הדיבידנד הדמוגרפי יכולים להיות משמעותיים, הם אינם אוטומטים או מובטחים ותלויים במידה רבה במדיניות הציבורית המשתנה של המדינות ובכפוף למגמת שיעור הילודה במדינה. לפיכך, מעבר דמוגרפי איטי עלול להוות סיכון למדינה וקשור באופן ישיר לעוני מוגבר, בריאות ירודה יותר עבור נשים וילדים, השקעה נמוכה יותר בחינוך, אחוז נמוך יותר של נשים במעגל העבודה, רמות גבוהות יותר של אבטלת נוער וחשיפה לאי יציבות פוליטית.
שיטת הפרמטר וסולם מוכנות כללי לגלי החדשנות
כל אחד מעמודי התווך – דמוגרפיה, קדמה טכנולוגית, חובות ומיסים – נבדק בכל המדינות והורכב מפרמטרים אשר יאפשרו להעריך את מוכנותה של המדינה לגלי החדשנות. הפרמטרים שנבחרו, מהווים עקרונות מרכזיים הנוגעים לכל אחד מעמודי התווך ומבוססים על מספר נתונים בסיסיים.
סולם המוכנות הכללי נותן לנו את הכלי המרכזי להשוואה בין המדינות. אך החלטות מדיניות שיתקבלו בחמש השנים הבאות יכולות להעצים או לפגוע בפוטנציאל של המדינה ודירוגים אלו יכולים להוות תמרורים המציינים את כיוון הנסיעה של אותה מדינה.
כך למשל, בקרב 15 המדינות שהוגדרו כמוכנות היטב לחדשנות רק 8 קיבלו ציון 4 מתוך 5 במוכנות הכללית ובהן ישראל, דרום קוריאה, הולנד, שוויץ, נורבגיה, שבדיה, דנמרק, ואסטוניה. 7 מדינות קיבלו ציון 3 מתוך 5 ובהן סין, ניו זילנד, גרמניה, פינלנד, יפן, ארצות הברית, וצ'כיה. לצד הפרמטרים המרכזיים למדד המוכנות ישנם גורמים נוספים אשר יכולים להשפיע על מוכנות המדינה להתמודדות לטובה או לרעה ובניהם נושאי ביטחון בריאותי, ההשקעה הנדרשת במעבר לנט זירו ומאבק באקלים ואיומים פוליטיים מקומיים שונים.
בקרב 55 המדינות אשר ייאלצו להתמודד עם אתגרים משמעותיים, סווגו מרביתן כבעלות מוכנות ממוצעת להתמודדות עם האתגר ועשר מהן סווגו כבעלות מוכנות נמוכה: פקיסטאן, מצריים, בחריין, ויטנאם, סרי לנקה, לבנון, כווית, יוון, איטליה וספרד. גורמים נוספים כמו נושאי חינוך ובריאות, מיסוי, משילות ומדיניות חוץ עשויים גם הם להשפיע על הדירוג של מדינות אלו בעתיד.
ניתוח תמונת המצב בישראל
מן המחקר עולה כי מצבה הכולל של ישראל טוב לעומת מצבן של מדינות הנמצאות עימה באותה קבוצת מחקר. דמוגרפיה חזקה, אוכלוסיה מבוגרת נמוכה – כ-15% בלבד, ואחוזים גבוהים בגיל האוכלוסיה העובדת והאוכלוסיה הצעירה שעתידה להיכנס למעגל העבודה 45.7% ו-15.2% בהתאמה. הישגים לימודיים גבוהים ועוצמה בתחומי הידע והחדשנות אשר מציבים אותה גבוה בדירוג החדשנות העולמי. לישראל ניהול פיננסי ריבוני משמעותי וכלכלה מגוונת עם מיצוב חזק בתחומי התעשייה, התרופות והטכנולוגיה העולמית. האתגר המרכזי שוכן באתגרים גיאופוליטים שונים ובעיקרם סכסוך המזרח התיכון. הקדמה הטכנולוגית והיחסים המדיניים מעמידים אותה במרכז עימות ארה"ב-סין.
למחקר המלא באנגלית :
*בצילום: קים קטצ'יס אסטרטג ההשקעות ממכון המחקר של בית ההשקעות פרנקלין טמפלטון
מגזין "סטטוס" מופק ע"י:
Tags: השקעות חדשנות כלכלה מחקר פיננסים
