מה ניתן ללמוד מהם, אם בכלל? מעצם סימן השאלה, איני מפקפק ביכולתו, אך מטיל ספק ברצונו של המנהל המודרני להפיק לקחים מעולם בעלי החיים וליישמם בעבודתו

פורסם: 17.3.15   צילום:shutterstock

אימוץ תכונות

כבר מקדמת דנא, התבוננו בני האדם בהתנהלותם של בעלי החיים למיניהם, כך למשל משלי איזופוס מהמאה השישית לפני הספירה וכמובן במקורותינו.

קהלת טוען "כי מקרה בני האדם ומקרה הבהמה ומקרה אחד להם כמו זה כן מות זה ורוח אחד לכל ומותר האדם מן הבהמה אין, כי הכול הבל" (קהלת ג'יט') במקום אחר טוען החכם באדם "לך אל הנמלה עצל ראה דרכיה וחכם" (משלי ו'ו') במקום אחר ובתקופה מאוחרת יותר אומרת המשנה: "יהודה בן תימא אומר: הווה עז כנמר וקל כנשר, רץ כצבי וגיבור כארי לעשות רצון אביך שבשמים"(אבות ה'כ').

כל המובאות מתייחסות לשאלה מה בעצם יכול האדם ללמוד מעולם החיות. כולנו מלאי התפעלות מהתנהלותם של החיות ובמקרים רבים ממליצים לאמץ את תכונותיהם אך הלכה לחוד ומעשה לחוד.
רפלקסים אוטומטיים
אמנם קהלת טען שאין מותר האדם מן הבהמה אך בכל זאת קיימים הבדלים. לבעלי החיים יש רפלקסים אוטומטיים והתנהגות המוכתבת בצורה גנטית קרוב לודאי שלמפותחים שבהם יש גם תודעה המחייבת למידה ותלויה במידה רבה בזיכרון ומסוגלת להפיק לקחים מהזיכרון. לעומתם לאדם יש יכולת לחשוב על נושאים מופשטים, הוא לא רק מודע, מרגיש ולומד באמצעות חושיו ושכלו כמו בעלי החיים המפותחים, אלא גם מודע למחשבותיו ולעצם קיומו. הוא בעל יכולת לשונית –שפה. האדם חושב באמצעות השפה ומבטא את מחשבותיו לעצמו ולזולתו, מעל כל אלה הוא פועל ועושה הרבה מעבר לפעולות ההישרדות המאפיינות בעלי החיים.

חכמת הישרדות
ובכן האם הוא לומד מבעלי החיים? במידה מסוימת. בעולם הניהול המודרני ניתן למצוא כמעט את כל סגנונות הניהול ודפוסי ההתנהגות המצויים בעולם החיות. חכמת הניהול היא בעיקרה חכמת ההישרדות, וזו משותפת לכל באי עולם.

מטרות: בעולם החיות המטרות הן בדרך כלל לטווח קצר ובינוני, הקיום הפיזי מחייב חיפוש מתמיד אחר מזון והגנה מפני טורפים ופגעי הטבע.פעולות אגירה של מזון או אנרגיה הן לטווח הבינוני. בעולם הניהול האנושי המטרות הן ארוכות טווח לעומת היעדים קצרי הטווח. כאן למד האדם המנהל והפיק לקחים מעולם החי "אוגר בקיץ בן משכיל נירדם בקציר בן מביש" ( משלי י'5)

מנהיגות: בעולם החיות המנהיג הוא תמיד החזק ביותר בכל המובנים תכונה המקנה לו יכולת שליטה והנהגה. לעומתו המנהיג המנהל ב"גן החיות האנושי" אינו בהכרח החזק ביותר, כלומר המוכשר, החכם, הערכי ביותר. לא תמיד הוא נמצא בעמדת המנהיגות בתוקף כישוריו אלא כפי שלעיתים אנו נוכחים לדעת, בתוקף קשריו.

הוראה, הדרכה ואימון: אלה הם פעולות משותפות לכל בעלי החיים, אלא שהאדם למד ושכלל אותם מתוקף יכולתו לחשוב על נושאים מופשטים ולהשתמש ביכולות הלשוניות כך שפתח תורה שבכתב מעבר לתורה שבע"פ החרוטה באינסטינקטים החייתים של הציפור המלמדת את גוזליה לעוף או הלביאה המדריכה ומאמנת את גוריה לצוד.

טריטוריה: מה ניתן ללמוד מתחום זה? ובכן הרבה מאד, כלומר רוב בעלי החיים המפותחים הם יצורים טריטוריאליים ,כולל האדם. בעלי החיים מסמנים גבולות בהשתנה ובריחות ,בני האדם בגדרות ובשלטי אזהרה, לעיתים במוקשים ובגדלי שמירה. השגת גבול נתקלת בעוינות ולוחמנות בכל מקרה, אך משוכללת לעין ערוך בקרב ההולכים על שתיים.

אין זה משנה כלל אם מדובר בגבולות פיזיים או בגבולות וירטואליים של תפקידים, מדרגים הירארכיים או סמכויות התגובות בעולם הניהול הן אמנם מעודנות יותר כלומר לא הורגים ולא נהרגים על חדירה לטריטוריה (עדיין) אך לעיתים קרובות התגובות הן מתוחכמות ומכאיבות לא פחות.

בתלמוד,"חייב אדם לומר בשבילי נברא העולם" (סנהדרין ד').האם אין זו גבהות לב?
מותר האדם מן החיה? הווה, נברא וגם משל היה – אכן חומר למחשבה.

* יוסי פשר  הוא  מומחה בפיתוח ארגוני והדרכה בארץ ובחו"ל http://www.pasher.co.il