צברנו מומחיות במדידת ה"כמה?", אך מרכיבי ההצלחה העסקית לטווח הארוך השתנו. במאה העשרים ואחת, ערכים, התנהגות ותרבות הם המטבע הקשה של העסקים

צילום: shutterstock, פרסום: 8.6.14

בעסקים, האמרה, "אי אפשר לנהל מה שלא מודדים", שרירה וקיימת– אנחנו מגלים שהמדדים המסורתיים פשוט אינם מתאימים לעולם המצוי בתלות הדדית הולכת וגדלה. אנחנו עוקבים בשקדנות אחר הכנסות, סיכונים, מחויבות ומדדים אחרים של "כמה", אך ההכנסות לא עולות (במקרה הטוב), הסיכונים מעולם לא היו גדולים יותר ונתוני תקופות ההעסקה בשפל שלא היה כמוהו. המדדים האלה עדיין נחוצים, אך כבר אין בהם די. ערכים, התנהגות ותרבות נהפכו למטבע קשה בעולם העסקים. על המנהלים אפוא לעצור לרגע ולשאול מה באמת חשוב בעסקים – ואיך אפשר למדוד זאת.

גם בעלי המניות רוצים לדעת איך הארגון מתנהג בכל הקשרים שהוא מקיים, איך החברה יוצרת את המוצרים והשירותים שהיא מספקת, איך אפשר ליצור רווחים בדרך בת קיימא ואיך אנחנו כמנהלים מתכוונים להבטיח שהחברה שלנו תשגשג ותשמור על חוסנה למרות הכלכלה ההפכפכה.

עסקים זקוקים למדדים טובים יותר, מדדים מהפכניים שישקפו את הנסיבות הנוכחיות ויספקו חיבור מדויק להישגים ולחוסן. החדשות הטובות הן שיש מדדים כאלה, מחקר חדש מעלה שחברות הפועלות בתרבות של אחריות עצמית, באמצעות ערכים משותפים המנחים את התנהגותם של כל העובדים, גוברות בהישגיהן משמעותית על חברות שאינן נוהגות כך.

החדשות הרעות הן שרק 3 אחוזים מהחברות כיום פועלות בתרבות של אחריות עצמית. מטרידה לא פחות העובדה שהמדדים המועדפים על מנכ"לים זקוקים לכיול מחדש: מנכ"לים אמריקאים צפויים פי שישה יותר מעובדים ממוצעים להאמין שהעובדים בחברה שלהם פועלים מתוך השראה; אך לדברי העובדים הם פשוט פועלים מתוך כפייה (84% מהמגיבים) או מגיבים לתמריצים או לעונשים (12%) בשיטת המקל והגזר, במקום שיפעלו מתוך אמונה בערכים ומחויבות למשימה ולמטרה (4%).

על פי רוב המדדים, עולם העסקים מתמודד עם בעיות קשות. אך רוב המדדים – של הכנסה, רווחים, נתח שוק וכדומה, הם הכרחיים אך כבר אין בהם די.

צברנו מומחיות במדידת ה"כמה?", אך מרכיבי ההצלחה העסקית לטווח הארוך השתנו. במאה העשרים ואחת, ערכים, התנהגות ותרבות הם המטבע הקשה של העסקים. בעלי המניות כבר אינם מוכנים להסתפק במעקב אחר הכסף שהרווחנו ברבעון הקודם, אחר המכירות שעומדות להתבצע או הסיכונים שקיבלנו על עצמנו. בעלי המניות זקוקים למדדים האלה, אך הם גם רוצים לדעת איך הארגון מתנהג בכל הקשרים שלו, איך החברה יוצרת את המוצרים והשירותים שהיא מספקת, ואיך מתכוונים מנהלי העסקים להבטיח שהחברה תשגשג בדרך בת קיימא למרות המצב הכלכלי ההפכפך.

סקר בינלאומי וחסר תקדים המקיף 36,000 עובדים ב- 18 מדינות, כולל 1,020 מישראל, הבודק איך חברות באמת פועלות, מסיק כי פחות מחברה אחת מתוך 30 חברות בישראל, פועלת ב'תרבות של אחריות אישית דוח איך (http://www.lrn.com/form/43-how-report-form.html) העלה חמישה ממצאים עיקריים:

1. תרבות של אחריות אישית היא עדיין תופעה נדירה באמריקה התאגידית: רק 3% מהמגיבים מדווחים שהם עובדים בארגונים המקיימים מערכת של ניהול, תרבות ומנהיגות המאופיינת באחריות אישית.
2. יש מרכיבים מוחשיים של תרבות שאפשר למדוד ולפעול על פיהם כדי ליצור יתרון תחרותי מובהק בשוק של המאה העשרים ואחת.
3. ארגוני אחריות אישית חשופים הרבה פחות לסיכונים הקשורים להתנהגות פסולה של עובדים: באופן ספציפי, בארגוני אחריות אישית שיעור התקריות של התנהגות פסולה קטן פי שניים מהתקריות המקבילות בארגונים הפועלים על פי ציות.
4. ארגוני אחריות אישית צפויים משמעותית להשיג רמות גבוהות יותר של חדשנות, נאמנות עובדים ושביעות רצון גדולה יותר של לקוחות.
5. בבדיקה שיטתית, התוצאות העיקריות של ארגון הפועל בתרבות של אחריות עצמית מראה תוצאות חיוביות: פחות התנהגות פסולה של עובדים ויותר חדשנות, נאמנות עובדים ושביעות רצון של לקוחות.

הממצאים האלה מצביעים גם על מסקנה בסיסית: על החברות לטפל בתרבות שלהן באופן מכוון ומחושב. דוח איך מעלה שארגונים המשתמשים במדדי איך כדי לעודד תרבות של אחריות אישית מובילים שינוי חד בעולם העסקים. אפשר למדוד איך בעסקים – ויתרה מזו, אפשר גם למדוד איך כדי ליצור יתרון תחרותי. מנכ"לים של ארגונים שמנהיגים תרבות של אחריות אישית מבינים שהדברים שמנכ"לים מודדים בחברה משקפים את הערכים שלה – וגם את הערך של הארגון בטווח הארוך.

פרסום ראשון: http://www.forbes.com/sites/dovseidman/2011/11/27/measuring-how-we-do-business/

דב סיידמן הוא מייסד ומנכ"ל LRN. משנת 1994, LRN סייעה למאות חברות בו-זמנית לנווט בסביבות משפטיות ותחיקתיות ולאמץ סביבה אתית. בשנת 2008, LRN רכשה את חברת היזמות הסביבתית, GreenOrder. כיום, LRN פועלת ברחבי העולם, ומגיעה, עובדת ומסייעת לעצב תרבויות ארגוניות מנצחות הפועלות על-פי ערכי קיימות במאות חברות, המעסיקות למעלה מ-20 מיליון איש העובדים בכ-100 מדינות סביב העולם. מגזין פורצ'ן קראה לדב "היועץ הכי לוהט במעגל היועצים העסקיים", והוא אף נכנס לרשימת ה-"60 בעלי הדעה הבינלאומית המובילים בעשור האחרון" של האקונומיק טיימס. חברתו של דב היא הזוכה הבלעדית בפרס האתיקה של מכון אלי ויזל לשנת 2008. סיידמן בוגר בית הספר למשפט של אוניברסיטת הרווארד, בוגר תואר ראשון ושני בפילוסופיה אתית מאוניברסיטת UCLA ותואר ראשון בהצטיינות בפילוסופיה, פוליטיקה וכלכלה מאוניברסיטת אוקספורד. הוא הופיע בתוכניות "צ'ארלי רוז", "בוקר טוב אמריקה", ו-CNN.