מקצוע סוכן הביטוח חווה פגיעה כפועל יוצא של רפורמות ושינויים, שהותירו חותם עמוק ותרמו לפגיעה ביציבותו ועקב כך בשחיקת רווחיותו. בין הגורמים, מחד, הרגולטור ומאידך חברות הביטוח
צילום: יח"צ
הדעה הרווחת הינה, כי ענף סוכני הביטוח בשחיקה עצומה, על כל המשתמע מכך. מהיכרות אישית, רבת השנים, סוכני ביטוח אשר השקיעו רבות בבנייה ושימור תיק סוכן ביטוח, מוצאים עצמם כיום עם הכנסות מעמלות נפרעים/חידושים הנמוכות פי 10 מאלו שהיו רגילים להן בעבר. המסקנה המתבקשת היא שמדובר בסכנה כלכלית לקיומם של סוכני הביטוח.
על סוכני הביטוח נוחתות השכם וערב מכות בזו אחר זו, הן ע"י הרגולטור (קרי, רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון) בצורה של הטלת חובות ומגבלות למיניהם והן ע"י חברות הביטוח באופן של הרעת הסכמים, מכירות ישירות ועוד. זו אף זו, חברות הביטוח פיתחו אתרי האינטרנט, באופן כזה שיאפשר להן להציע את מוצרי ביטוח שלהן ישירות ללקוח, וברוב חוצפתן אף לנגוס במאגר הלקוחות של סוכני הביטוח שעובדים עמן, באמצעות מוקדי שירות טלפוני.
מימים ימימה, סוכני הביטוח עצמאיים, כמו גם לשכת סוכני הביטוח בישראל, מפנים אצבע מאשימה נגד הרגולטור (לרבות פנייה לבג"צ בנידון) ורואים בה את הגורם העיקרי, המרכזי ואולי גם היחידי לפגיעה בפרנסתם. בדין חושבים כך סוכני הביטוח, כאשר הרגולטור הלכה למעשה איננו "סופר" אותם. אין כל ספק, קיים עודף רגולציה בלתי סביר בעליל, שעל פניו מצטייר ככזה שתכליתו אחת: למחוק את מקצוע סוכן הביטוח, בכוחניות ואגרסיביות.
אם בוחנים, מטרות ויעדים של הרגולטור, בעצם תפקידו ועיסוקו המוגדר במספר מישורים שונים: דאגה לרווחת המבוטחים, איתנות ויציבות פיננסית של חברות הביטוח, עובר לביטחון לקוחות המבוטחים. מטרת הרגולטור, בין היתר, היא להבטיח שכספים המועברים לגופים הפיננסיים (קרי, פרמיות ודמי גמולים) בעיקר ע"י לקוחות סוכני הביטוח, ינוהלו בצורה הולמת ושהכספים הנצברים (קרי, העתודות והמאזנים) ישמשו את עתיד החוסכים בחברות הביטוח כמו גם במסגרת קרנות הפנסיה, כך שהפנסיונרים של גופים אלו יוכלו לפגוש את כספם בקרות אירוע מזכה (ע"פ התקנון או הפוליסה) ולא חלילה ימצאו גוף לא סולבנטי. כל אלה מביאים את הרגולציה להורות לחברות הביטוח והקרנות למיניהן לקיים דרישות מחמירות של השקעת כספים בצד סנקציות לאי דיווח ללקוחות באופן שוטף.
בפני ציבור המבוטחים והחוסכים מצטיירת התמונה לפיה, גופים פיננסיים גדולים מעסיקים כוורות של מומחים לטובת המבוטח/העמית הקטן, כאשר הרגולטור, שומר לכאורה על האינטרסים של אותו מבוטח/עמית גם במחיר פגיעה בסוכן הביטוח. אולם, לדאבוני המבוטח/העמית הממוצע, לא בדיוק מבין שבעצם הוא זה שנפגע, בעקיפין.
האחרון סבור בטעות שכי הוא זה שלמעשה מרוויח, בכך שקולו נשמע באמצעות והאינטרסים שלו נשמרים, על ידי הרגולטור שמגן עליו. כך אפוא ציבור המבוטחים והחוסכים למיניהם, רואים את הרגולטור כגורם האחראי על ביטחונם מכל היבט, על כך יש לתת את הדעת, ולא להילחם ברגולטור, מה עוד שלכל בר דעת ברור שמלחמה זו לא הניבה פרי עד היום, בשום צורה כלשהי, בין אם באמצעות לשכת סוכני הביטוח ובין אם על ידי הכנסת וככל הנראה גם לא יעזור.
בהעדר כל סיכוי מול הרגולטור, אני באופן אישי רואה בחברות הביטוח את "הגורם המזיק" העיקרי והאשם המרכזי בהיחלשותו של מקצוע סוכן הביטוח. במאמרו "חברות הביטוח יצאו למסע קניות. האם הגיע הזמן לעצור אותן? מה- 3 בספטמבר 2023 ציין רועי ויינברגר כתב גלובס כי: "מגמת חברות הביטוח שמחזיקות בסוכנויות ביטוח הולכת ומתרחבת: על פי נתונים של רשות שוק ההון, כיום קיימות כ־115 סוכנויות ביטוח המוחזקות באופן מלא או חלקי בידי גופים מוסדיים. למעשה, מדובר בהרבה יותר סוכנויות כי אותן סוכנויות שנמצאות בבעלות מלאה רוכשות עוד ועוד תיקי ביטוח של סוכנויות קטנות. כך שהמספר האמיתי אינו ידוע וגם נתוני רשות שוק ההון מצביעים על כך שקיימת מגמת עליה ברכישה ובבקשות לרכישת סוכנויות ביטוח בידי גופים מוסדיים בשנים האחרונות. ".
בשנים האחרונות חברות הביטוח, מתחרות מול סוכן הביטוח במכירות ישירות, כמו גם במירוץ אחר רכישת סוכנויות ביטוח, במסגרת מאמצן להקטין את התחרות בענף הביטוח והחיסכון לטווח ארוך. הנחת העבודה שלי היא כי משעה שסוכנות הביטוח נרכשת על ידי חברת הביטוח היא עוברת לשווק כמעט באופן אבסולוטי את המוצרים של האחרונה – ללא כל קשר למחיר או כדאיות המוצר.
התחרות בענפי הביטוח והפנסיה גדלה בעיקר כתוצאה מכניסתם של שחקנים חדשים וכלים מקווננים שמשרתים את היצרנים (זה המונח שבו משתמשים סוכני הביטוח לתאר את חברות הביטוח המנפיקות את הפוליסות). תחרות שהביאה ליציאתו של מודל ברטראן מן הכוח אל הפועל (מודל ברטראן פירושו מלחמת מחירים שבמסגרתה כל חברת ביטוח קובעת את מחירה בהתבסס על הנחה מראש של מחיר המוצר שיקבעו יתר חברות הביטוח).
לבד מהתחרות אל מול סוכני ביטוח וגזלת לקוחותיהם, עצם החזקתו של גוף מוסדי בסוכנות ביטוח, יש בו טעם לפגם, בלשון המעטה, זאת משום שמעצם השתלטותן, הדבר נוגס ברמת האובייקטיביות שלהן מהנימוקים הבאים. ראשית, ניגוד אינטרסים מובהק מעצם העובדה שחברת הביטוח בכובעה האחד היא מבטחת (כזו המספקת כיסוי ביטוחי) ובכובע שני היא סוכנות ביטוח (כזו המתווכת בין המבטח לבין המבוטחים).
שנית, הטיה בשיווק מוצרי הביטוח. נסביר כי סוכנות ביטוח המצויה בבעלות חברת ביטוח מסוימת תעבור לשיווק מוחלט או כמעט מוחלט רק של מוצרי הביטוח חברת האם, גם אם המוצרים התחליפיים של חברות הביטוח האחרות טובים יותר. שלישית, ניוד מיצרנים אחרים, עשויים לגרום למבוטחים נזקים בהיבטים שונים.
ראוי לציין כי בשל כך פניתי בתלונה לרשות שוק ההון כבר באוקטובר 2018 עובר לניגוד עניינים של חברות הביטוח ובתגובה קיבלתי תשובה לקונית לפיה נושא התיווך בביטוח יבחן ע"י רשות שוק ההון, הביטוח והחיסכון (טרם השיבו עד היום). לאור זאת פניתי בתלונה למשרד מבקר המדינה והללו השיבו כי "…..(היא) אינה מתערבת בשיקול הדעת המקצועי של הרשות…..". בקיצור חבל על הזמן.
יש לשלול לחלוטין מהגופים המוסדיים (חברות ביטוח ו/או חברה מנהלת כהגדרתה בחוק הפיקוח של קופות הגמל והגופים הנשלטים על ידם במישרין או בעקיפין), השתלטות על סוכנויות ביטוח נוספות ובכך למנוע פגיעה נוספת, ברורה ומובהקת בציבור המבוטחים, העמיתים וסוכני הביטוח בישראל. מסקנתי היא כי הפגיעה הכואבת בסוכני הביטוח, נעוצה ביצרנים, אשר ברוב טיפשותנו אנו אלו המפרנסים אותם. על כן, ביצרנים (קרי, בחברות הביטוח) עלינו למקד את מלחמת ההישרדות שלנו.
לסיכום, מקצוע סוכן הביטוח חווה פגיעה כפועל יוצא של רפורמות ושינויים, שהותירו חותם עמוק ותרמו לפגיעה ביציבותו ועקב כך בשחיקת רווחיותו. בין הגורמים, מחד, הרגולטור ומאידך חברות הביטוח.
הרגולטור (רשות שוק ההון, הביטוח והחיסכון), שתפקידו לשמור על ציבור המבוטחים והעמיתים אל מול חברות הביטוח פוגע על הדרך בסוכני הביטוח בכוחניות יתרה. שום תגובה בשום דרך לא הועילה עד כה לדאבוננו. חברות הביטוח, תורמות ביתר שאת לפגיעה בפרנסתו של סוכן הביטוח, בדרך של מכירות ישירים והגברת התחרות מול סוכן הביטוח, על כל המשתמע מכך.
הרגולטור אינו סופר אותנו סוכני הביטוח וחברות הביטוח מנהלות עמנו פוליטיקה זולה. ואם כבר בפוליטיקה עסקינן, או אז יש להשיב מלחמה שערה והפעם כנגד חברות הביטוח.
אין לאפשר עוד מצב שבו יצרן נלחם בסוכן שלו. לפיכך, אני מחזיק בדעה שצריך להקים גוף חברים חיצוני ללשכת סוכני הביטוח, כך יצטרפו גם סוכנים שאינם חברי לשכה (כיום סה"כ כ-13,700 סוכני ביטוח בישראל) אשר יפעל אופרטיבית במטרה להפסיק את התעללות חברות הביטוח בסוכני הביטוח ויצור שינוי עמוק ביחסים יצרן – סוכן, עובר לגישת הגופים המוסדיים מול סוכני הביטוח, בכפוף ובהתאם.
הכותב דוד בכר מכהן כאחראי תחום תכנון פיננסי בלשכת מעריכי השווי והאקטוארים הפיננסיים בישראל, מנכ"ל אומדנות חשבונאים ויועצים (1969) בע"מ מתמחה במתן חוות דעת כלכליות ואקטואריות מקצועיות ובלתי תלויות וייעוץ פיננסי בתחומים של הערכות שווי, ניהול סיכונים כמו גם התמחות תחומי הפנסיה, תכנון פרישה, גמל, ניהול סיכונים ומשאבים, תכנון, פתרונות ומיצוי זכויות בתחום המיסוי.
בנוסף מר בכר הינו מגשר מוסמך, עד מומחה ובורר מוסמך, יועץ לכימות נזקי רכוש ואובדן רווחים ללשכת סוכני הביטוח בישראל בעבר, חבר לשעבר בוועדת הפיננסיים של לשכת סוכני הביטוח בישראל, חבר המועדון האמריקאי ה- MDRT (ה- Million Dollar Round Table) של לשכת סוכני הביטוח וכותב מאמרים מקצועיים בביטאוני ביטוח, בירחון מיסוי ומשפט.
במהלך ארבעת העשורים האחרונים, מר בכר, העוסק בביקורת חקירתית, היה מעורב באופן פעיל בביצוע מאות הערכות שווי וחוות דעת מומחה כלכליות לבתי משפט, בין המסתייעים: מבוטחים, מבטחים (כולל "Lloyd's"), שמאים, חברת חשמל לישראל, צה"ל, פרקליטות המדינה, מס רכוש וקרן פיצויים. בעברו שימש מר בכר כיו"ר וועדת הביקורת של לשכת סוכני ביטוח בישראל.
מר בכר בוגר לימודי תעודה בקריאת דו"חות כספיים והערכת שווי חברות, דיני ביטוח, נזיקין ומיסים, חשבים ומנהלי כספים, דירקטורים ונושאי משרה בכירים בתאגידים ומשפט עסקי למנהלים מטעם אוניברסיטת תל-אביב ובוגר לימודי תעודה בסוגיות ביטוח נזיקין מטעם אוניברסיטת בר-אילן. מר בכר גם בוגר לימודי תעודה במשפט כלכלי בהיבטים פליליים ואזרחים, מטעם המכון להשתלמות של לשכת עורכי הדין בישראל ובוגר לימודי תעודה בביקורת חשבונות מתקדמת מטעם המכון להשתלמות של לשכת רואי החשבון בישראל. בנוסף, מר בכר מוסמך כחתם בביטוח חיים ופנסיוני (CLU) מטעם ה- American College והמכללה לביטוח בישראל, מוסמך כמתכנן פיננסי הוליסטי (CFP) מטעם מועצת התקנים לתכנון פיננסי (FPSB), מוסמך כשמאי רכוש וחקלאות מטעם איגוד שמאי הביטוח בישראל ומוסמך כמעריך שווי מימון תאגידי (CFV) מטעם לשכת מעריכי השווי והאקטוארים הפיננסיים בישראל (IAVFA).
דוא"ל: [email protected]
מגזין "סטטוס" מופק ע"י:
Tags: אסטרטגיה אקטואריה ביטוח ניהול
