יש לסנן מידע שמפורסם לציבור. לתקשורת אסור למחזר ב"לופ" מסרים מוגזמים שעלולים לפגום בחוסן שלנו. אסור לתאר בפרוטרוט את מסלול החיים והסבל של כל חלל ולהספיד את אישיותו של כל יחיד הדבר מזיק. אין ספק שכאשר מספר המתים יעלה לא תספידו כל אחד מהם יש לסנן מידע שמפורסם לציבור
6.4.20 צילום: יח"צ
טור דעה:
אסון-פתע-רב-נפגעים [אפר"ן] הינה התפרצות שוברת שיגרה, בעקבותיה היקף האוכלוסייה שנחשפת למוות, מחלה, פגיעה זמנית או קבועה נאמדת במאות אלפים או מיליונים בודדים. וירוס COVID-19 עלול לדרדר את ישראל לאפר"ן. טרם הגענו לכך. הרקמה החברתית נשמרת, מערכות עורקי-חיים [חשמל, מים, גז, סופרמרקט, מוסדות רפואיים…] פועלים בכמות ובאיכות מספקת, הסדר הציבורי נשמר ומרבית הציבור מתנהל במתכונת 'שבת מתמשכת'.
אפר"ן הינו אירוע תקדימי שהסתברותו במוחות קברניטים ומומחיהם אפס או זניחה….והנה הפתעה: התרחש ובעוצמה רבה, בהיקף כמעט גלובאלי. הציבור צריך להשלים עם העובדה שהמומחים מומחים רק למה שהתרחש בעבר. לאירוע תקדימי הם עשויים לתרום ניחוש מלומד, שהינו טוב ככל ניחוש אחר [כמעט] של לא-מומחים. מדענים, מפקדים, מנהלים, קציני מטה מתאם ומקצועי למצבי חירום צריכים לדעת לומר – לא יודע! הציבור ומנהלים צריכים להעריך ולכבד את האמירה, לאפשר לחפש תשובה מעמיתים בעולם או באמצעות מחקר או להתמודד במרחב אי-ידיעה.
בּוּרוּת מהווה אחד המעכבים המהותיים בהתמודדות עם מצבי חירום קיצוניים. בורות, מעצימה חרדה מהבלתי-ידוע. חרדה וחוסר התמצאות מעצימים פגיעות. בורות מחוללת חוסר אמון בין רשויות ותושבים, ואלה מחלישים את יכולת השרידות. כדי להתמודד עם מצבי חירום, בנוסף לאינטואיציה, אינטליגנציה טבעית ורפלקסים חיוביים צריך – יידע ומיומנות טכנית.
יידע עשוי להבדיל בין אפר"ן לתקרית נסבלת
וכאן נכנסת למשוואה תקשורת המונים כבעלת תפקיד בהתמודדות. יש לה תפקיד ביצועי, תורם או מזיק בהתמודדות עם מגפה והיא איננה שקופה. נראה שלעת עתה בהיסח הדעת או בזדון התקשורת משלימה ומהדהדת את מה שהמומחים חסרים ע"י הפצת מיידע וכמעט הנחיות 'עשה' ו'אל-תעשה' מצוצים, למרות שדפוס זה פוגע במאמצי הדברה של מחלה הנגרמת ע"י COVID-19. מיידע מופרך, בלתי-מבוסס, בלתי-רלוונטי לשעתו הינו אחד המעכבים הממשיים של התמודדות מועילה, ראוייה ואפשרית עם נסיבות אפר"ן שבפתח.
בהתמודדות עם אסונות קיימת דוקטרינה ['תורת לחימה'] לפיה יש ליצור איזון שברירי, רציף ומתחדש מידי שעה על פני שבועות וחודשים בין גורמי ורכיבי מערכת: סעד רפואי, כלכלה, ביטחון חוץ ופנים, תמיכה נפשית ['איחוד משפחות'], הספקת מים, מזון באיכות אכילה [טאבו'אים], בקרת אקלים בתחום 36 – 38, בגדים, שיכון זמני, מחסה מאקלים, הסדרה משפטית.
התקשורת נושאת בתפקיד אינסטרומנטלי בהמרצה של המערכות המשתלבות וביקורת על פעולתן, אך אל לה להטביע את קוראיה/מאזיניה/צופיה בפטפטת משוללת יסוד הואיל שמדובר בחיי אדם.
-לתקשורת אסור למחזר ב"לופ" מסרים מוגזמים שעלולים להזיק. יש להימנע מהגברת-יתר מופרזת ביותר. העצמה של לופים ופטפטנות מומצאת עלולה לפגום בחוסן הן של האוכלוסייה וגם של אנשי ממשל ורפואה שהם חלק בלתי-נפרד מהאוכלוסייה ולכן חשופים להפרעות ורעשים בעת מילוי תפקידם.
וזה בא בגלים. לא, ממש אסור להדחיק ביקורת מבוססת-ראיות ועובדות בדוקות. יש לסנן מידע שמפורסם לציבור. להתמקד בפרטים חשובים, ממוינים היטב, מנוסחים בדייקנות ובפשטות שיסייעו לאוכלוסייה להתמודד עם הנסיבות ולצמצם היסטריה מיותרת. אסור בעת הזו לתאר בפרוטרוט את מסלול החיים והסבל של כל חלל ולהספיד את אישיותו של כל יחיד כאילו מדובר באחד מאבות האומה. הדבר מזיק. ואין ספק שכאשר מספר המתים יעלה למאות ביממה לא תספידו כל אחד מהם. במלים אחרות, אל תעשו נזק רק בגלל שאין לכם מה לדווח. כי יש לכם המון מה לדווח שיועיל לאוכלוסייה להתמודד עם מגפה. זו שעתכם! לתאם ציפיות עם הציבור, לנפץ אשליות לגבי התמודדות עם הנגיף ולחדול מהפצת מיידע מופרך באשר למספר החללים מקורונה.
*הכותב ד"ר אפרים לאור הוא ראש המרכז לחקר אסונות פתע רבי נפגעים (אפר"ן) HIT מכון הטכנולוגי בחולון, כיהן כמפקד חטיבה 7, בדרגת אל"ם. קיבל את צל"ש אלוף פיקוד הצפון במלחמת יום הכיפורים. הציל נפגעים באזורי אסון מסביב לעולם, חבר בועדת ההיגוי של תמא 38
מגזין "סטטוס" מופק ע"י:
