לאורך ההיסטוריה, היינו עדים פעמים רבות למפעלי התנדבות ומיזמים בעורף לסיוע ולעזרה בלתי נלאים בשעות משבר. הספרות המקצועית מראה שדווקא כאוס, הלם ואבל מייצרים זרמי ענק של התנדבויות בלתי נתפסות
צילום: shutterstock
קְשֵׁה עוֹרֶף / מתניה טל-שחר
עַם קשה עורף
זה גם אומר, עורף שלא שוברים אותו.
עורף עקשן. כועס ונקמן.
עורף חזק. גדול ורחב.
עורף איתן.
עורף אמיץ.
כזה שימסור את חייו למען אחיו ואחיותיו.
עורף נאמן.
עורף אוהב.
עורף שהוא גם פרוע. כשצריך.
עורף בוכה אבל זקוף.
לא כורע ולא משתחווה בפני אויב.
עורף לא כפוף.
עורף מתפלל.
עורף מאמין שהאל נתן לו כוח ללחום ולתקוף דחוף.
וזה רק העורף.
חכו שתשמעו על החזית.
(מתניה טל-שחר הינו מורה ומשורר שהקדיש את השיר לתלמידו אופיר ירוחין ז"ל, לוחם גולני שנפל בקרב)
אלפי קבוצות ויוזמות של תושבים ואזרחים, חלקם גם בני נוער יוצאים לסייע ותרום לקהילה דווקא בשעת משבר. בסבבי הלחימה השונים ובמלחמות ראינו בני נוער רבים אשר אוספים מוצרים והגיינה לחיילים, מסייעים בתרומות דם, עוזרים לניצולי שואה, למוסדות לקשישים ומוקדי ילדים בסיכון. בתקופת הקורונה ובין הסגרים ראינו הרבה מאוד בני נוער מסייעים לזקנים ודואגים להביא להם תרופות, רוכשים בעבורם מצרכים מהסופר ומחלקים שמיכות חמום בחורף לכל דורש.
נמצא כי אצל בני נוער שהתמידו בהתנדבות חל שינוי גדול בעמדותיהם כלפי החברה ובנוסף נמצא כי חל שיפור גדול בהתייחסות שלהם לעצמם ולסובבים אותם. כמו כן נבדקה התפתחות הזהות האישית של הנערים והשינוי האישי והחברתי שלהם ונמצא כי אצל מעל חמישים אחוז מהם חל שיפור רב. הבעיות החברתיות שלהם פחתו, הדימוי העצמי שלהם השתפר והציונים בבית הספר היו טובים יותר. למרות האחוז הקטן יותר של מתנדבים מהשכבות הנמוכות, מנהלי בתי הספר דיווחו כי חל שיפור גדול אצל מי שהתנדב, גם התנהגותי וגם לימודי.
מתנדבים אשר לקחו חלק בתוכנית התנדבות ארוכת טווח, ציינו כי פעילותם ההתנדבותית הביאה עמה מספר תועלות משמעותיות להם עצמם: עלייה בביטחונם העצמי, פיתוח מיומנויות עבודת צוות, הנאה, שיתוף פעולה, למידה להתפשר ולהקשיב לאחרים, שיפור כישורי התקשורת הבין-אישית, היכרות עם אנשים חדשים ויצירת חברויות חדשות.
מורים ומחנכים תיארו את ההבדלים בין תלמידים שתורמים לקהילה לבין אלו שלא שמתמידים ומרבים לעשות זאת. הם תיארו תלמידים מסורים ואחראיים יותר, בעלי יכולות בינאישיות טובות יותר, בעלי רגישות גבוהה יותר, מוטיבציה ורצון לתרום ולהתנדב לקהילה ולסביבה אליה הם שייכים. מדג'ר וכהן-מלייב (2013 ( Malayev-Cohen & Madjar ערכו מחקר משווה בין תלמידים שבתנועת נוער לעומת אלו שלא בתנועת נוער ומצאו שמשתתפי תנועות הנוער מביעים רמות גבוהות יותר של גיבוש זהות. לטענתם, משתתפי תנועת הנוער תופסים את הסביבה של תנועת הנוער כמסייעת יותר לצורכיהם הבסיסיים ולחקירת הזהות שלהם ועל כן הם מביעים יותר גיבוש זהות.
גורודיש (2005 ) חקרה את הקשר בין מעורבות בתנועת נוער ובפעילות ספורטיבית לבין מדדים של אינטליגנציה רגשית בקרב בני נוער. מדדי האינטליגנציה הרגשית כפי שנבחנו במחקר הם: אסרטיביות, מודעות לזולת, יחסים בין אישיים, אופטימיות ואמון. במחקר נבחנו שש השערות מחקר. השערת המחקר הראשונה עסקה בקשר בין אינטליגנציה רגשית לרמת הפעילות בתנועה ולהשתתפות בתנועה. ההשערה היא שככל שהפעילות בתנועת הנוער רבה יותר האינטליגנציה הרגשית תהיה גבוהה יותר. ההשערה אוששה שכן, נמצא שככל שהפעילות בתנועה רבה יותר כך האינטליגנציה הרגשית גבוהה יותר. התועלת המעשית מעבודה זו עשויה לצמוח ככל שיהיו יותר בני נוער בעלי אינטליגנציה רגשית גבוהה, הפעילים בתנועות הנוער או העוסקים בפעילות ספורטיבית, יהיה פחות נוער שוליים, פחות חשיפה לסמים ואלכוהול, פחות שעמום ויותר ניתוב לאפיקים חיוביים. הנוער יהיה יותר אסרטיבי, מודע לזולת, בעל יחסים בין אישיים טובים יותר, אופטימי ונותן אמון. הרווח החברתי יבוא לידי ביטוי הן בשרות הצבאי של בני הנוער – יותר קצינים, מוטיבציית שרות גבוהה ( והן באזרחות ) ניתוב לתפקידים ניהוליים הדורשים קבלת החלטות ואחריות.
החוקרים הנסן, לרסון ודוורקין (2003, (Dworkin, & Larson, Hansen ,סיווגו את תרומת הפעילות לשתי קטגוריות מרכזיות: התפתחות אישית ובינאישית ואלו נחלקות לשישה היבטים. במחקרם שמבוסס על דיווחים עצמיים של התפתחות בני נוער בעקבות השתתפותם פעילות נוער מאורגנת נמצא שההתפתחות האישית כוללת:
א. עבודת זהות שמתבטאת בחקירה עצמית ומודעות עצמי של הפרט לגבי מי שהוא.
ב. יוזמה שמתבטאת בנכונות להשקעת מאמץ לעבר מטרה. על פי רוב הפעילות הבלתי פורמליות מאתגרות, מעודדות תכנון לטווח רחוק, מפתחות מיומנויות כגון: ניהול זמן ופתרון בעיות.
ג. פיתוח כישורים רגשיים, קוגניטיביים וגופניים. כישורים אלו מיוחסים בעיקר לפעילות בלתי פורמלית בתחומי הספורט והמוסיקה. בתחום הרגשי מתפתחת היכולת להתמודד עם חרדה וכעס. וההתפתחות הבינאישית כוללת: עבודת צוות שמתבטאת בפיתוח כישורים חברתיים וכישורי מנהיגות, יחסים בינאישיים שמתבטאים בהרחבת רשת חברתית, פיתוח קשרים עם קבוצת שווים ממגוון מעמדות ומוצא אתני, פיתוח קשרים עם מבוגרים משמעותיים, ואלו יוצרים הון חברתי. ששת היבטים אלו מתייחסים להשתתפות בחינוך הבלתי פורמלי על סוגיו, שמחולק במחקרם לחמישה תחומי פעולה: פעילות מבוססת אמונה, פעילות העשרה כולל תוכניות מנהיגות, תוכניות אמנויות הבמה, פעילות בארגון קהילתי ופעילות ספורט. החוקרים בחנו את התפתחות בני הנוער במסגרות שלעיל ומצאו אותה גבוהה יותר לעומת התפתחותם בבילוי עם חברים או בהשתתפות בביה"ס . במחקרם נמצא השפעה גבוהה ביותר על ההתפתחות האישית של הפרט . הכישורים אותם דירגו כבני הנוער כמושפעים ביותר היו קשורים ללמידה יזומה שמתבטאת בכישורים שפיתחו כגון: יכולת לפתור בעיות, לנהל זמן, להשקיע מאמץ. כמו כן, בני הנוער ייחסו השפעה רבה על התפתחות זהותם העצמית החוקרת ועל יכולת הרפלקציה שלהם.
דווקא בימים אלו, יש לשמר ולאמץ את הרוח הזו. הכאוס, השבר, ההלם והאבל מייצרים זרמי ענק של התנדבויות בלתי נתפסות. זרמי ענק של התנדבויות אלו מדבקות. הלהט שלהם גורם לעוד אנשים לרצות לתת ולהעניק לאחר. העומדים מהצד מוצאים את עצמם מתנדבים ונותנים מעצמם. אכן, פעילות התנדבותית, מחזקת את הערבות ההדדית של תושבי מדינת ישראל ואזרחיה. האחווה והנכונות להתגייס למען האחר היא הדרך לקירוב לבבות ולחברה טובה וחזקה יותר. בסופו של דבר הפעילות ההתנדבותית היא הדרך הטובה ביותר לשפר את החוסן הרגשי גם בימים של משבר, כאוס ואי וודאות.
*הכותב ד"ר אורן כהן זדה – מרצה וחוקר, ראש תוכניות לימודי חרדים ובני ישיבות, מכללת תלפיות.
מגזין "סטטוס" מופק ע"י:
Tags: אסטרטגיה מלחמת חרבות ברזל ניהול
