האסון בפוקושימה, רנו ובטרפלייס, גשר המיתרים הירושלמי, הרכבת הקלה ועוד: סטטוס בראיון עם ד"ר אמיר זיו-אב לקראת הרצאתו בכנס ניהול החדשנות
צילום: יח"צ/shutterstock פורסם: 26.9.14
https://www.youtube.com/watch?v=P34D3BdWmDc
ד"ר אמיר זיו-אב, הינו בעלים של החברה הטכנולוגית "זיו-אב הנדסה", המונה כמאה עובדים ומפתחת מערכות ומוצרים לתעשיית ה"היי-טק" ולתעשייה המסורתית, גם יחד, בארץ ובעולם; חבר דירקטוריון החברה הממשלתית "עשות אשקלון"; חבר בחבר הנאמנים של "מכללת אפקה להנדסה" ויו"ר ועדת המכרזים של המכללה; ועד לפני כשנה, שימש כמדען הראשי של משרד התחבורה, התשתיות הלאומיות והבטיחות בדרכים.
שלום אמיר. נשמח לשמוע, מהי חדשנות ארגונית בעיניך?
ראשית, אנסה להגדיר:
ארגון הינו אוסף חוקים ונורמות, על פיו פועלת קבוצת אנשים, להשגת מטרות מוגדרות. אני מקבל את ההגדרה של יובל נח הררי בספרו "קיצור תולדות האנושות", ש"ארגון" הינו "מציאות מדומיינת".
מטרת הארגון הינה למקסם את התפוקה המשותפת של קבוצת האנשים הנ"ל והמשאבים העומדים לרשותם.
חדשנות ארגונית הינה דרך חדשנית ולא מקובלת אשר תורמת לשיפור תפוקות הארגון.
לדעתי, המדד האולטימטיבי בחיים בכלל, לרבות לתפקודו של כל ארגון – "השורה התחתונה", הינו "מידת המרוצות" (מידת שביעות הרצון) של כלל האנשים הרלוונטיים. במקרה של "ארגון", מידת שביעות הרצון הכוללת של הבעלים, העובדים, הספקים והלקוחות, אמנם לא בהכרח במידה שווה, למשל מנקודת ראות הבעלים, אבל "האינטגרל" צריך להיות מרבי.
אישית, לא הייתי מעוניין להיות בעלים של ארגון אשר, אמנם ימקסם עבורי רווחים כספיים אבל יתבסס על התעמרות בעובדים, ניצול הלקוחות ועושק הספקים. לרוב, כלכלית ולאורך זמן, קשה לארגון מסוג זה להצליח, למרות שקיימים גם ארגונים כאלה.
לדעתי, בארגון כמו שלי אשר מחייב עבודה יצירתית, ההרגשה הטובה של העובדים הינה קריטית להצלחת הארגון, ומבחינתי, זו גם מטרה (ולא רק אמצעי להגביר את תפוקת העובדים) אשר מהווה מרכיב דומיננטי בפעילות ובתפקוד הארגוני ומעל לכל, בבחירת האנשים, שהרי הם "הארגון".
לשאלתך, אם קיימת מידה מסוימת של חדשנות ארגונית בארגון "שלי" הרי הינה עירוב בין מבנה ארגוני סדור לבין "אי ארגון", אשר מתאפשרת הודות לבחירת אנשים מתאימים לכך. המבנה ההיררכי מאד שטוח ומשמש לתפקוד הפונקציונאלי בלבד. לעומת זאת, כל הנושאים, במגבלות הסודיות הנדרשת ע"י הלקוחות, פתוחים בפני כל העובדים, אשר מוזמנים להתערב ולהציע פתרונות. מעת לעת, בעיות קשות המחייבות פתרונות יצירתיים, מועלות בפני כל העובדים, אשר מתבקשים להעלות רעיונות, ללא קשר לתפקידם בארגון.
אין מושג של "עקיפת סמכות" היות וכל עובד מוזמן לפנות בכל נושא, על פי שיפוטו, לכל אחד. אם לעובד במחלקת ההרכבה והאינטגרציה יש השגות על איכות התכן בנושא בו היא עוסק, הוא מוזמן יוזם דיון בנושא בהשתתפות המתכננים והמנכ"ל להפקת לקחים ושינוי התכן.
התנהגות ארגונית זו עולה בקנה אחד עם השאיפה, בכל נושא בחיים, לאופטימיזציה, אשר מטבעה יכולה להיות גבוהה יותר, ככל שכמות האילוצים יורדת, ובכלל זה אילוצי היררכיה ארגונית.
ד"ר אמיר זיו אב בעלים של ״זיו-אב הנדסה״ לשעבר המדען הראשי של משרד התחבורה
מהי חשיבותה של חדשנות ארגונית בעידן של היום?
לדעתי, על פניו, החדשנות הארגונית היום אינה בהכרח חשובה יותר מהחדשנות הארגונית בעבר. לכל תקופה המאפיינים שלה (המאפיין המשמעותי ביותר בתקופה זו הינו זמינות המידע, בכל תחום, לכל המעוניין מחד, אשר מאיץ תהליכים אולם במקביל, הרגולציה הגוברת אשר מאטה תהליכים ולעיתים הופכת אותם לסטגנטיים לגמרי – ראו מה עוללו מעל 60,000 עורכי דין בישראל – השיא העולמי בתוספת "חיכוך" לתהליכים ארגוניים וה"בין-ארגוניים").
האם היכולת המדהימה להקים את בניין האמפייר-סטייט בניו-יורק בפחות משנה וחצי, לפני כמאה שנה, במגבלת האמצעים שהיו קיימים באותה עת, אינה מעידה על חדשנות קיצונית? כנ"ל ליכולת ההתארגנות ולקצב הייצור של מטוסים בתקופת מלחמת העולם השנייה, בארה"ב וכנ"ל ליכולת הרוסים להטיס את האסטרונאוט הראשון לחלל לפני 53 שנה.
תוכל לתת דוגמא למהלך חדשני שהובלת/ היית שותף לו?
"המהלכים החדשניים" הינם בעיקרם שיתופי פעולה טובים עם גורמים בעלי ניגודי אינטרסים, לכאורה, ודווקא השיתוף גרם לי לסיפוק.
בעבר הרחוק (אפרופו חדשנות), בעת שירותי בחיל ההנדסה בצה"ל, שכנעתי להעביר חלק ממטלות הניסויים של חיל ההנדסה לביצוע ע"י יחידת הניסויים של חיל החימוש, אשר היה ערוך לכך טוב יותר – צעד מקורי ולא מקובל אשר התקבל יפה ע"י שני החילות.
בעבר הפחות רחוק, בעת ששימשתי כיועץ לתעשיין סטף ורטהיימר, יצרתי קשר עם יצרן תבניות ההזרקה הגדול באירופה, צימרמן, וגרמתי לכך שחברת "פלסאל" של סטף תשמש עבורו כקבלן משנה, כאשר צימרמן משמשת גם כמנחה המקצועית וגם קובעת את המחירים שתשלם ל"פלסאל" – קשר ייחודי בין לקוח גדול ומשמעותי לבין קבלן משנה המעוניין להתפתח הודות לקשר עם הלקוח (אולם מספיק קטן ע"מ לא להוות "איום").
בשנים האחרונות יזמנו וקיימנו שיתופי פעולה פוריים ואף נעימים, בינינו לבין חברות מתחרות בחלק מתחומי פעילותנו – מעבר לתועלת בנושאים הספציפיים, ראיתי בכך גם יצירת אוירה מאד חיובית ודוגמא לעובדים, המחזקת את "רוח" הארגון.
ספר לנו בקצרה אודות הרצאתך בכנס
להרצאתי בכנס קראתי בשם "בגדי המלך החדשים בפרויקטים".
כיצד היה ניתן, במעט "שכל ישר", למנוע את האסון הגרעיני בפוקושימה, כיצד תצורת הרכב השגוייה שהכתיבה "רנו" ל"בטרפלייס" גרמה לכישלון המיזם, כיצד ניתן היה להקים גשר לרכבת הקלה בירושלים ב-50 מיליון שקל במקום גשר המיתרים שעלה 240 מיליון שקל ואם ישאר זמן, מדוע ניתן היה להניח מראש שהאיחוד בין מרצדס לקרייזלר יכשל.
לאתר הכנס והרשמה
Tags: אסטרטגיה חדשנות ניהול פרויקטים ראיון
