העבודה הממושכת והתחרות הגוברת הגורמת לאנשים לרוץ אל עבר מטרות מופרזות עלולה להכניס אנשים למצבי לחץ
פורסם : 8.11.06 צילום: PHOTOS ASAP
הפרעות, לחצים וחרדות, אפילו אלה שאינם מצריכים טיפול קליני, פוגעים בחיינו ובחיי עובדנו. הם פוגעים בתפוקת העובדים בארגון, החשופים למתחים ולחרדות, שכן יש להם השלכות על תגובותיהם ופעילויותיהם בעבודה ובסביבה הקרובה. חשיבות רבה, נודעת איפה, להקניית יכולות התמודדות עם אירועים המסוגלים לגרום ללחצי יתר ו/או חרדות.
"סגנון החיים המאפיין את מרבית המדינות המפותחות בעולם המערבי, כולל ישראל – הבא לידי ביטוי בעבודה קשה ומאומצת בצורה מופרזת, רבת שעות ותחרותית מאוד – גובה מאיתנו מחיר יקר של מתח ולחצים", טוען פרופ' ריי מלמד, רופא בכיר באגף הפנימי של ביה"ח הדסה עין כרם ומי שניהל במשך שנים רבות את היחידה לרפואה התנהגותית וטיפול במצבי דחק (סטרס).
מלמד: "תחושתי היא כי התופעה הזו נלווית לתקופה בה אנו חיים ולהתפתחות התחרותיות להישגיות, לרצון להרוויח יותר כסף, ובכלל להיות מסוגל ליותר. לכך נוסף , כמובן, הכוח החברתי-פוליטי אשר לו השלכות משניות בעלות חשיבות רבה להרבה מאוד אנשים".
גישתו של פרופ' מלמד, שצבר שנים רבות בתחום הטיפול בנושאי מתח ולחץ, שונה מגישתם של רבים אחרים העוסקים בתחום הטיפול במצבי דחק (סטרס). הסיבה לכך נעוצה בעובדה שמראשית עבודתו במרפאות ובמחלקות הפנימיות של בית החולים הוא חיפש אחר קווים משותפים לכל מטופליו שהתלוננו על סבל מלחצים או מדחק. הוא גילה כי תחושת אובדן השליטה בחיים, בעבודה ובקשר עם המשפחה והחברים היא הקו המאפיין את האנשים הללו.
"כל אחד מאיתנו עלול להיקלע בקלות למצב של אובדן שליטה כתוצאה ממתח ודחק, גם מי שנחשב, כביכול, בריא לגמרי בנפשו, מדגיש מלמד. "אנחנו מדברים על אנשים רגילים, בעלי מקצועות, עם בני זוג, משפחה וחברים, העובדים לפרנסתם. אובדן השליטה עלול לגרום לאבדן הבטחון העצמי. להבנה זו השלכות מעשיות, כי מרגע זיהוי גורם כה חד וברור ניתן להתחיל בגישה הטיפולית".
לדבריו, תחושת אובדן השליטה כל-כך מלחיצה אותנו, עד שהיא מוציאה אותנו, בעצם, משיווי המשקל. הנוטים לסבול יותר ממצבים אלה הם האנשים ההישגיים והתחרותיים, אלה הממוקדים למטרה, הקובעים לעצמם סטנדרטים גבוהים מאוד, שהם אמנם תכונות חיוביות וחשובות, אולם כשמדובר בהפרזה, הדבר עלול להביא את האנשים הללו למצב של "שריפה" או אי-יכולת למלא את הציפיות שלהם מעצמם. תכונה בולטת בקרב הסובלים ממחלת ה"יאפים".
הפתרון על-פי פרופ' מלמד (לאחר שלב זיהוי הגורם המלחיץ) הוא החיפוש אחר דרכים לשינוי המצב. ניתוח המצב על-ידי איש מקצוע כפסיכולוג או תרפיסט, יסייעו לאבחן את הניתן לעשייה ולשינוי סגנון החיים.
דבר חשוב לא פחות הוא לנסות למתן מעט את הריצה המטורפת שלנו. "תתפלאו עד כמה נטילת חופשה ארוכה, או פסק זמן, עשויים לחולל נפלאות" הוא מדגיש וממשיל את צורת החיים שלנו לריצת מרתון . "אסור לנו להיגרר לסיטואציה הגורמת לנו 'לשרוף' בשעות ספורות בלבד את האנרגיות היומיומיות. עלינו ללמוד כיצד להתאפק במטרה להצליח להגיע לקו הסיום של המרוץ. השימוש במטאפורת ריצת המרתון מתאימה לחיי היומיום שלנו: מטרתה להמחיש לנו עד כמה חשוב להדריך אנשים לעבור לעולם מחשבתי אחר ולהראות כי הסבירות להשיג הרבה יותר גדלה בד בבד עם הלמידה כיצד למתן את הריצה ולשנות את אורח החיים.
במסגרת עבודתו פוגש פרופ' מלמד במטופלים שמצבם הגופני חמור. לשיטתו, הדרך היחידה שלהם להשתקם היא באמצעות איתור גורמי הלחץ ושינוי גישה שתאפשר להם להתמודד. "החשוב הוא להפוך את המשבר לאתגר, לנצל את ההזדמנות ללמוד לרכוש את הכלים שיסייעו בידינו להתמודד בעתיד בצורה מוצלחת יותר" הוא מדגיש.
אחרי התייחסותו של פרופ' מלמד להיבט הקוגנטיבי (הבנת סגנון החיים הנכון ולמידת הטעויות), הוא עובר להיבט ההתנהגותי, וכאן ממליץ פרופ' מלמד על לימוד טכניקות של הרפיה והרגעה על מנת להפחית את הלחץ באמצעות שימוש בשיטות כמו: יוגה, מדיטציה, טאי-צ'י וכדומה, ובכלים כגון ערכת "מעבר לדמיון" – ערכה ממוחשבת להפגת מתחים ושחרור לחצים, שיצאה באחרונה לשוק על-ידי חברת מיינדלייף פתרונות.
הערכה מבוססת על טכניקות התנהגותיות ומחשבתיות להתמודדות עם מצבי לחץ וחרדה יומיומיים על-ידי הרפיה, שליטה עצמית וחשיבה חיובית, המעניקים למשתמש הרגשה טובה.
בנוסף, קיימת חשיבות לפיתוח טכניקת התמודדות עם מחשבות שליליות ובלתי מועילות. כך, לדוגמא, נראה כיצד עובד החש כשלון וחרדה מפיטורים, מתמודד עם הבעיה הן בריכוך ההאשמה העצמית המוגזמת והן בנקיטת צעדים מעשיים שיביאו אותו לביצוע טוב יותר בעבודתו. בשיטה המתוארת בערכה מתבקש המשתמש להסתכל על האירוע הבעייתי בעיניים פקוחות ובחשיבה חיובית, שתנחה אותו להתמודדות אמיתית ומציאת פתרונות מעשיים במקום להיכנס למסלול של לחץ וחרדה.
מלמד: "כלים, כמו ערכה זו, יעילים מאוד לשיפור המצב והרבה פעמים אנשים שבים אלי כשדברים אצלם מתחילים להשתנות, והם עצמם אפילו אינם מבינים כיצד המצב השתפר עד כדי כך שהם בעצמם מופתעים מסגנון התגובה החדש והשונה שלהם לנוכח מצבי לחץ".
בנוסף, ממליץ פרופ' מלמד לעסוק בפעילות גופנית, העשויה לשפר את מצב הרוח: "המבנה הביולוגי שלנו מתוכנן לפעילות מסוימת, וסגנון החיים המקצועי המודרני שלנו, הבא לידי ביטוי בישיבה ממושכת ללא פעילות, הורס זאת. אני אישית מקפיד להתעמל וגם מציע למטופלים שלי לעסוק בפעילות ספורטיבית מגוונת. הפעילות הגופנית מחזקת ומהווה דרך נוספת להגברת תחושת השליטה על המצב".
Tags: ניהול משאבי אנוש פיתוח אישי קריירה תרבות ארגונית
