כל מנהיגות היא מחנכת, שהרי היא אמורה לקבל אחריות, לכוון, לחנוך, להדריך, ללמד, לפתור בעיות, לשקף, להעניק, להתוות דרך, לאכוף חוקים, כללים ונהלים, להעניק תמיכה, להאציל סמכויות ובסופו של דבר לדעת מתי לפרוש בשיאה בכבוד ולפנות מקום לדור הבא. מכאן שגם אלה העומדים בראש אירגונים ומוסדות ואשר אינם רואים עצמם כמחנכים, אם רק ימלאו חלק ההפעולות הנזכרות, הרי שבהכרח למחנכים יחשבו.

תפיסת המנהיגות כפי שבאה לידי ביטוי בעולם העסקים או בזירות הפוליטיות למינהן, משקפת בדרך כלל תרבות הישגית, כוחנית, המכוונת לטווח הקצר של קדניציה נבחרת או קדנציה ממונה, שמטרתה העיקרית היא לשרוד ולהבחר מחדש או שמשמשת כאבן דרך לקידום בסולם הניהולי. מטבע הדברים תפיסת עולם זו מקדמת משימות לטווח קצר בו ניתן להציג הישגים, לאחז את עיני הבוחרים ולהרשים את בעלי המניות השואפים לקבל החזר מהיר ורווחי ככל האפשר על השקעתם.

מנהיגות חינוכית היא מסע לטווח ארוך הדורשת מנושאיה אורך רוח, סובלנות והרבה סבלנות. האתגר הוא לעשות יותר עם פחות, לאמץ במהירות את הנסיבות המשתנות, לחדש, להתמודד עם חוסר ודאות ועם משימות שלעיתים נראות עצומות מימדים ולמעלה מיכולנו.

הרעיון המרכזי העומד בבסיסה של תפיסת המנהיגות החינוכית הוא להדגים למונהגים עד כמה הם מסוגלים להגיע להישגים שמעולם לא שיערו ולא  ידעו על קיומה של יכולת כזו ועל  אחת כמה וכמה לא האמינו שיוכלו להוציאה מהכוח אל הפועל.

התרומה המשמעותית ביותר של מנהיג לטווח הארוך, היא בטיפוח ופיתוח אנשים, מוסדות ואירגונים, כך שיוכלו להתאים את עצמם לשינויים המואצים ובעיקר, לצמוח ולשגשג בעתיד.

 מנהיגות חינוכית אינה מעמד פורמאלי מלכתחילה, אלא מעמד נרכש של נטילת אחריות, הנקנה לא אחת בייסורים, תסכולים ואכזבות בדרך. זהו מעמד שאת פירותיו ניתן ליקצור בטווח הארוך.

מנהיגות אינה נחלתם של מיעוט כריזמטי יחיד סגולה, אלא תהליך המתקיים באנשים מן השורה, המסוגלים להוציא מעצמם ומהזולת את המיטב. כל אדם סביר, מסוגל להתפתח ולהגיע לרמת מנהיג כזו או אחרת.

כל מנהיגות היא מחנכת, שהרי היא אמורה לקבל אחריות, לכוון, לחנוך, להדריך, ללמד, לפתור בעיות, לשקף, להעניק, להתוות דרך, לאכוף חוקים, כללים ונהלים, להעניק תמיכה, להאציל סמכויות ובסופו של דבר לדעת מתי לפרוש בשיאה בכבוד ולפנות מקום לדור הבא. מכאן שגם אלה העומדים בראש אירגונים ומוסדות ואשר אינם רואים עצמם כמחנכים, אם רק ימלאו חלק ההפעולות הנזכרות, הרי שבהכרח למחנכים יחשבו.

 הספרות המקצועית מבחינה בתכונות רבות ומגוונות של מנהיגות. בחרתי במאמר זה להבליט חמש תכונות הנראות לי כבולטות וחיוניות:

•  דוגמה אישית, הנחלה הלכה למעשה של המושג "אחרי" בין אם מדובר בשדה הקרב הצבאי, בין אם במלחמות השוק ובין אם מדובר בביצוע מטלות קשות שאינן תמיד נעימות. כמנהיג אנשים קודם כל ילכו אחריך ולאו דווקא אחר תוכניתך. מילים ומעשים אמורים להיות עקביים, המנע מלבקש מהמונהגים לעשות דברים שאתה אינך מוכן לעשותם
• השראת חזון, חזון המנהיג, הוא הכוח המניע לקראת העתיד. מנהיג אינו יכול לצוות חזון, אלא לשדרו, לשכנע את צאן מרעיתו, להלהיבו, לטעת בו אמון וערגה להגשמתו ולדאוג להפנמתו. דברים אלה אינם נעשים בציווי. מנהיגות היא דיאלוג ולא מונולוג.
• איתגור תהליכים, להנהיג פירושו היכולת וגם הרצון לצעוד לקראת הבלתי נודע. לתור אחר הזדמנויות, לחדש, לצמוח ולשפר. חדשנות צומחת מתוך הקשבה, פחות מדיבורים והטפה. האתגר הוא ללמוד מהצלחות כמו גם מכשלונות.
• העצמת הזולת, מנהיגות היא מערכת יחסים הבנויה על אמינות ואמון. אמון נוצר משיתופי פעולה וממאמץ צוותי. במערכת כזו, המונהגים מועצמים על ידי המנהיג ובסופו של דבר הופכים בעצמם למנהיגים. העצמת הזולת בנויה על ההנאה והגאווה לראות בשיגשוגם וצמיחתם של ממשיכי דרכך ולא להתקנא בהם ולהצר את צעדיהם.
• חיזוק הלבבות, מתפקידו של המנהיג בין היתר, להכיר בתרומתם של המונהגים, להביע את הערכתו לפועלם ולהחמיא  להצלחתם. לבטא את הערכתו בציון ובחגיגת הישגיהם.

אחד המנהיגים הנערצים בכל הזמנים, הוא ללא ספק משה רבנו, אשר נוסחת מנהיגותו נתנת לתמצות בעשרה פעלים המכילים את עיקרי תורות המנהיגות על פי הספרות המקצועית העדכנית. פעלים אלה מתוארים בספרו של הרב דוד ברון "חמישים לקחים ממנהיגותו של משה" ואלה הם:

• קבל
• הערך
• התחבר
• ספק
• התמד
• פתור
• חפש
• אכוף
• הענק
• פרוש

ובכן נפרט את הנוסחה:

קבל : הפועל קבל, פירושו נטילת אחריות. כאשר מציעים לך להנהיג, לעמוד בראש אירגון אל תסרב מתוך נימוקי צניעות שאינך ראוי לתפקיד, אינך מוכשר מספיק וכו'. צא מתוך הנחה שאם פנו אליך, הפונים או הפונה, שקלו היטב  את הצעתם. מישהו צריך להנהיג היינו לקבל אחריות, מדוע לא אתה? משה שלא ראה עצמו ראוי לתפקיד היה בדיעבד למנהיג הגדול מכולם "ולא קם נביא עוד בישראל כמשה"

איזה סיכוי יש לאדם בעל הפרופיל הבא להתקבל לתפקיד מנהיגות באירגון גדול ומכובד, שקבל הערכה באחד ממכוני האבחון?: נרתע מלהנהיג, מגמגם, מרוחק, מתבודד בראש הר, מהיר לכעוס עד כדי שבירת כלים, פותר סיכסוכים באלימות קשה ואינו מגיע למטרתו הסופית.

אף על פי כן, גם אם הפרופיל שלך אינו הולם בעינך את ההצעה, כאשר פונה אליך היו"ר (לא כל שכן במקרהו של משה היו"ר במרומים) ומציע לך את התפקיד קח בחשבון שהוא בדק ובחן את כישוריך, שקל היטב את צעדיו ולכן קבל על עצמך את האחריות.

הערך: עם התמנותך לתפקיד עשה הערכת מצב יסודית ומקיפה, למה אתה נכנס. משה ידע היטב להעריך את המצב באשר לעמדתם של המצרים, ידע יפה מאד להעריך את יכולותיהם ותכונותיהם של העברים. ידע להעריך את מסלול היציאה והמכשולים בדרך, ידע והכיר היטב את פני השטח  ותנאי הסביבה המדבריים. כל אלה סייעו בידיו בשלבים השונים של המסע הארוך.

התחבר: משה התחבר לאלהים וחיבור זה הפך לכוח המניע בחיו. באותה דבקות התחבר משה לבני ישראל ותרגם עבורם את דבר האלהים. הלקח הוא ברור, כמנהיג התחבר היטב למקורות הכוח והעוצמה המניעים את האירגון בין אם מדובר בבעלי המניות, או במקורות הכוח הפוליטיים מהם אתה שואב את עוצמתך. מצד שני התחבר אל המונהגים על ידך ושדר אליהם השקם והערב  את החזון, המטרות והערכים של האירגון.

 ספק: היה ממוקד מטרה ובעיקר ממוקד תוצאות ולא תירוצים. ספק את ה"סחורה",  בזאת תקנה את מעמדך ואת זכותך להנהיג. נלמד ממשה, על אף כל המהמורות ותלאות הדרך בסופם של ארבעים השנים במדבר הצליח משה כנגד כל הסיכויים, באמצעות מחליפו להביא את בני ישראל לארץ כנען.

 התמד: נוסחת ההצלחה בכל צורה של מנהיגות היא התמדה, הכרוכה בסבלנות, עקשנות ודבקות במטרה. התמדה מתחזקת כאשר אנו הופכים מכשול או כשלון מתופעה שלילית להזדמנות חיובית ורואים בה עליית מדרגה לקראת השגת המטרה.משה לא נואש לרגע, המתין בסבלנות מכה אחרי מכה עד אשר נאות פרעה לשחרר את עמו. כמה דבקות במטרה והתמדה הייתה לו למשה משך ארבעים שנה עד שכילה את דור המדבר.כל זאת תוך אמונה ומיקוד במטרה.

 פתור: אחת המטלות המרכזיות בחיו של כל מנהיג היא להתמודד כל הזמן עם בעיות אירגוניות, בעיות טכניות ובעיקר עם בעיות מגוונות של אנשים, נפתרה בעיה אחת מיד אחריה נוצרת חדשה. מנהיג חכם מקיף עצמו ביועצים ומומחים בתחומים שונים המסייעים בידיו בהתמודדות. משה רבנו שלט היטב במלאכה זו. ידע להשתמש ביועצים ועוזרים, התמודד עם בעיות אספקה ולוגיסטיקה של מים ומזון להמוני בני ישראל, לימד אותם הישרדות, ניווט במדבר, דאג להתמודד עם בעיות חינוך, גיבוש ואפילו בבעיות תעסוקה דוגמת בנית כלי המשכן והפולחן. לא תמיד נפתרו הבעיות בדרכי נועם, לעיתים גם באלימות מוגזמת אך התוצאה הסופית מדברת בעד עצמה.

 חפש: חיפוש מתמיד אחרי מקורות מידע וידע מאפיינים מנהיג הרואה את הנולד. מנהיג חכם מרחיב את אופקיו ושואב מכל מקור אפשרי וראוי. משה ספג המון מידע וידע החל מפרעה וחרטומיו, מהשופטים והשוטרים שמינה וכמובן מחותנו מיתרו כהן מדיין. בקיאותו בהלכות העולם, היא שסייעה בידיו לעמוד במעמסה הכבדה של הנהגת ערב רב של עבדים בעלי מנטאליות נרצעת ולהפכם לעם מאורגן ומגובש.

 אכוף: קשה מאד לקיים מנהיגות בהעדר אכיפה של חוקים, כללי התנהגות ונהלים. על אחת כמה וכמה כאשר חוקים אלה אינם עולים תמיד בקנה אחד עם הטבע האנושי הבסיסי. עשרת הדברות ותרי"ג המצוות, אינם קובץ חוקים פשטניים, בעיקר כשמדובר בחברה של עבדים, שאינם מורגלים בתחכום יתר. משה הבין שאכיפה היא מפתח לעיצוב וגיבוש חברה שונה.

 הענק: מנהיגות אחראית רואה לנגד עיניה את הטווח הארוך, מנהיגות כזו משתדלת להעניק לדורות הבאים מורשת ותשתיות שישמשו אותם בעתיד. מטרתו של משה לא הצטמצמה בהוצאת בני ישראל ממצרים, אלא בהענקת הידע והיכולות לשרוד כבני חורין. משה העניק להם מערכת ערכים ומיומנויות מעשיות להצלחתם והשרדותם בעתיד.

 פרוש: אחד הדברים הקשים לעיתים על מנהיגים בין אם הם פוליטיקאים, או אנשי עסקים המנהלים ומנהיגים אירגונים, הוא הרצון והיכולת המודעים למנות יורש לתפקיד, לפרוש בכבוד ולאפשר לבא אחריו לאחוז בהגה המנהיגות. מנהיג אחראי צריך להבחין ולדעת מהו המועד והעיתוי המתאימים לפרישתו.

משה אולי לא שמח שנמנעה ממנו הכניסה ארצה, אך הבין היטב שהגיע השעה למנהיגות חילופית. בראש דאגותיו היתה לשמרה ולהמשיך את המורשת לאחר לכתו.

הוא לא פרש כעובר בטל אלא במלוא אונו, כשעוד כוחו במותניו, על אף גילו המופלג, שנאמר  "ומשה בן מאה ועשרים שנה במותו, לא כהתה עינו ולא נס לחה"

ויתרה מזו "ויהושע בן-נון מלא רוח חכמה, כי-סמך משה את-ידיועליו"(דבריםל"ד ז-י)

שוו בנפשכם מציאות פוליטית וחברתית המאמצת ולו רק חלק מנוסחת המנהיגות של משה, כיצד היו נראים חיינו, איזו איכות של מניגות וחינוך לדור ולבאים אחרינו…

לא בכדי נאמר : "ולא קם נביא עוד בישראל כמשה…"(שם)