העולם האקדמי, כמו עולם העסקים, משתנה במהירות, ופרופ' גיל כהן, ראש החוג לניהול באקדמית גליל מערבי, נמצא בלב השינוי. עם למעלה מ-80 פרסומים אקדמיים בתחומים של מימון, מסחר, קיימות והשקעות, כהן מוביל מחקר וחדשנות תוך שילוב בין תיאוריה לפרקטיקה. בראיון זה, עם ד"ר עדנה פשר הוא משתף בתובנותיו לגבי עתיד הניהול, השפעת הבינה המלאכותית, ואתגרי האקדמיה
פורסם: 13.2.2025 צילום: "סטטוס"
חזון אקדמי: בין מחקר לפרקטיקה
כהן מתאר את חשיבות המחקר במוסדות האקדמיים, תוך הדגשת הצורך לשלב בין תיאוריה ליישום מעשי. "אנו שואפים להנחיל לסטודנטים ידע אקדמי לצד כלים מעשיים שמכשירים אותם לעולם האמיתי," הוא מסביר. לדבריו, החוג לניהול באקדמית גליל מערבי מתמקד בקשרים עם התעשייה, שילוב סטודנטים בפרויקטים יישומיים, ושימוש בטכנולוגיות מתקדמות.
"אנחנו לא רק מלמדים תיאוריות ניהוליות," הוא מדגיש, "אלא מספקים כלים עדכניים המאפשרים לסטודנטים שלנו להפוך למנהיגים בתחום. זה כולל קורסים בינלאומיים, מחקר יישומי, ותוכניות פרקטיקום בהן הסטודנטים מייעצים לארגונים אמיתיים."
השפעת הבינה המלאכותית על עולם ההשקעות והניהול
כהן הוא חוקר מוביל בתחום המסחר האלגוריתמי והקשר בין בינה מלאכותית לשוק ההון. אחד ממחקריו, שהתפרסם בשנת 2014, חשף כי ארבעה ימים בלבד בשנה אחראים על 27% מהתשואות של מדד ה-S&P 500. "זה אחד הגילויים המעניינים ביותר שגיליתי על דפוסים בשוק ההון," הוא מספר. "הבינה המלאכותית מאפשרת לנו לזהות אנומליות ולנצל אותן לטובת השקעות חכמות יותר."
תחום נוסף שבו הוא חוקר הוא ההשפעה של ESG (סביבה, חברה וממשל תאגידי) על ערך החברות. לדבריו, קיימות אינה רק מחויבות מוסרית אלא אסטרטגיה כלכלית: "מחקריי מראים שחברות עם דירוג ESG גבוה מציגות ביצועים פיננסיים טובים יותר לטווח הארוך, בעיקר בשל ניהול אתי טוב יותר." כהן מציין שהמוסדות הפיננסיים העולמיים מתחילים להבין את הקשר בין קיימות לשוק ההון, ולכן הוא מקדם הוראה ומחקר בנושא.
עתיד האקדמיה בעידן ה-AI
בינה מלאכותית אינה רק כלי למחקר פיננסי, אלא גם גורם משנה כללי משחק באקדמיה. "AI משנה את אופן ההוראה, במיוחד באמצעות התאמה אישית של תהליכי למידה," אומר כהן. "דמיינו בוט שמתרגל סטודנטים באופן פרטני לפי רמתם האישית ומעניק להם משוב בזמן אמת." עם זאת, הוא מזהיר מפני הסתמכות מוחלטת על AI בהשכלה הגבוהה, מחשש שהיא תפגע בחשיבה הביקורתית של הסטודנטים.
"האקדמיה חייבת להשתנות ולהתאים את עצמה לקצב השינויים הטכנולוגיים," הוא מוסיף. "אנחנו חייבים ללמד את הסטודנטים איך לשאול שאלות נכונות, איך לעבוד עם AI ולא רק להשתמש בו. אנו רוצים שהבינה המלאכותית תהיה כלי המסייע ללמידה, לא מחליף אותה."
המעבר מאקדמיה לתעשייה
מעבר להשפעות הטכנולוגיה, כהן מדגיש את הקשר ההדוק בין אקדמיה לתעשייה. "אחד המפתחות להצלחה של הבוגרים שלנו הוא חיבור לשוק העבודה כבר במהלך הלימודים," הוא אומר. "לכן אנחנו מקדמים קורסים עם התנסות מעשית, משלבים מומחים מהשטח בהוראה, ומעניקים לסטודנטים כלים פרקטיים כמו 'חדר עסקאות' שבו הם מתנסים במסחר אמיתי."
כדי להבטיח שההשכלה האקדמית תשמור על הרלוונטיות שלה, כהן מסביר כי יש צורך ברגולציה דינמית שתאפשר למוסדות להשכלה גבוהה להתאים את עצמם במהירות לעולם המשתנה. "אם הרגולטור לא יתקדם מהר יותר, הוא יישאר מאחור. עלינו להיות גמישים ופתוחים לשינויים, להכניס תכנים חדשניים ולתת לסטודנטים ערך אמיתי שישמש אותם בעתיד."
מחקר וחדשנות באקדמית גליל מערבי
בהובלתו של פרופ' ניסים בן דוד, נשיא האקדמית גליל מערבי, המוסד שם דגש חזק על מחקר וחדשנות. כהן מספר כי במכללה פועלים 13 מכוני מחקר, כולם בהתנדבות, מתוך חזון להפוך את האקדמיה למנוע צמיחה אזורי. "אחד ממחקרינו העדכניים עוסק בפיתוח כלכלי בגליל הצפוני לאור אתגרי המלחמה," הוא מסביר. "המטרה היא לא רק לשקם אזורים שנפגעו, אלא להפוך אותם למרכזי צמיחה חדשים."
אחד הסודות להצלחת המכללה, לפי כהן, הוא התרבות הארגונית: "אנחנו מעניקים יחס אישי לכל סטודנט ולכל חבר סגל. דואגים שאנשים ירגישו חלק מקהילה תומכת. זה מה שמוביל אותנו להיות המוסד האקדמי המוביל בארץ במדד שביעות רצון הסטודנטים."
חינוך, חדשנות והובלה לעתיד
הראיון עם פרופ' גיל כהן מבהיר כי האקדמיה אינה יכולה להרשות לעצמה להישאר מאחור. היא חייבת לאמץ טכנולוגיות חדשות, לשלב סטודנטים בפרויקטים מעשיים, וליצור קשרים הדוקים עם התעשייה. כהן מאמין כי שוק העבודה העתידי ידרוש מיומנויות חדשות, ושהאקדמיה חייבת להכין את הבוגרים לעולם שבו ההסתגלות לשינויים היא המפתח להצלחה.
"ניהול הוא תחום דינמי שמתעדכן ללא הרף, ואנחנו צריכים ללמד את הסטודנטים שלנו איך ללמוד, איך לחשוב ואיך להוביל שינוי," הוא מסכם. "זהו האתגר שלנו, וזוהי גם ההזדמנות שלנו."
מגזין "סטטוס" מופק ע"י:
עוד ב"סטטוס":
