
לרגל צאת ספרו החדש הריאליזם בציור, ד"ר יגאל ורדי פורס יריעה של סיפור חיים מעורר השראה. בשיחה מרתקת עם ד"ר עדנה פשר עבור מגזין המנהלים סטטוס נוגע ורדי בפילוסופיה, אומנות, פסיכולוגיה, גרפולוגיה וגם ניהול
צילום יח"צ פורסם: 27.11.24
ד"ר יגאל ורדי. בעל תואר שני בפסיכולוגיה קלינית ודוקטורט בפילוסופיה באוניב' תל אביב. עוסק בציור למעלה מחמישים שנה, ובמקביל במחקר תיאורטי בתחום אמנות הציור. פרסם ספרי הגות בתחומי פילוסופיה, פסיכולוגיה, חקר הדת. מתוכם חמישה ספרים בתחום חקר האמנות )הוצ' ידיעות ספרים(:"מימזיס, הפסיכולוגיה של הציור המודרני" ( 1996), "סקיצה, הוראת הציור וחניכתהאמן" ( 2004), "ויווה פיקאסו, פרשנות אסתטית ליצירתו" (2007), "מטמורפוזה, ציורים לאורך הדרך" (2014), "הריאליזם בציור, הריאליזם כהיפותזה בפילוסופיה ובציור" )2024 דעת תבונות-אדרא).

ספרו החדש: "הריאליזם בציור" עוסק בעדות למינוחים מרובים אודות הסגנון הריאליסטי בציור: ריאליזם היפר ריאליסטי, ריאליזם צילומי, ריאליזם נטורליסטי, ריאליזם קונטמפלטיבי, ריאליזם הסתכלותי, ריאליזם סוציאליסטי, ריאליזם פשיסטי וכו'. ריבוי המינוחים מלמד אותנו ורדי שאין ריאליזם מסוג אחד והשאלה הינה מהו הריאליזם הנכון בציור, אם בכלל יש כזה?
הטענה הינה שהריאליזם בציור הוא תמיד היפותזה, אחת מיני רבות. שכן, העין איננה יכולה לראות את הפיקסל הצבעוני, ובמקביל היא גם איננה יכולה לראות את הצורה ואת הקומפוזיציה באופן סטטי. על מנת לראות אנו נדרשים לריצוד תמידי בין הפיקסל והצבע המשלים לו )הקומפלמנטרי(, בין הצורה המעורפלת לבין הצורה
המובחנת ובין חלקי הקומפוזיציה לבין השלם הנוצר באופן ריתמי. כל זה מתאפשר רק באמצעות ריצוד העין היוצר ריאליזם "אד-הוק" כהיפותזה, אחת מיני רבות, במפגש החד-פעמי בין האמן למציאות בתהליך הציור הקונקרטי.
על פי ורדי קיימת דעה שישנם ארבעה ארכיטיפים סגנוניים אודות הריאליזם בציור, וכל היתר הם תרכובות היברידיות שלהם. ארבעת הארכיטיפים מבוססים על שלוש נקודות מבט פילוסופיות: האמפירית, הרציונלית והפרגמטית. האמפירית מיוצגת על ידי מבט עין, הרצי ונלית מיוצגת על ידי מבט המוח המפרש
והפרגמטית מיוצגת על ידי פעולת היד המציירת. לפנינו ארבעה סוגי ריאליזם: הריאליזם האימפרסיוניסטי, הריאליזם הקוביסטי והריאליזם האקספרסיבי, שלושתם יחד יוצרים את הארכיטיפ הרביעי והוא הריאליזם המדעי.

מגזין "סטטוס" מופק ע"י:

עוד ב"סטטוס":
Tags: אמנות ניהול פילוסופיה תרבות ארגונית