מתי ישכילו הצמד כחלון – יצחקי להבין כי תוכניתם ההרסנית להקמת 2.6 מיליון יחידות הדיור עד 2040 תמלא את רצועת החוף, הצפופה כדי מחנק כבר היום, בדירות משמימות שדייריהן המיועדים יצאו לחפש עתידם בשדות זרים ומרווחים – בארצות ניכר

פורסם: 4.9.17   צילום: ויקיפדיה (yanshoof)

 
כמתכנן סביבתי אני מכיר את הנתון המרשים שמחצית משטח הנגב הם שטחי אש, חלקם  הניכר שמורות טבע מוכרזות. גם 80,000 הדונם של שטחי האש באזור המרכז מחייבים אותנו להודות לצה"ל שהוא שומר עליהם בוקר וערב מפני חמסנות  וכיאוס בינוי מוטרף של הצמד משה כחלון – אביגדור יצחקי. צריך להודות לדניאל צ'צ'יק ושקד אורבך על פתיחת הצוהר גם לממעטים לצאת למרחבי ישראל בכתבה המצולמת :משחקים באש" מוסף "הארץ" 18.8.

אלמלא מדובר היה בשטחי אש ובמתקנים בטחונים החיוניים לקיום שגרת מוכנות של הצבא ושאר זרועות הביטחון, היה גורלם כבר מזמן כגורל שטח האש ז"ל של סיירת מטכ"ל. זה האחרון הפך למרמס לגלגלי הדחפורים של חברת CPM שיזמה הקמת רובע מכוער ומנוכר של 14,000 יחידות דיור על הגבעות המזרחיות של ראש העין,  בואכה הקו הירוק. כיום מכוסה השטח מגדלי מגורים עד  21 קומות, תוך אינוס תוכנית המתאר המחוזית של מחוז המרכז שהתירה בנייה בעלת אופי כפרי בלבד, על חלק מהשטח.

מי שטייל בשטח בשבתות וחגים בסוף החורף, עד לפני שנים מספר, ולא שת ליבו לשלטי האזהרה "שטח אש" זכה ליהנות משפעת פרחי בר, ומגוון כלניות בשלל צבעים נדיר שכמעט ואין שני לו בארצנו. סוד הפריחה הייחודית נעוץ בהיות השטח סגור לציבור במשך עשרות שנים. הוא הדין בשטחי האש ברמת הגולן, בשטחי האש במזרח חבל לכיש, ברצועת החוף שבין פלמחים לאשדוד, בחוף זיקים וכמובן בנגב כולו.

כבר 20 שנה מקיים צה"ל את "צבא ההגנה לטבע" מסגרת חינוכית – הסברתית למפקדים ברמות השונות כיצד להתנהג בשטחי האימונים ובשטחי האש; מה נכון ולא נכון ביחס לפסולת, למחפורות ולתנועת כלי רכב ושריון בשטחים רגישים (חמדות של אבן צור במניפות הנחלים הגדולים בנגב); כיצד עוזבים שטח, ובקצרה – כיצד ממזערים את טביעת הרגל הצה"לית בשטח.

צ'צ'יק ואורבך השכילו לגלות את הישראלי היפה המחפש את קמצוץ הטבע, השקט, השלווה, והרוגע המאפשרים לפרט להזדהות ולהתמזג עם יפי הבריאה. כי אין די בדלת על דלת של דירת המגורים, מרווחת ככל שתהיה. יצור האנוש זקוק גם לשאר רוח מעבר ל"מחיר למשתכן".

 

* נא לבדוק היטב מתי אין אימונים, ואל תגעו בשום תרמיל, פגז או חלילה נפל שלא התפוצץ !

 

**בצילום: בקעת סיירים, שחלקים ממנה משמשים שטחי אש

 

Tags:  אחריות חברתית אסטרטגיה מורשת מנהיגות ניהול פרויקטים תרבות ארגונית

---