אין לעובד 21 ימים ובטח לא 66 ימים לרכוש הרגל חדש. הוא נדרש להתאקלם במהירות האפשרית ולסגל לעצמו שיטות עבודה שלא הכיר קודם לכן
פורסם: 29.10.20 צילום: יח"צ
בעבר הלא רחוק כששימשתי כמדריך בפנימייה טיפולית, אחת המשימות של המדריך הייתה להכניס בנערים הרגלים שלא היו קיימים בהם. אחד מההרגלים האלו היה לדאוג לכך שהם יסדרו את החדר האישי שלהם שלוש פעמים ביום. לאחר מלחמות התשה והתמודדות עם בעיות משמעת קשות הם עשו זאת. הם התרגלו לסדר את החדר שלוש פעמים ביום. לאחר המקרה הזה הבנתי שתי נקודות: אנחנו אנשים של הרגלים ואין הרגל שלא ניתן לשנות.
אי שם בשנות ה-60 פרסם מנתח פלסטי בשם מקסוול מלץ ממצאים על תצפיות שערך על מנותחיו קטועי האיברים והבחין כי לוקח לפציינט לפחות 21 יום להתרגל לעובדה שאין לו איבר מסוים שהיה רגיל להפעילו. בעקבות כך הוא כתב בספרו שדרושים 28 יום לפתח הרגל חדש ו-21 יום כדי להיפטר מהרגל ישן.
בעקבות התגלית של מקסוול רצו חוקרים נוספים לבחון את העניין וביקשו מאנשים לבחור הרגל חדש ולדווח מתי הוא הופך לדבר שבשגרה. גילו כי נדרשו 66 ימים בממוצע כדי להפוך הרגל חדש לאוטומט.
עד כאן ציינתי דוגמאות של שינוי הרגל דרך תהליך יחסית ארוך ושניתן לבצע בו משוב כל פרק זמן מסוים. מה קורה כשהשינוי הוא קיצוני ומערער את האדם כמו במקרה הבא?
אין ספק שהנאום של ערן זהבי רגע לפני שריקת הפתיחה בין ישראל לסקוטלנד היה מרגש ואותנטי. היה אפשר להרגיש את הלהט והרצון של זהבי להחדיר בשחקנים אמונה ומוטיבציה, אבל בשורה התחתונה הוא עשה עבודה הפוכה. ספורטאים הם יצורים של הרגלים והם זקוקים לרוגע וליציבות לפני תחילת משחק או תחרות, הם צריכים להישאר מרוכזים וממוקדים במשימה. ערן זהבי בעצמו אמר "בדרך כלל אני לא עושה את זה". הנאום של זהבי מפר את הכלל הזה וגורם לטלטול רגשי ותחושת לחץ בזמן שהם הכי פחות יעילים.
היום, ארגונים ומעסיקים נמצאים תחת לחץ מתמיד שבדרך כלל כולל עיסוק במספר משימות או פרויקטים במקביל ועמידה בזמנים קצרים. הם דורשים מהעובד לשנות הרגלים ומהר. אין לעובד 21 ימים ובטח לא 66 ימים לרכוש הרגל חדש. הוא נדרש להתאקלם במהירות האפשרית ולסגל לעצמו שיטות עבודה שלא הכיר קודם לכן. שינוי הרגל או הקניית הרגל חדש במהירות כזאת יכולה לשבש את הביצועים של העובדים ולהעלות את רמות הלחץ והאי- ודאות. אז איך עושים את זה נכון? איך אתה כמעסיק או אתם כארגון יכולים לשנות הרגלים ברמה כזו שלא יפילו מנטלית ופיזית את העובד?
בחירת משימה ספציפית– לוודא שהמשימה שנבחרה לעובד היא ברורה ונקודתית ולא אחת כזו שיוצרת עמימות.
שינויים קטנים ולא מורכבים– הפעולות הפשוטות הופכות להרגל מהר יותר מאשר משימות מורכבות.
ציפיות ריאליות– לא לצפות לשינויים גדולים. להבין שהשינוי יתגבש ממשימה למשימה.
והכי חשוב בעיניי,
להתחבר למשימה– עובדים יתמידו בביצוע משימות שנבחרו על ידם ולא כאלה שנכפו עליהם על ידי אחרים. מצב זה גם יתרום למחוברות של העובד לארגון.
ואם אתם כאנשים רוצים להתחיל לעבוד על שינוי ההרגלים שלכם מומלץ להתחיל משעת השינה. נסו לקרוא ספר (כן, אחד כזה מנייר!) במקום לבהות שעה בפייסבוק לפני שנרדמים.
מגזין "סטטוס" מופק ע"י:
Tags: אסטרטגיה ניהולית משאבי אנוש תרבות ארגונית
