בדקה ה 89, עוד לא מאוחר לשנות כיוון: לתכנן את ערי ישראל פנימה אל עבר המרכז ההיסטורי, תוך השארת השוליים שבין השכונות לגבולות שטח השיפוט העירוני – פנויים !
פורסם: 9.8.17 צילום: suttersotck
ברכות לידידי האדריכל דוד כנפו להיבחרו לתפקיד החשוב של יו"ר עמותת האדריכלים. יחד עם שותפתו תגית כלימור. שניהם תרמו רבות לעיצוב ולהקמת מבנים ייחודיים בחשיבה ירוקה וחדשנית. התפלאתי לקרוא שהוא סבור שהעיסוק בשימור בכלל, ושימור שרונה בפרט מוגזם בעיניו שכן היא מדגישה פאן חשוב בהתפתחותה של תל אביב כעיר בינלאומית, מרובת סגנונות. נעמה ריבה ראיינה אותו "אנו מייצרים מחסני דיור במקום לייצר עירוניות" (גלריה "הארץ" 29 יוני 2017).
קבילתו של כנפו שהננו בעיצומה של תנופת תכנון אדירת ממדים שתשנה את פני הארץ, במיוחד במקטע העירוני, בהעדרם של עמיתיו האדריכלים ליד שולחן התכנון. כתוצאה תיווצרנה "ערים שהן שממה". לדבריו הוא ממשיך את הקו שטווה קודמו בתפקיד אלי פירשט שהשתדל לשפר את מעמד האדריכל, במידה בלתי מספקת.
עד לפני קצת למעלה משנות דור היה עיצוב פני העיר נתון באופן בלעדי בידי אדריכלים, שזכו לתואר אדריכל ומתכנן ערים. כיום מהווים אדריכלים העוסקים בתכנון ערים מיעוט בקרב ציבור המתכננים. תכנון ערים ואזורים (Town Planning) הוא מקצוע צעיר, בן כמה עשרות שנים. מתכנן הערים עוסק בעיצוב מרחב אורבני שלם בין שהוא כרך, עיר, מרחב כפרי, או מרחב של שטחים פתוחים, בעוד האדריכל חונך לעסוק בעיצוב בניין בודד או לכל היותר מבנן מורכב המהווה גוש של בניינים.
תכנון ערים ואזורים כמקצוע אקדמי נלמד בארץ לתואר שני (לימודי מוסמך) בטכניון בחיפה, באוניברסיטה העברית בירושלים, באוניברסיטת תל אביב ובאוניברסיטת בן גוריון בנגב. מתכנני הערים מגיעים מלימודי רקע אקדמיים שונים: גיאוגרפיה, סוציולוגיה, הנדסה, משפטים, מדעי הטבע, מדעי הסביבה ואדריכלות. רק בעלי הכשרה אקדמית ממוסדות מוכרים, יכולים להתקבל כחברים באיגוד המתכננים בישראל ולהיכלל ב"פנקס המתכננים", המשמש מאגר מקצועי לבחירת אנשי מקצוע לאיוש משרות מתכננים, צוותי תכנון ויועצים.
לא לי להעמיד את כנפו על טעותו באומרו " לא תקין שיש היום בעלי מקצוע שנמצאים בעמדות מפתח בתחום התכנון והם לא אדריכלים, כמו ראש מנהל התכנון. לא יכול להיות שעמדות מפתח ברמה הלאומית מאוישות על ידי אנשים שאינם אדריכלים". לאחר פרסום הריאיון מינה שר האוצר את המתכננת הוותיקה והמוערכת (לא אדריכלית) דלית זילבר כראש מנהל התכנון במשרדו באמצו את המלצות ועדת האיתור. אולי בכל זאת טועה יו"ר עמותת האדריכלים החדש בניסיון לנכס מחדש עיסוק שקנה לו כבר שבת במקצוע החדש של תכנון הערים ?
הנני תמים דעה עם כנפו שערי ישראל ומושבותיה "זוכות" בעידן הפוסט מחאה חברתית יותר לחזות של מדבריות אורבניים מכוערים ומשעממים הנזרעים כמעט בכל מקום בלתי רלוונטי. האשם אינו במתכננים אלא בפוליטיקאים המנתבים את דרכם. מאז נכנסו לתפקידם הממלכתי משה כחלון ואביגדור יצחקי הואץ הכאוס המלאכותי של "מחסור בדיור זמין" עד כדי טירוף. המבנה ההיאררכי של מוסדות התכנון נהרס, והשיא נשבר עם פרסום "תוכנית" 2.6 מיליון דירות עד שנת 2040. ניצני מימושה מאיימים להביא חורבן כולל על יתרת החופים והשטחים הפתוחים שעוד נותרו בשולי הערים והישובים במישור החוף ולהפוך את ישראל סופית לעיסה אורבנית דביקה, מכוערת ומבאישה.
בדקה ה 89, עוד לא מאוחר לשנות כיוון: לתכנן את ערי ישראל פנימה אל עבר המרכז ההיסטורי, תוך השארת השוליים שבין השכונות לגבולות שטח השיפוט העירוני – פנויים ! משרדו של כנפו עצמו זכה לביקורת מצד עמיתיו על תכנון 16 מגדלי מגורים הנוסקים ל 30 קומות בשכונת בת גלים בחיפה, במקום שיכוני הרכבת של שנות ה 50 למאה שעברה. לשבחו יאמר שמדובר בלב המטרופולין הצפוני ולא בפרבריו. כי ראש העין מזרח, פתח תקווה, הרצליה, נתניה , כפר יונה וראשון לציון, באר יעקב, ורמלה הן הדוגמאות השליליות לתכנון ערים לוקה ופסול.
לא תיווצר בישראל עירוניות ע"י הקמת פרברים מבוססי מגדלי מגורים צמודים זה לזה, מצוידים בחניוני ענק תת קרקעיים, נטולי תחבורה ציבורית, עם ממוצע 2.5 מכוניות פרטיות למשק בית. רק התחדשות עירונית ממשית בגלעין ההיסטורי ובשכונות הוותיקות, תוך שילוב נכון ברגישות ראויה, בין שימור הישן והחדש, העלאה זהירה של צפיפות המגורים, שימור המסחר העירוני ההיסטורי הקיים, וטיפוח שדרות, גינות ציבוריות וגנים, יגרמו ללכידות חברתית אורבנית ולשמירת דורות ההמשך ביישובי הולדתם.
*הכותב דניאל מורגנשטרן – הוא יועץ סביבתי ומתכנן ערים, יו"ר ועדת הביקורת של איגוד המתכננים בישראל וחבר מייסד במכון הישראל לערים חכמות
מגזין "סטטוס" מופק ע"י: 
Tags: אחריות חברתית חדשנות מורשת ניהול פרויקטים ערים חכמות תרבות
