מערכות מקצועיות לניהול תחומי עומק – שרשרת אספקה גלובאלית: על קולומבוס ופריצת הדרך לעולם חדש
פורסם: 19.2.5. צילום: shutterstock
…"ארכיאולוגים טוענים כי מצאו את "סנטה מריה", אניית הדגל של מגלה יבשת אמריקה כריסטופר קולומובוס, יותר מחמש מאות שנה לאחר שטבעה באיים הקריביים. העיתון הבריטי "אינדיפנדנט" מדווח הבוקר (13 מאי 2014) כי החוקרים הודיעו כי ייתכן שמצאו את הריסותיה בקרקעית האוקיינוס האטלנטי ליד החוף הצפוני של האיטי. ראש צוות החוקרים, אמר כי כל הראיות שנאספו מצביעות על כך שמדובר בסנטה מריה, שהפליגה לצד שתי האניות האחרות של קולומובוס, "ניניה" ו"פינטה"… (מתוך העיתונות).
קולומבוס, יורד ים איטלקי, בן לעיר גנואה, הצליח לשכנע את איזבלה ופרננדו, מושלי ספרד, לממן מסע ימי מערבה, אשר תכליתו היתה, בעיני רוחו של קולומבוס, להגיע להודו, בהפלגה מערבה, ולהגיע לצד האחר של כדור הארץ, שלא ע"י שימוש בדרך המשי, דרך אשר סיפקה לאירופה מוצרים מסין ומהודו – דרך המשי הפכה מסוכנת שכן נשלטה בימים אלו ע"י האימפריה העותומנית – אשר התבססה לה כבר מ 1452 – בבירתה איסטנבול (לשעבר, קונסטנטינופול) ושלטה על מרחבי אסיה התיכונה ודרכיה.
קולומבוס ארגן צוות ובאמצעות שלוש ספינות מפרש, סנטה מריה (ספינת הדגל), ניניה ופינטה, וצוות בן 90 איש, העלה מפרש, פנה מערבה, והפליג לו (אוגוסט 1492) לכיוון מערב, וב12 באוקטובר 1492, זיהה איש הצוות יבשה (איי בהאמה) – וקריאתו – "יבשה, יבשה" – הפציעה דרכו של העולם הישן – לעולם חדש
And all the rest is history…..
קולומבוס הפליג לאורך חופי איי הבהאמה, סייר את האיים, באוקטובר עלתה סנטה מריה על שרטון, והוא עם שתי ספינותיו, ניניה ופינטה, החל בחזרתו לספרד. קולומבוס איבד את פינטה בדרך, וב 15 מרץ שב לנמל פלוס בספרד, וסיים מסע בן 224 ימים – מסע מהחשובים בדברי הימים.
איזבלה ופרננדו, אשר תרמו משאבים למסע זה, עד לרגע חזרתו של קולומבוס, במשך שמונה חודשים, לא יכולים היו לדעת, להיכן הלכה השקעתם, והאם נוכל הוא זה אשר משך מהם כספם בתקוות שווא – תקוות קולוניאליות של השתלטות העולם הישן על הודו ואוצרותיה.
כריסטופר קולומבוס, ציור: ויקישתוף
TRACE & TRACK
סנטה מריה, נינה ופינטה, ספינות מפרש, אורכן בן 16 – ל 19 מטרים – כאורך יכטא, לא גדולה במיוחד, כמו "נחמה 7" – יכטא בה צלחתי את מרחבי הים התיכון לקוסטולוריזו – אי קסום ליד טורקיה לפני שנתיים.
ספינות מפרש זעירות – קצת יותר גדולות מגודלה של מכולה ימית 40 רגל…
כיום, חמש מאות שנה לאחר מסע אפי זה של שלוש ספינות קטנות כקליפת האגוז, מנוהלים כ 13.4 מיליון (מיליון!!) זמני הפלגות מנמלים ימיים ברחבי העולם.
מיליוני מכולות (ליתר דיוק כ 13 מיליון מכולות בשנה) עוזבות מפעלים, משונעות לנמלים, מונפות באמצעות עגורני ענק, ומועמסות על אניות ענק – מושטות לנמלי ביניים, פעם אחת ופעמיים, נפרקות בנמלי יעד, ומובלות ליעד חפצן, לאחר מסע, לעיתים, כמסעו של קולומבוס – חודש עד חודשיים, באמצעות ספינות ענק בעלות תפושה של למעלה 16000 מכולות 20 רגל…
על איזו בעיה בדיוק התלוננו איזבלה ופרננדו?
על שלוש ספינות בתפושה של שלוש מכולות 20 רגל?
מה עושים עם מגה – ספינה המסיעה 16,000 מכולות?
איך מזמינים – BOOKING – לכמות כזו של מכולות? איך עוקבים אחריהן? איך מעמיסים אותן בתפושה אופטימאלית? איך בכלל יודעים מה האלטרנטיבות רלוואנטיות להשטת המכולה מנמל מקור ליעד, כאשר קיימות עשרות רבות של חב' ספנות, אלפי נתיבים ימיים, מחירים, זמני שינוע, איכויות שירות, יכולות שירות (הרי לא כול אניה יכולה להניע כול סוג מכולה)?
הרי מכולה יכולה, לבדה, לעבור בין שישה לשנים עשרה אירועים – ממשיכתה ליצואן ממאגר מכולות של חברת הספנות, ועד שובה למאגר החברה במדינת היעד, שם שוב תעשה מסלול עלום, ותשרת חפצו של יצואן אחר.
מכולה אחת, יכולה להכיל ערך סחורה של אלפים ועד מאות אלפי דולרים, ויתרה מזאת, פריטים הנחוצים למימוש קווי ייצור, אשר מותנים באותם פריטים הטמונים בביטנה.
מעקב על מכולה, במחזור חייה – או הרוטציה שלה, הוא תכלית ניהול מלאי בתהליך של חברות הספנות (בקרת ציוד), אשר, כאמור לעיל, מנהלות תנועת מכולות של כ 13 מיליון מכולות בשנה, לפחות על פי דוח מ 2012, ולגבי שלושים חברות ספנות מהגדולות בעולם (עדיין ישנן עוד כ 90 נוספות פעילות…) – ראו להלן.
צילום: Simon Greter ויקישיתוף
טוב, הרואים למרחוק, כבר זיהו את הבעיות שהועלו לעיל כבר לפני יותר מעשר שנים.
אם יצליחו, אמרו, לאור התפתחות תשתיות אינטרנט, לאור התגבשות פורמאליזציה והקמת תקנים לזיהוי ערים ונמלים, למיתוג וזיהוי אניות בצורה חד-חד ערכית (ראו ערך IMO או MMSI ), לזיהוי חברות ספנות (ראו ערך SCAC), לזיהוי סוגי מכולות ואריזות (ראו ערך UN/EDIFACT ), הקמת תקני פרוטוקולים והעברת נתונים (ANSI או EDIFACT ), לזיהוי בעלי עיניין כיצואנים, יבואנים, משלחים, חב' הובלה, מפעילי נמלים ונמלים עורפיים, רכבות, אסדות ועוד עוד – אזי, האנושות, בחתירתה לשליטה טוטאלית – תניח תשתיות לשקיפות באיזור מהעתיקים שקיימים – תנועה של סחורות בנתיבי הסחר הימיים.
אם תוסיפו לכך יכולת GPS המעבירה בזמן אמת, בתקשורת לווינית מיקום האניות, ולאור תקן ה AIS – זיהוי בין ספינות לבינן ולתחנות חוף, המאפשר דיווח על שם אניה, תנועתה, יעד הביניים אליה היא חותרת, ומטענה – הרי ניתן להניח הנחת עבודה – שאיזבלה ופרננדו לא היו יכולים לחלום אותה – שליטה כמעט טוטאלית במצב הנכסים שלהם מרגע הרמת העוגן בנמל פלוס לה פרונטרה, ספרד – ועד חזרתו של קולומבוס אליו חודשים לאחר מכן.
כיצד עושים זאת? מהם הכלים אשר עומדים כיום, לאחר יותר מעשור שלם של ניסויים, שיפורים, הנחת תקנים, חתירה עמוקה ועקשנית למטרה?
מה ניתן היום להשיג?
למה מתכוונים במושג TRACE & TRACK – מושג שנולד איפשהו לפני 15 שנה, ואנשים שונים מעניקים למושג זה משמעויות שונות, וערכים שונים (מן הסתם)?
ועל שאלות אלו ועל יכולות מדהימות, על מבחנים ופיתרונות שטחיים, ועל עומקן של מחשבות אדם… בכתבה הבאה.
אודות הכותב:
שוקו פיק הינו בעלים ומנכ"ל של בית התכנה פרסייט אדוונסד טכנולוג'יז, מומחה שרשרת אספקה, שילוח ולוגיסטיקה בינלאומית, בוגר אנוברסיטת תל אביב (היסטוריה ופילוסופיה), ממקימי תחום התכנה של השילוח הבינלאומי במדינת ישראל. בשנות ה 80 –שימש כמנהל מערכות המידע של חברת ישראלית לשילוח ( כיום, מאבני היסוד של UTI ישראל), בשנות ה 90 – הקים ופרש רשת תכנה לחברות השילוח באירופה וארה"ב של חברות צים, שילוח ודפנה וויסמן (מאבני היסוד של UTI ישראל), ובתחילת שנות האלפיים ייזם והקים את פרסייט – על מנת להקים ולבסס מערכות תכנה מקצועיות לארגונים המיבאים ומייצאים והנדרשים למקצועיות – אזורים שמערכות ERP אינו עוסקות בהם. במסגרת חברת התכנה, שימש כארכיטקט מוצר התכנה SCMaster Sphere – מוצר המשמש ארגונים גדולים ובינוניים בניהול ובקרת תהליכי שרשרת אספקה בתחום השינוע"…..
שוקו פיק, צילום: יח"צ
לפרטים נוספים בקרו באתר ארגון מנהלי רכש ולוגיסטיקה http://www.iplma.org.il/
Tags: אסטרטגיה חדשנות שיווק שירות תרבות ארגונית
