כיצד הקורונה הפכה להיות ממשבר להזדמנות במערכת החינוך ויצרה את האפשרות לשנות ולשפר את דרכי ההוראה , ומה אנו יכולים ללמוד בנושא מהמורים “החריגים”?
פורסם: 5.10.20 צילום: shutterstock
תקופת הקורונה הביאה עימה אתגרים רבים עבור מערכת החינוך והמשמעותי שבהם הוא אתגר ההוראה מרחוק. בתקופת זמן קצרה כל אנשי החינוך בארץ נאלצו לעבור ללמד במתכונת מקוונת, ללא קשר ליכולותיהם הטכנולוגיות ולאמצעים העומדים לרשותם או לרשות התלמידים. אתגרי ההוראה המקוונת הינם רבים ונוגעים במספר תחומים טכנולוגיים, לוגיסטיים ,תוכניים ועד לקשר האישי.
בתוך סיטואציה זו ולמרות האתגרים הנ”ל ישנם מורים שהצליחו למצוא פתרונות יצירתיים ולהתמודד בהצלחה רבה עם הסיטואציה. מורים אלה, הם “החריגים החיוביים” – אותו אחוז קטן מהאוכלוסייה אשר הצליחו, באותם התנאים בדיוק למצוא פתרונות יצירתיים ולייצר הוראה מיטבית מרחוק. מורים אלה אותרו, נבחרו ורואיינו בתהליך ייחודי שהתבצע ע”י המכון הישראלי לערים חכמות בתמיכת הלשכה לטכנולוגיות המידע ואיגוד מנהלי מחלקות החינוך ברשויות המקומיות על מנת להכיר, להוקיר וללמוד מן הטובים ביותר. התוצר הסופי של המחקר הינו דו”ח עם הממצאים,ההמלצות ורעיונות שיוכלו לשמש כל איש חינוך והוראה שירצה לשאוב השראה,להרחיב אופקים וליישם שיטות אחרות בשנת הלימודים הקרובה שנפתחה גם היא במתכונת חצי מקוונת.
שיטת המחקר על פיה פעלנו נקראת “Adaptive Positive Deviance”- , חריגות חיובית מותאמת. שיטה זו שואבת את השראתה מתיאוריית המורכבות ומבוססת על נתונים ומחקר פעולה. לאחר מלחמת וייטנאם הגיעו לשם זוג חוקרים אמריקאיים אשר נשלחו מטעם האו”ם על מנת לסייע בפתרון לבעיה חמורה של תמותת ילדים מתת תזונה בכפרים העניים. כפרים אלה סבלו מתשתיות לקויות, עוני, תקציבים דלים ויכולת שינוע לוגיסטית נמוכה. בוויטנאם לא יכלו לספק תקציבים ייעודיים ומשאבים לבעיות אלה ולכן החוקרים נאלצו לחפש דרכים יצירתיות אחרות להתמודד עם האתגר הקשה. זוג החוקרים אסף נתונים, עובדות וביצע תצפיות בכפרים בהם תמותת הילדים עקב תת תזונה הייתה המשמעותית ביותר. במהלך שלב איסוף הנתונים איתרו החוקרים את קבוצת “החריגים החיוביים”- אותן המשפחות אשר מצליחות-בדיוק באותם התנאים להתמודד עם האתגר ולשמר את בריאותם של ילדיהם וקיימו עימם ראיונות אישיים על מנת להבין את נקודת מבטם וההרגלים שאימצו לעצמם בנושא. לאחר עבודת איתור החריגים,קיום ראיונות עימם ותצפיות, הגיעו החוקרים למספר תובנות פורצות דרך. התובנות היו שאותן המשפחות חילקו את אותה כמות האורז לחמש מנות ביום במקום לשלוש כך שילדיהם עיכלו את המזון והיו שבעים לאורך זמן רב יותר, כמו כן הוסיפו אותן המשפחות צדפות למזון- בניגוד לאמונה הגורסת שמדובר בזבל, כך שילדיהם קיבלו חלבון ובנוסף בעת גידול האורז הם השאירו עלים שכל השאר זרקו וניזונו גם מהם כך שקיבלו ויטמנים נוספים. במשך תקופת זמן ממושכת הפגישו החוקרים את המשפחות “הרגילות” עם “החריגים החיוביים” לארוחות משותפות בהן היו תמריצים לאמץ את ההרגלים של השניים. החריגים החיוביים קיבלו הכרה חיובית על התנהגותם, הפכו לקהילת סוכני שינוי ולמוקד ייעוץ וידע. כאשר חל שיפור באחוזי תמותת הילדים ובתת התזונה “חגגו” את ההצלחות הקטנות בכפרים ובכך העלו את המודעות להצלחת אימוץ ההרגלים החדשים והובילו לאימוצם על ידי משפחות נוספות.
על פי אותו רעיון וביצוע מוצלח ניסינו אנו להבין יחד עם המורים- מהו סוד ההצלחה שלהם, מה הופך דווקא אותם למצליחים יותר, חריגים במובן הטוב של המילה.
הממצאים היו מעניינים ולמדנו רבות על דרך ההתנהלות והפעולה הנכונים:
ראשית, כל המורים שראוינו הבינו שיש להתייחס למצב החדש כהזמנות . כידוע, בישראל לא נאלצו להתמודד עם מגפה בסדר גודל הזה מעולם ועל כן בשלב הראשוני היה במערכת כאוס וחוסר ארגון מוחלט. אך אותם חריגים חיוביים מיהרו לחשוב על פתרונות אשר יוכלו לסדר ולארגן את המערכת . לא רק זאת אלא שרבים מהם מעידים כי הם ראו במצב אפשרות לשינוי חיובי במערכת היקרה לליבם. כלומר , לא רק שהם לא פחדו מהשינוי אלא הם ממש רצו בו וייחלו לו , הם קיוו לראות שימוש בכלים טכנולוגיים חדשניים עוד לפני הקורונה אך לצערם ושמחתם זכו לדחיפה משמעותית דווקא בעקבות אירוע שאינו קשור באופן ישיר למערכת החינוך.
שנית, המורים לא חששו לטעות. הם הבינו כי זהו מצב חדש אשר מחייב ניסוי וטעיה. הם לא נבהלו מטעויות אך ניסו לצמצם אותן ככל האפשר על ידי הכנה מוקדמת לפני השיעורים, לדוגמא. הם התנסו בכלים שונים בכדי להבין מה נכון עבורם ומה לא נכון וכאשר מצאו פתרונות רלוונטים- מיהרו לשתף את הצוות שעבד יחד איתם. כך הם שיפרו את המערכת כולה .
שלישית, המורים הבינו כי יש ליצור שיתופי פעולה- גם בין התלמידים וגם בין המורים. הם הבינו כי בקשר ווירטואלי אנשים מסוימים נוטים להעלם ועל כן יש ליצור קבוצות של עבודה משותפת בין התלמידים ואפשרויות לנטר את ההתקדמות של כל תלמיד ותלמיד, זה נעשה באמצעות מתן מטלות והגשתן למערכת אשר תאפשר למורה לראות את מצב ההגשה . אך גם בין המורים יש לשתף פעולה- שיתוף הפעולה מאפשר חלוקה של משימות גדולות לתתי משימות, העברת מידע אודות הצלחות וכשלונות ואפשרות “לשחרר קיטור” בתקופה כל כך מלחיצה.
רביעית, המורים עודדו למידה עצמאית פעילה. הם הבינו כי בלמידה מקוונת יש צורך כל הזמן באתגרים ובפעילות כדי ליצור עניין (אחרת התלמיד בורח אל הגירויים הקיימים בבית) והפעילו ללא הרף את התלמידים . הם אתגרו את התלמידים לא רק במשימות לימודיות אלא שלחו גם סרטונים, שירים, משחקים, עשו שימוש באפליקציות לטריוויה המונית ואפשרו לתלמידים ללמוד בזמנן הנכון להם ולא רק בזמן שבו השיעור היה אמור להתבצע .
חמישית, בתחום כמו חינוך אין תחליף למסירות . כל המורים שראוינו היו מסורים לתפקידם ולתלמידיהם כולם הביעו רצון כנה כי התלמיד יצליח , ילמד ויתפתח . הם השקיעו שעות רבות בשביל הצלחתם של התלמידים ולא חששו להיות זמינים ולעבוד גם בשעות מאוחרות. נראה כי בניגוד לביקורות אודות מורים מהשנים האחרונות – המורים עבדו ללא הרף בכדי ליצור הצלחות. וכך היה .
באמצעות כל אלה ועוד נוצרו הצלחות מרשימות. המורים שרואיינו מספרים כי חזרו לכיתות שלא רק שהיו במצב מצוין , גם מבחינה חברתית וגם מבחינה לימודית, אלא שלעיתים אף היו במצב טוב יותר מאשר לפני סגר הקורונה. הם מספרים כי גם הם וגם התלמידים רכשו כלים חדשים ומיומנויות חדשות וכי מעתה ואילך אין ספק שיעשו בהם שימוש (ונראה כי בכל מקרה , מערכת החינוך במתכונתה שלפני הקורונה לא “תמהר” לשוב) אין ספק כי זהו שיעור חשוב אשר מלמד כיצד משבר, לא רק ברמה הארצית אלא גם העולמית, יכול להוות הזדמנות לחדשנות , לפיתוח והתפתחות. מערכת החינוך , הגדולה והמסואבת גילתה כי בעת הצורך יש בה את האנשים להנהיג שינוי במהירות ובהצלחה וכי מה שנראה היה כבלתי אפשרי נראה היום כמציאות הגיונית. נסתייג ונוסיף כי כמובן ששינוי זה איננו אידיאלי עבור כל סוגי התלמידים וישנם רבים שאף נפגעו ולמידתם נפגעה עקב המשבר אך החכמה היא בגמישות וההתאמה לכל ילד על פי מידת יכולתו, הרגישויות והנסיבות של חייו. גישה זו אשר דוגלת בהתאמה האישית אמנם איננה פשוטה אך הופכת להיות חיונית והכרחית בתחומים רבים בחיינו כמו למשל בתחומי הרפואה, התזונה והכושר. אנו חושבים כי שינוי הגישה וצורת החשיבה הזו, גם אם איננה ישימה בפועל ב100% יכולה להביא לשינוי חיובי וגמישות רבה בעתות משבר וגם לאחר מכן.
*לי שריר היא מנהלת פרוייקטים ויועצת לניהול בקבוצת ד"ר עדנה פשר ושות'
עומר פולניצר הוא מנהל לקוחות ויועץ לניהול בקבוצת ד"ר עדנה פשר ושות'
מגזין "סטטוס" מופק ע"י:
Tags: אסטרטגיה אקדמיה חינוך משאבי אנוש ניהול ידע ערים חכמות
