בניגוד לסברה המקובלת, מסמך קורות החיים כבר מזמן אינו סיכום תמציתי של עיסוקינו, המנוסח על גבי טופס שהורדנו מהאינטרנט או שהשאלנו מחברים
פורסם: 6.1.20 צילום: יח"צ
מסמך קורות החיים אמור לקדם אותנו להגשמת שאיפותינו, בהתייחס לכך שתהליכי הגיוס כיום שונים מאוד מבעבר. קורות חיים אפקטיביים ואינטליגנטיים אמורים לצפות פני עתיד (בשונהמתמצית של פני העבר), להיות מנוסחים כתוצאות וכתפוקות ולא כתשומות. כלומר, על קורות החיים להביא לידי ביטוי את תרומתנו לארגון במונחים מדידים ולא רק את העשייה שלנו.
המאמר מתמקד במיתוסים שהושרשו בעידן הפקסים ושחלפו מהעולם וב'טיפים' לעריכת קורות חיים כיום.
"יש לצמצם קורות חיים לעמוד אחד"
מיתוס שמקורו בעידן הפקסים, כשהיינו שולחים פקס וחוששים כי העמוד השני לא יגיע. כיום, פעמים רבות מערכת טכנולוגית מסננת את קורות החיים וגם מגייס אנושי מחפש מילים, המתאימות לדרישות המשרה ולפרטי המכרז. צמצום קורות חיים ותמצות שלהם מאבד מילים ומצמצם את היכולת שלנו לעבור את שלב הסינון והמיון. מומלץ להתאים את קורות החיים לדרישות פוטנציאליות המתאימות למטרות אליהן אנו פונים ולהרבות במילים רלוונטיות, לעשות שימוש במילים נרדפות ואפילו להטמיע מילים נוספות באופן נסתר (בצבע לבן) בקובץ, על מנת שהמערכת הטכנולוגית תזהה ותשייך אותן למשרה. המגייס או המנהל המעיין בקורות החיים יעיין – גם אם ברפרוף – בשני עמודים או יותר, בניגוד לסברה הרווחת.
מומלץ לערוך קורות חיים תוך שימוש בפונט david 12 ולהשאיר רווח בשוליים. ויתור על עריכה אקדמית לטובת צמצום קורות החיים מותיר רושם לא מקצועי על המועמד ומשדר מסר של חוסר סדר וארגון.
יש לזכור, כי קיימים תפקידים שבהם צמצום קורות חיים לעמוד אחד אינו תקני ואפילו גורם למועמד עוול. לדוגמה: קורות חיים של רופאים או אנשי אקדמיה אמורים להכיל גם מאמרים, השתתפות בכנסים, ניסיון בהדרכה ולינקים לעבודות או פרסומים. כך גם לעתים קורות חיים של העוסקים בתחומי שיווק, תקשורת והייטק עשויים וצריכים להכיל מידע נוסף על הרגיל.
לסיכום, קורות חיים ממוצעים יכולים ואף צריכים להיות ערוכים עד שני עמודים ובמקרים ספציפיים גם למעלה מכך, יש לוודא שמילים רלוונטיות המגשימות את המטרה אליה אנו פונים נמצאות בגוף הטקסט, תוך שימוש במילים ומונחים נרדפים.
"יש לשלוח קורות חיים בקובץ PDF"
אמנם קובץ PDF נוח לקריאה, אולם המערכת הטכנולוגית לרוב אינה תומכת בקובץ זה ואינה מזהה מילים אותן הוא מכיל. המחשב מזהה מילים מקובץ WORD בלבד ולכן מומלץ לשלוח קורות חיים באמצעות קובץ WORD, אלא אם כן התבקשנו אחרת.
"כדאי לצרף תמונה לקורות החיים"
מומלץ שלא לצרף תמונה לקובץ וזאת ממספר סיבות:
- צירוף תמונה, נאה ככל שתהיה, עשוי לגרום להטיות בקרב המגייס או המנהל.
- התמונה עשויה לשבש את המערכת הטכנולוגית שמסננת את קורות החיים.
- שליחת תמונה בקובץ וורד עשויה להתקבל במיקום אחר על גבי הקובץ בעת פתיחת המסמך בגירסה אחרת.
"צריך לציין גיל וסטטוס משפחתי בקורות החיים"
מומלץ שלא לציין גיל וסטטוס משפחתי בקורות החיים ובכלל. מדוע? מטרת קורות החיים היא לפתוח צוהר רחב ככל האפשר לטובת המשך התהליך. ככל שנציין פרטים אישיים הם עלולים לגרום להטיות ויתכן שיפסלו אותנו בעקבותיהן. בנוסף, המערכת הטכנולוגית מזהה ארבעה שדות בלבד בתוך קורות החיים: כתובת, ת.ז., דוא"ל וטלפון נייד. כל שאר הפרטים לא רק שאינם נחוצים, אלא גם גורעים מסיכויינו להמשיך בתהליך. יש לציין, כי כיום מתבצעת אכיפה מוגברת של החוק לשיוויון הזדמנויות בעבודה, האוסר עקרונית לשאול שאלות הנוגעות לסטטוס משפחתי, גיל, מוצא, מצב בריאותי וכיוצב'.
"מומלץ לצרף עמוד מקדים"
מכתב או עמוד מקדים מקשה על המגייס במיון ובסינון, מיושן ואינו רלוונטי, למעט במקצועות כגון רפואה ואקדמיה. מומלץ לנסח פרופיל קצר בתחילת קורות החיים, בו נציין מה הערך המוסף שלנו בתפקיד אליו אנו פונים. לא מומלץ לערוך "תקציר" או "תמצית" קורות חיים, החוזרים על האמור בקובץ, אלא להתמקד במטרות העתידיות שאליהן אנו מכוונים.
"כדאי להדגיש מילים חשובות ולעצב את קורות החיים באופן מיוחד"
קיימת דרך אקדמית לכתוב קורות חיים, מומלץ להכיר אותה, לדבוק בה ולהציג את הייחודיות שלנו באמצעות עריכה נכונה וניסוח מקצועי. עריכת קורות חיים על גבי טבלאות ותבניות עלולה לשבש את המערכת הטכנולוגית הממיינת, גורמת לאי נוחות עבור המגייס ואיננה אפקטיבית. לכן, הורדת טמפלט של קורות חיים מהאינטרנט ועריכתם על גבי טבלאות מוסנות אינה מומלצת.
בהתאם לכללים האקדמיים אין צורך להדגיש מילים ומשפטים, אלא במקומות ספציפיים בלבד, כגון כותרות התפקידים אותם מילאנו. גם לקורא אין בהדגשה כל אפקטיביות, מה גם שהמחשב אדיש להדגשה כזו או אחרת.
"יש יתרון בריבוי תפקידים שמילאתי"
בעולם התעסוקה היום תחלופת כח האדם גבוהה ובממוצע רבים מאתנו עוברים בין מקומו עבודה מדי 2-3 שנים. דווקא מסיבה זו, המגייס מעוניין לראות רצף תעסוקתי ממושך ככל האפשר וריבוי תפקידים או ארגונים עלול להתפרש כאי יציבות תעסוקתית – גם כשמדובר בשינויים פנימיים באותו ארגון. רצוי לציין ניסיון תעסוקתי מרכזי או רלוונטי ולערוך את קורות החיים באופן שיסייע למגייס להבין מהו הניסיון, מה הערך המוסף שלנו ומה מדדי ההצלחה שלנו, העשויים לתרום לארגון שלו. מומלץ לאחד בין תפקידים דומים וודאי שאין משמעות לדרגה כזו או אחרת בתפקיד, אלא יש להתייחס לאופי התפקיד ולמהותו בלבד.
"תחביבים אינם רלוונטיים לקורות החיים"
בדיוק ההיפך. אחת המטרות של קורות החיים היא לשמש אותנו במהלך ראיון או פגישה עסקית. במהלך הראיון חשוב לייצר, בין השאר, קשר אישי וערך מוסף. אזכור של עיסוקים מעניינים ותחומי עניין, הוא פלטפורמה מצוינת לחיבור עם המראיין ול- Small Talk שעשויים לייחד את המועמד מהאחרים. אדם התורם לקהילה ורואה בעשיה חברתית שליחות, אדם רחב אופקים ואוטודידקט, מועמד אשר רץ למרחקים ארוכים או עוסק באמנות מעיד באמצעות עשייתו ותרומתו יותר מכל דבר אחר על עצמו ולפיכך חשוב לציין את כל אלו בקורות החיים.
"לציין הוקרות והצטיינות משדר חוסר צניעות ולכן אין לציינן בקורות החיים"
ניתן להיות צנוע ועדיין לציין הוקרות והצטיינות, יחד עם זאת, אין צורך להכביר במילים ולציין רשימה ארוכה של הוקרות, אלא את המרכזיות והרלוונטיות לתפקיד. מועמד שזכה להצטיינות בעקבות יוזמה שקידם, או בפרס איכות או בגין קידום אנשים לטובת חזון וערכים הנו בעל ערך לכל ארגון ומומלץ שלא להשמיט זאת. פעמים רבות תיאור פעילויות שאנו יוזמים לטובת הקהילה והחברה דווקא סוחף אחרים לתרום ולהשפיע ולפיכך אין בכך כל סתירה לערך הצניעות, אלא אף ההיפך מכך.
"המלצות יימסרו לפי דרישה"
לא ברור מהיכן משפט זה נובע ואיזה ערך יש בו. באותה המידה יכולנו לרשום כי אסמכתאות ומסמכים נוספים, מבחנים ועוד יימסרו לפי דרישה. זהו משפט מיותר וחסר ערך לקורות החיים. יחד עם זאת, כדאי לאסוף המלצות כתובות של מנהלים/ קולגות בתוך ומחוץ לארגון וכן המלצות של אנשי הצוות, מאחר שפעמים רבות תתבקשו לצרף זאת למסמכי המועמדות.
לסיכום, מומלץ להיפרד ממיתוסים כאלו ואחרים, להתאים את מסמך קורות החיים לימינו, להיות קשובים למומחים המגיעים מה"שטח" והמעודכנים בהליכי הגיוס העכשוויים ולא לזלזל באחד המסמכים החשובים, שאמור לייצג אותנו ולסלול את הדרך להתפתחותנו.
הכותבת, עו"ד מיכל שמר, הנה יועצת תעסוקתית, ארגונית ומשפטית, מומחית בעריכת קורות חיים, הכנה לראיון / פגישה עסקית וייעוץ בנושא הסכמי העסקה והתקשרויות. בעלת ניסיון רב כמנהלת וכסמנכ"ל משאבי אנוש בארגונים מובילים במשק, מנחה סדנאות בנושאי קריירה, ניהול משאבי אנוש ומנהיגות, מנהלת את סדנאות הפרישה בצה"ל ועורכת דין לדיני עבודה וחוזים.
פרטי התקשרות: mshemerd@gmail.com | 054-6669805.
המאמר נכתב בשיתוף פעולה עם פורשת צה"ל, רס"ן (במיל') שיר צברי, לשעבר ראש מדור תפעול והדרכה במכללה לפיקוד טקטי.
מגזין "סטטוס" מופק ע"י:
Tags: משאבי אנוש ניהול
