תקן 19, זהו תקן בינלאומי הקובע כיצד יש לאמוד את ההתחייבויות של החברה כלפי עובדיה במקרה סיום יחסי עובד מעסיק והסתכלות חדשה לגבי הנכסים וההתחייבויות של המעסיק
פורסם: 23.2.15 צילום: shutterstock
בשנה שעברה הוסמכתי בשתי הסמכות מקצועיות: "אקטואר סיכוני חיים" (LRA- Life Risk Actuary) ו- "אקטואר סיכונים פנסיוניים" (PRA- Pensions Risk Actuary) מטעם לשכת מעריכי השווי והאקטוארים הפיננסיים בישראל (IAVFA). בעיסוקי, אני משמש כאקטואר מטעם בתי המשפט וכאקטואר של צדדים מדיינים בבתי משפט בתחום הפנסיוני ומגיש חוות דעת מומחה בתחום לבתי המשפט.
השבוע התקשר אליי קולגה, רואה חשבון במקצועו ולאחר שסיפרתי לו על ההסמכות, נשאלתי מיד מהו תקן חשבונאות בינלאומי IAS-19 אליו הוא נחשף במסגרת השתלמות מקצועית, מהן דרישות התקן? ומהם הדברים שחשוב לשים אליהם לב מנקודת מבט של מי שנחשף לעבודה כזאת, בין אם מדובר ברואה חשבון, מבקר, או סמנכ"ל הכספים של האירגון.
בחרתי להסביר לו תחילה דבר או שניים על אקטואריה ומשם לחשוף בפניו את הייחודיות שבתקן חשבונאות בינלאומי מספר 19 IAS– הטבות לעובדים.
אקטואריה באופן כללי, היא ניתוח סיכונים. מדובר במדע, לא פחות מכך, המתייחס לבעיות חברתיות וכלכליות, בכלים מתמטיים. השימושים בתחום רבים ומגוונים והרבה תחומים במשק, לאו דווקא נושאי ביטוח או סוגיות הקשורות בפיצויים, נעזרים בשירותים אקטואריים. בדרך כלל אקטוארים מועסקים בחברות ביטוח ובקרנות פנסיה ואחרים- בפעילויות שונות הדורשות את המיומנות המקצועית שברשותם.
בחברת ביטוח, אקטואר נדרש להציג מומחיות בתחום ביטוחי מסוים, בניגוד לנוהג בעבר, לפיו האקטואר נדרש לכלל הפעילות האקטוארית. כיום ניתן למצוא אקטוארים המתמחים בביטוח הכללי הכולל את ביטוחי הרכוש (רכב, דירה וכו'), ביטוחי חבויות, שנועדו לבטח מפני חובה אפשרית של המבוטח בהתאם לחוקים שונים (מה שנקרא זנב ארוך – אירועים בודדים עם משמעויות כספיות כבדות, לדוגמא: אסונות ברכבות, נזקי סביבה וכד'). כל תחום דורש מומחיות והיכרות מעמיקה עם הסיכונים, ההסתברויות לקרות המקרים והדרכים למזעור הפיצוי בגין הנזקים הצפויים.
תחום ביטוחי הבריאות והסיעוד שחלחל לתודעת הציבור בעקבות חקיקת חוק בריאות ממלכתי לפני כשני עשורים מצריך מומחיות ספציפית כמו גם תחומי הביטוח המסורתיים: ביטוח חיים, פנסיה, אובדן כושר עבודה ועוד.
אקטואר בחברת ביטוח בעצם ממלא תפקיד דואלי, מצד אחד הוא נדרש לתמחר מוצרים, דהיינו להעריך את גובה הסיכון, להעריך את השכיחות, החומרה והפיזור של קרות אירועים ביטוחיים על פני זמן, וכתוצאה מכך לקבוע מראש את מחירו של מוצר כלשהו לפני שעלויות הייצור שלו ידועות – תהליך יוצא דופן בשוק המסחרי. בדרך כלל נהוג בתכנון מוצר, לחשב את מרכיביו ורק לאחר שהם ידועים וידוע הרווח הרצוי, לקבוע את המחיר. בביטוח מאידך, התהליך הפוך, ראשית קובעים את המחיר ורק בתום התקופה מתגלה המחיר בפועל של המוצרים, המשתקף בעלות התביעות ובמחיר ששילמה חברת הביטוח מכיסה, כאשר לפעמים מדובר במועד מאוחר מהמועד שבו נגבו הכספים, עובדה הדורשת בניית תחזית. מהצד השני, הכספים שאותם גובים מראש, אשר אינם מהווים רווח אלא עתודה כספית, משמשים כבטחון למבוטח שבמועד הקובע יקבל את סכום הכסף המובטח. לכן, קיימות דרישות רגולטוריות ברורות, אילו סכומים חברות הביטוח נדרשות לשמור כעתודה עד שיתברר כי אחרונת התביעות סולקה, גם אם הדבר לא ידוע בוודאות ורק בתום התהליך ניתן להכיר ברווחים ולהכריז על העסקה כעסקה שהסתיימה. מודל שונה במהותו מזה שהורגלנו אליו.
אקטוארים אשר אינם יועצים לחברות ביטוח, עוסקים בתחומים מגוונים. בין השאר, בפעילות הקשורה לתחום הבריאות וקופות החולים, שירותי בריאות נוספים (שב"ן) וביטוחים משלימים המשווקים באמצעות שירותי הבריאות (כללית, מכבי, מאוחדת, לאומית), כיסויים ביטוחיים המשולמים על ידי הלקוח באופן פרטי ובנוסף לתשלום מס בריאות, כיסויים ביטוחיים ותשלומים הכפופים לאישור מראש של משרד הבריאות.
ולעניין תקן 19, זהו תקן בינלאומי הקובע כיצד יש לאמוד את ההתחייבויות של החברה כלפי עובדיה במקרה סיום יחסי עובד מעסיק והסתכלות חדשה לגבי הנכסים וההתחייבויות של המעסיק.
מתודולוגיית ההערכה, כפי שהתגבשה בשנים האחרונות בארץ, הינה במוקד מאמר זה. הדרך המסורתית להתייחס להתחייבויות לעובדים, בעיקר התחייבויות לפיצויי פיטורים, כמו גם הטבות נוספות, הינה שיטה המכונה – shut down. שיטה זו היא השיטה השמרנית, לפיה אנו שומרים סכום כסף התואם את הסכום שהחברה תצטרך לשלם אם היא תפטר את כל עובדיה. בהנחה שהעובד מועסק חמש שנים והוא משתכר 20,000 ₪ בחודש, על המעסיק יהיה להפקיד או לרשום עתודה בסך 100,000 ש"ח (20,000 ש"ח x 5 שנים), שתבטיח את ההתחייבות לעובד בגין פיצויי פיטורים. במידה וקיימת יעודה בגין אותו עובד, דהיינו סכום כסף שהופקד לזכותו ונמצא בקרן כלשהי, סכום זה יצוין בדוחות הכספיים ויקוזז מהתחייבויותיה.
ואולם, תקן 19 מבטא גישה חדשנית המכונה – fair value בניגוד לגישה השמרנית. על פי גישה זו, אנו נדרשים להעריך את התרחיש שאנו צופים שיקרה בכל הנוגע לסיום עבודתם של עובדים. כיוון שהציפייה קשורה לשלל הנחות עבודה שצריך לבסס אותן, וקשורה באופק התעסוקה של העובדים, האופן שבו הם יסיימו את עבודתם, מועד הסיום וכיצד ישתנה שכרם על פני משך עבודתם כפונקציה של משתנים כגון הגיל, הותק, התפקיד וכדומה. משתנים אלו יוצרים את הצורך בפיתוח מודל דמוגרפי-תעסוקתי-מימוני, כאשר בסופו של דבר האקטואריה מחברת את התחומים הללו במטרה להחליף את העתודה והייעודה במחויבות אקטוארית ובשווי הוגן של נכסים.
בנוסף, יש להתייחס להיבטים חוקיים ובפרט להסכמים קיבוציים וצווי הרחבה החלים על מעסיקים שונים בהתאם לענפי הפעילות. עם סיום העבודה, נהוג לערוך התחשבנות ("גמר חשבון"), שבסיומה העובד מקבל את "מה שמגיע לו" ולעיתים הוא מוותר ללא ידיעתו על זכויות המוקנות לו בדין. במקום שקיים חוזה אישי בין המעסיק לעובד, הרי שיכולות להיות לכך משמעויות לגבי זכויות מסוימות. עובדים אלו זכאים אף הם לזכויות שונות אם מתוקף חוק או בדרך של נוהג המהווים את מה שמכונה constructive obligation. בחברות ותיקות לעיתים, מתגבשים לאורך זמן נהגים הקשורים בדרך ההיפרדות מהעובד אשר יש להם השלכות המשפיעות על התחייבויות המעסיק ומכאן – זכויות העובד.
תקן 19 מזהה מספר הטבות ומבחין בין הטבות לזמן קצר, כלומר הטבות שמסולקות בתוך 12 חודשים (משכורות, בונוסים, דמי הבראה וכד') המהווים מחויבות שוטפת ומשולמים במועדים קבועים במהלך השנה, לבין הטבות לזמן ארוך כדוגמת מענק יובל, מענקי שבתון ועוד. הרעיון שבהבחנה, הוא כי יש להשיט על החברה את ההתחייבויות לכל תקופה.
בעוד שפשוט לזהות את התשלומים המשולמים בזמן הקצר ולהעריך את סכומם, מורכב יותר להעריך את הסכומים המחויבים לטווח הארוך בגין הפעילות הנוכחית מבלי שבעתיד תסופק תמורתם כל עבודה. כשם שברור שכאשר עובד זוכה לזכויות בגין עבודתו בעבר מבלי שהוא עובד בפועל מובן שיש לרשום התחייבות זו ולחשב את סכומה.
לב לבה של התחייבות המעסיק, הם פיצויי הפיטורים. למעשה, פיטורים, היא פעולה המתקבלת בנקודה מסוימת, לכן אין סיבה לצבור סכומים אלו לפני מועד האירוע. את ההתחייבות בגין הפיצויים נשלם במועד הפיטורים. תפיסה זו נהוגה במדינות רבות בעולם ולכן לא מבוצע חישוב אקטוארי. בישראל, החישוב האקטוארי מתבצע, היות ואם העובד יעבוד שנים רבות, הוא יגיע לגיל הפרישה ואז יהיה זכאי לפיצויים. על פי הבנתנו, גם אם העובד כלל לא יפוטר הוא יקבל פיצויים, עם פרישתו.
כאשר אנו צוברים את הזכות להטבה לזמן ארוך, נניח את מענק היובל, הרי שהיא נצברת באופן מדורג, כלומר, אם העובד יקבל מענק חד פעמי של 5,000 ₪ לדוגמא, ביום שיגיע לוותק של 10 שנים, נצבור עשירית מסכום זה בכל שנה. בנוסף, נחשב בכל מצב מהי ההסתברות (על פי ההתפתחות התעסוקתית של העובד) שאותו עובד יגיע לקבל את מענק הוותק ואז נכפול את התקופה היחסית בהסתברות שנאמדה. מכיוון שלא כל העובדים יגיעו למועד קבלת מענק רק חלקם יהיו זכאים לו. את הסכום שיתקבל נהוון להיום וסכום זה ישקף את ההתחייבות האקטוארית.
תקן 19 לפיכך, מתייחס להתחייבויות ונכסי המעסיק בכל הנוגע להעסקת עובדים באופן יותר מורכב מכפי שהיה נהוג, שהרי בחיים הכול מורכב יותר ומה שהיה נכון לעבר חייב לעבור התאמות לשינויים, גם אם בדרך מסבכים את הדברים והופכים אותם למורכבים יותר. בדרך זו מתקבלת תמונה מדויקת יותר המשקפת באופן מובנה ונאות את ההתחייבויות.
הכותב יוסי דקל הינו בעליו של משרד הייעוץ הכלכלי K.O. Dekel & Co. מר דקל הינו בעל ניסיון רב בתחום הערכות השווי והייעוץ הכלכלי, כעיתונאי כלכלי ופרסם טור קבוע במגזין הכלכלי (.Forbes (Isr בתחום הניהול ושוק ההון, סמנכ"ל ומנהל מחוז בחברת ביטוח ציבורית, סמנכ"ל בתאגיד בנקאי מוביל, מנכ"ל של מספר חברות בתחומי הטכנולוגיה והשירותים הרפואיים וכיו"ר דירקטוריון וחבר במספר דירקטוריונים. מר דקל מוסמך כמעריך שווי מימון תאגידי (CFV), אקטואר סיכוני חיים (LRA) וכאקטואר סיכונים פנסיוניים (PRA) מטעם לשכת מעריכי השווי והאקטוארים הפיננסיים בישראל (IAVFA), מוסמך כחתם מורשה בביטוח חיים (CLU) מטעם איגוד חברות הביטוח בישראל, מחזיק בתעודה גמר בלימודי ביטוח במגמה למפקחי רכישה בביטוח חיים מטעם המכללה לביטוח וברישיון סוכן ביטוח מטעם משרד האוצר. בנוסף, מר דקל הינו בעל תואר B.A במדעי החברה והמתמטיקה עם התמחות בסטטיסטיקה, משלים כיום תואר M.B.A במנהל עסקים עם התמחות במימון מאוניברסיטת חיפה ומשמש מרצה בתחומים כלכליים שונים.
משרד הייעוץ הכלכלי K.O. Dekel & Co הינו חברה מוביל, בלתי תלוי, המתמחה במתן שירותי ייעוץ כלכלי, עסקי ומימוני לחברות ישראליות ובינלאומיות, פרטיות וציבוריות, בוגרות וחברות הזנק ומשרדי ממשלה. המקצועיות הרבה של המשרד בתחומי הייעוץ (Start-up) הכלכלי מסייעת ללקוחותינו בתהליכי גיוס כספים, הנפקה לציבור ,השקעה, מיזוגים ורכישות וכן בדיווחים הכספיים שלהם.
Tags: אקטואריה ביטוח הערכת שווי טיפים פיננסים
