ההייפ מסביב לבלוקצ'יין – הטכנולוגיה שמבטיחה לשנות את העולם העסקי, נראה שווה בהיקפו רק לתשומת הלב הניתנת לנושא חם אחר: האינטרנט של דברים (IoT)

פורסם: 5.9.18   צילום: יח"צ

 

עם כל הרעש, מנהלים עסקיים בכירים צריכים להחליט אם התנסות המשלבת שתי טכנולוגיות אלה יכולה להניב יתרון תחרותי בר-קיימא. כך אומרים חוקרים של חברת הייעוץ האסטרטגי והניהולי הגלובלית בוסטון קונסלטינג גרופ (BCG), שבמחקר משותף עם סיסקו סיסטמס (Cisco), רצו להבין טוב יותר כיצד עסקים משתמשים בבלוקצ'יין לבניית רשת IoT מבוזרת.

המחקר מראה כי רק מספר קטן של חברות התחילו בכך, ומרבית אלה שמתנסים בבלוקצ'יין ו- IoT נמצאים עדיין בשלב הוכחת היתכנות. עם זאת, לחוקרי BCG ברור כי אם טכנולוגיות חדשות אלה ישודכו יחד, הן עשויות לשבש מגוון מגזרים עסקיים.

 

IoT: מהייפ לממשות

כפי שקורה עם טכנולוגיות חדשות, ההייפ עזר להגדיר את הימים הראשונים של IoT. השקעות בתחום זה הרקיעו שחקים במהלך השנתיים-שלוש האחרונות, אך עדיין מפגרות לעומת ההערכות המקוריות.

לפי מחקר של IDC  מפברואר 2018, ההוצאה הצפויה על IoT צפויה להגיע ל- 1 טריליון דולר ב- 2020, מה שמייצג שיעור גידול שנתי מצטבר של כ- 15% – פחות מהתחזית של IDC מדצמבר 2016 שצפתה שוק של 1.29 טריליון דולר ב- 2020. לפי BCG, ירידה זו משקפת הכרה בריאה של המציאות, כשמספר גורמים פגעו בצמיחה של IoT, כולל העדר תקנים טכניים, מבני עסקים ושוק מיושנים, נושאי תרבות, מורכבות טכנולוגית, ודאגות אבטחה ופרטיות. כדי לענות על חלק מבעיות אלה, חברות פונות אל בלוקצ'יין.

 

וגר בלוקצ'יין עם IoT

ממצאי BCG וסיסקו במחקר זה מצביעים על יישומי IoT נבחרים בעלי התאמה מושלמת לבלוקצ'יין. כללית, מקרי שימוש אלה של בלוקצ'יין עם IoT יכולים ליצור גידול ערך אם יציגו אחד או יותר מהמאפיינים הבאים:

• הצורך באמון גבוה ושקיפות ברחבי מכשירים המנוהלים ע"י גורמים רבים, שבדרך כלל לא סומכים אחד על האחר.
• הסתמכות על גרסה יחידה של אמת ע"י בעלי עניין רבים, כאשר רשומות נתונות לטעויות, והעלות של נתונים אבודים או משובשים גבוהה מאוד.
• אימות מכשירים והתקנים – קריטי מפני שהשפעת פגיעה התקנים ששובשו בטעות או בזדון תהיה גדולה.
• הסתמכות על קבלת החלטות אוטונומית וטרנזקציות מבוזרות.

החוקרים איתרו יותר מ- 35 מקרים בהם חברות משתמשות בבלוקצ'יין עם IoT, וארגנו אותם בחמש קטגוריות: מעקב ונראות של פעילויות, זיהוי ואימות מקור פעילות או טרנזקציה, אינטראקציות אוטונומיות של מכונה-למכונה, עסקים מבוססי-שירות (כמו מנעולים חכמים, מכוניות חכמות, אספקה וליסינג של מכוניות), ומונטיזציה של נתונים (נתוני שימוש במוצרי צריכה, נתוני תנאים בריאותיים וסביבתיים, כולל מזג אויר וזיהום אויר).

 

כאמור, מרבית היישומים שהחוקרים זיהו נמצאים במקרה הטוב בשלב הוכחת היתכנות, או בשלב התכנון. רק כ- 25% ממקרי השימוש שהם בחנו, כבר השלימו את שלב הוכחת ההיתכנות. בשתיים מהקטגוריות מצפים הגופים להשקה ברמה ארגונית בתוך 12-18 החודשים הבאים. הראשון הוא מעקב ונראות פעילויות – 60% מהיישומים היו מוכנים לייצור. השני: זיהוי ואימות מקור פעילות – 33% מהיישומים נראים מוכנים לייצור.  המחקר הראה כי תחומי הרכב והייצור הצרכני מקדימים אחרים בעבודה עם בלוקצ'יין ו- IoT. אחריהם באים שירותי בריאות, טכנולוגיה וטלקום, ומוצרים תעשייתיים.

כמעט שליש מההטמעות שהחוקרים זיהו ניתנות ליישום ברחבי תעשיות רבות, והשאר ספציפיות לתחומיהן.

 

הערך הכלכלי של בלוקצ'יין עם IoT

יש שלוש דרכים בהן שילוב זה יכול ליצור ערך עבור ארגונים.

• הפחתת עלויות: בלוקצ'יין מאפשרת יצירה של מאגרי מערכי נתונים אמינים, הניתנים לשיתוף בין בעלי עניין רבים, ובכך מבטלים ומייתרים תיווך. מניעת מתווכים יחד עם האוטומציה של טרנזקציות ברחבי שרשרת הערך, יבואו לביטוי ביעילות כספית, לדוגמא: האוטומציה של תהליכי מכס בתוך שרשרת אספקה, שתפחית צורך בעמילי ופקידי מכס (ואולי תביא לביטולו).
• שיפור בהכנסות: ארגונים יוכלו להשתמש בשילוב זה למזעור אובדן הכנסות (לדוגמא, דרך מניעת מכירות של מוצרים מזויפים). במקרים של חוזים חכמים תתאפשר אוטומציה של טרנזקציות ותשלומים ברחבי מכשירים והתקנים. חוקרי BCG צופים שפע הזדמנויות של עשיית כסף בעסקים מבוססי שירות, ובאינטראקציות מכונה-למכונה ומונטיזציה של נתונים.
• מניעת סיכונים: דרישות ציות לרגולציה ממשיכות לעלות במורכבותן, בחלקו עקב הגלובליצזיה והדיגיטליזציה. בלוקצ'יין עם IoT יכולות לעזור לעסקים לעמוד בדרישות רגולציה, ע"י איסוף ושמירת מעקבי נתונים נדרשים. הן יכולות למנוע סיכונים ע"י הבטחת האיכות והאמיתות של מוצרים לאורך מחזורי החיים שלהם, מה שיכול להגן על המותג של החברות ועל המוניטין שלהן.

ב- BCG צופים כי האימוץ של בלוקצ'יין  ו- IoT, והערך הכלכלי הנובע מכך, יתרחשו בשני שלבים: בטווח הקצר, שיפורים בתהליכים קיימים יקדמו ערך דרך הפחתת עלויות ומניעת סיכונים. בטווח הארוך יהיו אפשרויות עשירות יותר של גידול בהכנסות. החוקרים צופים התפתחותם של מודלים עסקיים חדשים, ורואים פוטנציאל עבור מספר גדול של זרמי הכנסה חדשים.

 

האתגרים בדרך

כל זה עדיין נמצא בשלב מוקדם, ולמרת שלשידוך יש פוטנציאל, יש גם אתגרים שצפויים להביא לאימוץ איטי:

• הבנה מוגבלת של בלוקצ'יין: רבים מבינים איך IoT יכול לקדם ערך עבור מגוון רחב של עסקים וארגונים. אך מגבלות הבנת בלוקצ'יין ואיך הטכנולוגיה יכולה לפתור בעיות עסקיות מורכבות – מפריעות לאימוץ לדוגמא, יותר מ- 40% ממנהלים בכירים מבריטניה שאינם אנשי IT, אמרו כי אינם מבינים באמת מהי בלוקצ'יין (סקר של MBN Solutions).
• השם הגרוע שיצא לבלוקצ'יין: באופן כללי, עסקים אימצו ומאמצים IoT, אך בלוקצ'יין היא הטכנולוגיה שבבסיס הביטקוין ומטבעות קריפטוגרפיים אחרים, והמוניטין שלה נפגע (שלא בצדק) בגלל השיוך להנפקות של מטבעות דיגיטליים (ICO) שנראות לרבים כבועה מסוכנת.
• אי ודאות רגולטורית: כל טכנולוגיה חדשה, או מערך טכנולוגיות חדשות, יוצרת אי ודאות רגולטורית, מאחר שממשלות וגופי רגולציה ברחבי העולם נאבקים עם השפעה פוטנציאלית של חידושים כאלה. ארצות כמו סין  ודרום קוריאה כבר אסרו הנפקות דיגיטליות (ICO), בעוד אחרות, כולל שוויץ, נקטו בגישה מתונה יותר. צפוי כי יתווספו מחלוקות בקרב גופי רגולציה ככל שהשימוש בבלוקצ'יין יחד עם IoT יגבר.
• העדר סטנדרטים ופלטפורמות עבור ארגונים: בסופו של דבר, התעשייה תיצור תקנים טכניים שיאפשרו למערכות מתחרות להשתלב אלה עם אלה. עד אז, כל גוף שיקדים לאמץ שילוב בלוקצ'יין עם IoT, יצטרך להתמודד עם בעיות של פעילות בין-מערכתית וסקלאביליות, אם יתקשר עם ספקים שלא ישרדו. שיתופי פעולה כמו ה- Trusted IoT Alliance רק החלו להיווצר לאחרונה כדי לצרף יחד שחקנים מרכזיים בתחום.
• צורך בשיתוף פעולה: בלוקצ'יין מפיקה ערך מאימוץ נרחב. לכן הצטרפות ותיאום בין גופים רבים, חיוניים כדי לקטוף את פירות היתרונות במרבית מקרי השימוש אותם העריכה BCG.
• על מה להמר: יותר מ- 400 חברות מציעות פלטפורמות IoT. BCG מעריכה כי רק כ- 50 מהן מוכנות עבור שימוש ארגוני. הכנסת בלוקצ'יין למשוואה מגדילה את המורכבות. ההחלטה על איזה פלטפורמה או פלטפורמות להמר, ועם איזה שותף לחבור, היא אתגר משמעותי. חברות צריכות להחליט איזה יכולות לבנות באופן פנימי, איזה לרכוש, ובאיזה מצבים יכולות שותפויות אסטרטגיות לסייע במעבר מוצלח מנקודות מבט עסקיות וטכנולוגיות.

 

* על הכותבים: זיא יוסוף – שותף ומנכ"ל BCG סן פרנסיסקו; מאסימו רוסו – מוביל תחום טכנולוגיה ב- BCG צפון אמריקה; מסייאה קרנץ – סגן נשיא לחדשנות אסטרטגית בסיסקו סיסטמס; אקאש בהאטיה – מנהל ב- BCG סן פרנסיסקו; אוסמה גיל – מנהל פרויקטים ב- BCG סן פרנסיסקו; קנופ נאנרה – מנהל במשרד האסטרטגיה הראשי סיסקו סיסטמס

 

מגזין "סטטוס" מופק ע"י: 

Tags:  IoT אסטרטגיה חדשנות סטרטאפים

---