פרויקטים מעשיים כבר במהלך לימודי מדעי בריאות הסביבה
צילום: shutterstock פרסום: 19.8.14
אחת הדוגמאות היפות שממחישות בצורה טובה את המושג אגוצנטריות היא הדוגמה של מפת העולם. איך בדיוק היא ממחישה זאת ? אתם שואלים. מאוד פשוט- כדור הארץ הוא עגול, זאת כולם יודעים. למרות שהוא עגול, כשפרסו וציירו אותו באופן דו מימדי אימפריה אחת התמקמה לה באמצע- בריטניה. זה לא קרה בטעות וגם לא בכוונה. מי שצייר את המפה הזו היו אנשי האימפריה הבריטית שהציבו את בריטניה במרכז ואת שאר חלקי העולם מיקמו ביחס אליה. הנטייה לשים את עצמנו במרכז אינה חדשה אך יחד עם זאת זה זמן רב שהאדם הבין שחשוב לא פחות לדאוג גם לסביבה בה אנו חיים ולתת גם לה מקום קטן לצידנו. כתוצאה מהבנה זו התפתחו בעשורים האחרונים תחומי לימוד ועיסוק רבים שדואגים לשמר ולהיטיב עם הסביבה בה אנו חיים. אחד מהחוגים בהם נלמדים תחומים אלו הוא החוג למדעי בריאות הסביבה במכללה האקדמית הדסה בירושלים.
מה זה בדיוק בריאות הסביבה ולמה זה חשוב ?
תחשבו על הסביבה ועל העולם כעל אורגניזם חי. אם מתחשק לכם להיכנס לזה ברצינות, קחו את עצמכם כדוגמה ותחשבו על איך אתם מרגישים ונראים לאחר ארוחת ג'אנק פוד משביעה במיוחד לעומת האופן שבו הייתם רוצים להרגיש ולהיראות. כנראה שאם היינו אוכלים אוכל טבעי יותר ושומרים על כשירות גופנית בצורה התואמת את המהות האנושית שהתפתחה במשך מיליוני שנים, היינו מרגישים הרבה יותר טוב וככל הנראה גם נראים טוב יותר. תקופת הזמן בה אנו חיים הביאה עמה פיתוחים תעשייתיים וטכנולוגים שמניעים אותנו להכניס חומרים שאינם טבעיים לגוף שלנו ולכן גם פוגעים בו.
רעיון זהה תקף גם לגבי בריאות הסביבה. במאות השנים האחרונות, שבמונחים אבולוציוניים מדובר בזמן האחרון, פיתח האדם עולם תעשייתי וטכנולוגי שיצר איומים וסיכונים למרקם הסביבתי הטבעי כמו למשל שפכים ביתיים ותעשייתיים, פסולת מוצקה ומסוכנת, קרינה ורדיואקטיביות, זיהום קרקע ועוד. תוצרים מלאכותיים אלו יוצרים סביבה רעילה שהולכת ונעכרת ככל שחולף הזמן. כדי להביא לשיפור מצב הסביבה בה אנו חיים, אנו נדרשים לעשות פעולות אקטיביות שיאפשרו התמודדות טובה יותר של הסביבה עם המציאות המודרנית. התערבות מעשית בשיפור תנאי הסביבה לא רק שתביא לסביבה בריאה יותר אלא גם תאפשר לבעלי החיים בסביבה זו, ביניהם בני האדם, לחיות חיים בריאים יותר ולשמר את העולם בו אנו חיים.
סטודנטים מספרים …
לצורך היכרות מעמיקה עם הלימודים בתחום זה יצרנו קשר עם סטודנטים מהחוג למדעי בריאות הסביבה במכללת הדסה בירושלים שסיפרו על עבודות גמר מרתקות.
מיקרו-ביולוגיה
הפרויקט של עדיה רום ויערה לאור התמקד בתחום השפכים והמיקרו-ביולוגיה. "את המחקר שלנו עשינו במעבדה לחקר איכות המים של משרד הבריאות בתל אביב. למדנו דברים חדשים והתנסינו בשיטות מיוחדות שלרוב לא מתנסים בהן במהלך הלימודים .ביצענו אנליזה ג'יארדיה של כימות וירוסים וזה היה מעניין מאוד ויקר מאוד. אלו בדיקות שעולות המון כסף ושמחנו שהתאפשר לנו לקחת חלק ולהתנסות בכך. בנוסף לכך, ראינו איך נראה במציאות מכון טיפול בשפכים וזה היה מעניין מאוד. הרגשנו שהלימודים הכינו אותנו מצוין לפרויקט המעשי ולאחר שהפנמנו את התיאוריה, יישמנו אותה בפרקטיקה. דבר נוסף שהיה מעניין הוא שיתוף הפעולה שהתאפשר לנו עם ד"ר עבד נאסר, מנהל המעבדה לחקר איכות המים –מיקרוביולוגיה במשרד הבריאות ולבסוף אף נבחרנו להציג את הפרויקט בכנס השנתי של האגודה לאקולוגיה וסביבה בספטמבר.
מחקר נוסף ומעניין בתחום המיקרו-ביולוגיה נערך על ידי הסטודנטים עידן אלון וצחי סיטבון שבחנו את הפעילות האנטיבקטריאלית המשולבת של חומרים אנטיביוטיים ומתכות. מטרת המחקר היתה לבדוק האם ניתן להקטין את ריכוז החומר האנטיבקטריילי הדרוש לצורך עיכוב או קטילה של חיידק מסוים על ידי שילוב בין חומר אנטיביוטי למתכת; מידע שבהמשך עשוי להביא לכך שמשטחים שחייבים להיות סטריליים כמו משטחי עבודה רפואיים ייוצרו מתשלובת של החומרים הללו וישמרו סטריליים לאורך זמן. מחקר זה נעשה על עשרות שילובים של חומרים כמו למשל פניצילין G ואבץ. הניסוי עצמו נעשה בצלחות מיקרוטייטר שבודקות את השפעת שילוב החומרים על החיידקים על ידי רמת העכירות בצלחת. אם יש עכירות יש חיידקים ולהיפך. תוצאות המחקר הראו כי 40% מהשילובים יצרו אפקט חיובי ועל ידי שילוב החומרים ניתן להקטין את ריכוז החומר האנטי-בקטריאלי הנדרש כדי לעכב התפתחות חיידקים או להשמידם כליל. עבודה זו מצריכה מיומנות טכנית גבוהה במיוחד כיוון שהיא נעשית בתוך אוד ביולוגי- תא סטרילי שרק הידיים נכנסות לתוכו. בנוסף לכך מדובר בעבודה מאתגרת שהצריכה חשיבה וניתוח תוצאות "און-ליין" כדי לשנות את הריכוזים לכמויות האופטימאלית. תחום זה הולך וצובר תאוצה בעולם כיוון שכבר היום ישנם חיידקים שהסתגלו לריכוזים גבוהים של חומרים אנטי בקטריילים קיימים ואין דרך להתמודד איתם. שילוב החומרים מאפשר עיכוב וקטילת חיידקים על ידי ריכוזי חומר נמוכים יותר המגדילים משמעותית את הזמן הלוקח לחיידקים לפתח עמידות לחומר האנטי-בקטריאלי. פרוייקט גמר זה נעשה בהנחייתו של דר רמי פדצור, חוקר ומרצה בכיר במכללת הדסה בירושלים.
חשיפה לקרינת מכשירים ואנטנות סלולריות
לימודי מדעי בריאות הסביבה אינם נוגעים רק במיקרוביולוגיה אלא במגוון רב של נושאים. פרוייקט נוסף ומעניין עסק בהשפעות של קרינה מייננת והתמקד במעקב אחר רמות קרינה מייננת בסביבת מכונים לרפואה גרעינית. המטרה של מחקר זה היתה לבדוק את רמת החשיפה לקרינה מייננת של אוכלוסיה שבאה במגע עם אנשים שהזריקו להם חומר ניגודי רדיואקטיבי כמו רופאים, אחיות ואנשי שירות בבית החולים אך גם למשל נהגי מוניות שמסיעים לעתים קרובות חולים לאחר טיפול. ה"הדבר שהכי עניין אותי במחקר הזה " אומר הסטודנט נתנאל הרשקוביץ, " הוא לוודא שהאוכלוסייה הסובבת את החולים להם הוזרק החומר הרדיואקטיבי לא נפגעים מהקרינה הבלתי מייננת שנפלטת מהחולים הללו". " ומבחינתי התרומה המשמעותית של המחקר היא קודם כל העובדה שלא מתעלמים מנושאים כאלה אצלנו במדינה". הסכנה מחשיפה לכמות גבוהה של קרינה מייננת היא נזק ל-DNA כמו גידולים סרטניים או למשל מוטציות אצל צאצאים שנולדים לאחר החשיפה. לכן ישנה חשיבות עליונה למחקרים מסוג זה. עבודת גמר זו נערכה בבית החולים משגב לדך שבשכונת קטמון, בית החולים שערי צדק, הדסה עין כרם, מכון מאר ומכון care בירושלים ובשיתוף המשרד להגנת הסביבה ולוותה על ידי פרופ' סטיליאן גלברג, ראש אגף מניעת רעש וקרינה במשרד להגנת הסביבה כמו גם ד"ר ויקטור שטיינר הממונה על קרינה מייננת מלאכותית.
עבודת גמר נוספת שנערכה בשיתוף המשרד להגנת הסביבה הינה עבדותם של אורי בן יוסף וירון קצ'קה בנושא חשיפת אוכלוסיה עירונית לקרינת רדיו. גם במקרה זה ציינו הסטודנטים כי זו היתה הזדמנות מדהימה לעבודה עם בכירים בתחום, ללמוד מהם לעומק את הנושא ולהביא לפרקטיקה את הידע התיאורטי הרב שצברו במהלך הלימודים. " מאוד עניין אותנו הנושא של השפעת קרינת רדיו על גוף האדם ומסיבה זו בחרנו לבדוק את ההבדל בין כמות הקרינה הנפלטת באזורים שיש בהם צפיפות גבוהה של אנטנות סלולאריות לעומת אזורים בהם צפיפות האנטנות נמוכה". רובנו שמענו לא פעם על הנזק שעלול להיגרם כתוצאה מחשיפה לקרינה סלולארית אך עבודת הגמר שערכו שני הסטודנטים הללו מביאות תוצאות שנוגדות מעט את האינטואיציה. כמות גבוהה של אנטנות סלולאריות מקטינה דווקא את כמות הקרינה הנפלטת ולא להיפך כפי שחלקנו חושבים. ככל שיש יותר אנטנות בתא שטח מסוים כך כל אנטנה "מתאמצת" פחות וכתוצאה מכך פולטת פחות קרינה לעומת אנטנה שצריכה לכסות תא שטח גדול יותר. לדברי הסטודנטים, מרבית המחקרים בתחום מראים כי כל עוד קרינת הרדיו עומדת בתקנים אין לה השפעה שלילית על הבריאות וזה היה מרתק להיכנס לעולם הזה ולהבין אותו לעומק. מעבר לידע הרב שצברו תוך כדי עשיית הפרוייקט וכתוצאה משיתוף הפעולה עם המשרד להגנת הסביבה נהנו הסטודנטים משימוש במכשירים יקרים ונדירים כמו מד קרינה, אשר אינם נמצאים במעבדות המחקר של המוסדות האקדמיים.
תחת תחום זה ניתן למצוא גם פרויקטים מעניינים בתחום הגיאולוגיה כמו למשל פרוייקט גמר שעסק בדינמיקה של נסיגת מצוק החוף בישראל ובדק את תהליך הקריסה של המצוקים לאורך החוף בבית ינאי ובאזור נתניה צפון. עבודה זו נעשתה בליווי המכון הגיאולוגי ונעשה בה שימוש ב- LIDAR, מכשיר לייזר לסריקות אוויריות של פני השטח. התרומה של המחקר היתה הבנה של תהליכים בטבע ומיפוי מצוקים שמיועדים לסכנה וכתוצאה מכך מסקנות לגבי התגוננות נדרשת, מרחק בנייה בטוח מקו המים וכדומה.
בריאות סביבתית הינה תחום שצובר תאוצה רבה בשנים האחרונות וכבר ברור לרובנו שסביבה בריאה חשובה להמשך קיומנו התקין על כדור הארץ. לשמחתנו, עם הזמן הולכת ומתרחבת המודעות לנושא אשר באה לידי ביטוי בין היתר על ידי גופי לימוד שונים המכינים סטודנטים להתמחות בתחום זה. מעבר להיותם לימודים מעניינים ומעשירים, אפשר לומר שלימודי מדעי בריאות הסביבה זה העתיד ומי שילמד את התחום ויעסוק בו, לא ישפיע רק על עתידו שלו אלא גם על העתיד של כולנו.
לחצו להגדלה
החוג למדעי בריאות הסביבה – המכללה האקדמית הדסה בירושלים
Tags:
אחריות חברתית
קריירה
תרבות ארגונית
