שפה גבוהה ומליצית, שפה חברמנית או שפה משפטית; אלה הן השגיאות הקולוסאליות של הכותב שאינו מרבה בכתיבה. אם הטקסט הוא בנאלי כדאי לכתוב בשפה מדוברת. כך תעשו זאת נכון
פורסם :30.11.14 צילום: shutterstock
רבים סובלים מפחד מכתיבה. ההכשרה המוגבלת שלנו בתחום מחד, ומאידך החשיפה שלנו לטקסטים גבוהים – מהספרות והשירה שמלוות אותנו במשך חיים שלמים ועד הפובליציסטיקה היומיומית, מותירים רבים מבוהלים בבואם לכתוב. לאלה שסובלים מהפחד הזה, הסוד הראשון הוא לדעת לעשות את ההפרדה בין הגבוה ליומיומי, בין הנצחי לבנאלי. ומה לעשות, רוב הדברים שאנחנו נדרשים לכתוב הם בנאליים: תגובות, בקשות, מכתבי תודה, סליחה, דרישה או ברכה.
הביטו לרגע על הפיד שלכם בפייסבוק. כל אחד יכול לכתוב, ואכן, כולם כותבים כל הזמן. בעצם, אחרי הצצה של כמה שניות בפיד הזה, יש מי שיטען שכולם כותבים הרבה יותר מדי. ולכן, כדי להתמודד עם הפחד זכרו שהכתיבה היא שם. היא כלי שמונח לשימושו של כל אחד, ותמיד אפשר להתחיל לכתוב בדיוק – או כמעט בדיוק – כמו שמדברים.
כלומר, אל תכתבו "אדון נכבד, הנני פונה אליך בשעת בוקר זו של חודש תמוז". אם אתם לא מדברים ככה, אין בסוג כזה של כתיבה שום טעם. בטח ובטח הדברים נכונים אם עכשיו לא בוקר ולא תמוז. הכתיבה הטובה, הנכונה והאפקטיבית ביותר תמיד תהיה באותו סגנון ובאותה צורה, שבהם אתם מדברים אל הקורא שלכם.
הדברים שיש לכם לומר והאדם או האנשים שאמורים לקבל את הדברים הללו יכתיבו, במידה רבה, את הסגנון ואת הטון בטקסט שלכם. הרי אתם לא מדברים אל מנהל ואל תינוק באותה צורה. הכישורים החברתיים שמשמשים אתכם ביומיום הם בדיוק הכלים שישמשו אתכם כשתכתבו לחבר, בת זוג, קולגה או מנהל.
יש שורה ארוכה של שגיאות קולוסאליות שאנשים שאינם מרבים לכתוב עושים, כשהם יושבים לכתוב. הנה כמה מהבולטות שבהן:
שפה גבוהה
אף אחד כבר לא מדבר כמו נתן אלתרמן וש"י עגנון. ואתם יודעים מה, אולי כדאי לחשוף עכשיו סוד קטן שהוסתר מכם: גם כשהם כתבו אף אחד לא דיבר ככה. השפה השירית של אלתרמן, הניב התנ"כי של עגנון, הקצב המהפנט והעברית הגבוהה של טשרניחובסקי היו אמנות גם בעת שהענקים האלה ישבו לכתוב אותם. אפילו מאיר שלו ועמוס עוז, שכותבים בשפה הקרובה הרבה יותר לעברית המדוברת של תקופתנו, לא מדברים כמו שהם כותבים. זה פשוט לא עובד.
אנשים שכותבים בשפה גבוהה יוצרים הפרדה אוטומטית בינם לבין הקורא. בספרות זה בסדר גמור. זה חלק מהקסם. אבל בעולם היומיומי והפשוט שלנו, כותבים כאלה דורשים מהקורא מאמץ, שהופך לא פעם לאנטגוניזם.
לתחושה שהכותב מתנשא עליו. גם אם אתם כותבים פרוזה נפלאה, הרי טקסט יומיומי שכזה שתשלחו אל קולגה או חבר יתקבל בתימהון. הדוא"ל היומיומי שאנחנו כותבים לא אמור להפעיל את החושים של הקורא. הוא אמור להיות אינפורמטיבי או מניע לפעולה.
גרוע מכך, רוב האנשים שמנסים לכתוב שפה גבוהה, מסיימים עם טקסטים עילגים ושפה משובשת. כי מה לעשות? העברית של רובנו היא לא מי יודע כמה. עברית סלנגית רווחת גם במסדרונות הכנסת ובחדרי ההנהלה של התאגידים בישראל, ולכן רוב האנשים שמתאמצים לכתוב בעברית גבוהה, מסיימים עם משהו תמוה ומגומגם, שמבלבל יותר משהוא אינפורמטיבי ומביך יותר משהוא מניע לפעולה. אז אם אתם שופטים בבית המשפט העליון, שכותבים הלכה חדשנית שתשנה חוק יסוד מקצה אל קצה, מילא, כתבו גבוה אם אתם מוכשרים מאוד לעניין הזה ואתם מרגישים שאין לכם ברירה אחרת. אבל בכל מקרה אחר, כתבו בדיוק כפי שהייתם מדברים אל הקורא. זו הדרך האפקטיבית ביותר להעביר לו את המסר שלכם.
שפה משפטית
אולי משום שרבים כל כך מהמכתבים שלנו הם פניות רשמיות, יש לרבים נטייה לכתוב בשפה משפטית. ואולי זה ככה מפני שיש היום כל כך הרבה עורכי דין. בכל מקרה, כתיבה בסגנון משפטי היא רעיון גרוע, והדברים האלה נכונים גם לגבי רוב עורכי הדין. בעצם, הם נכונים במיוחד במקרה של עורכי דין.
שפה משפטית היא שפה ארכאית. בעידן שלנו היא משמשת לא פעם כדי לטעון טענות בוטות, או אפילו כדי לאיים באיזה מסווה של הדר מזויף. רוב האנשים פשוט לא מסוגלים להשתמש בה. רוב המשתמשים בשפה הזו סבורים שמספיק לכתוב "הנני" במקום "אני", "ליתן" במקום "לתת" ועוד כמה דרכי ביטוי אופייניות, כדי לכתוב בשפה גבוהה ומכובדת. הם טועים.
יש שתי תוצאות מובהקות מאוד לשימוש לא ענייני בשפה משפטית (ושוב, כל פעם שמשתמשים בשפה משפטית מחוץ לעולם המשפטי – השימוש הזה אינו ראוי. וגם ברוב הפעמים שמשתמשים בה בתוך העולם המשפטי, מוטב היה לו היו מוותרים). התוצאה הראשונה היא שפה קלוקלת ומתנשאת, שמעידה על הכותב שהוא – ואני אומר את זה בזהירות – אינו רהוט במיוחד.
התוצאה השנייה היא סוג של סוציופתיות טקסטואלית. שוב, מכיוון שהשפה הזו משמשת לרוב במכתבי איום ואזהרה, היא מרחיקה בין הכותב לקורא במקום לחבר ביניהם. היא מדגישה את הפער ולא את החיבור. שפה משפטית היא שפה צורמת ולא נעימה לממוען. הקורא שלה לא רוצה לקרוא אותה. הוא רוצה לשרוף אותה. והנה כלל אצבע חשוב: טקסטים שרופים הם לא אפקטיביים במיוחד. לכן, אל תכתבו בשפה משפטית, אלא אם המטרה שלכם היא ריב ומדון.
חברמניות
אם אתה לא קרוב, אין לך שום סיבה לנסות להראות קירבה. הישראלי ברחוב יקרא לכם אחי בלי למצמץ, אבל האם הקוראים שלכם יקבלו את הטון הזה באותה הבנה? האמת היא שהקודים החברתיים בישראל אינם מוגדרים דיים. מחוות של קירבה עשויות להיות לא מובנות ואפילו פוגעניות בעיני רבים, גם אם הכוונה שלך היתה אחרת לחלוטין.
לכן, שאלו את עצמכם תמיד למי אתם כותבים. אתם יכולים לכתוב לחבר "אחי", אבל רק אם זה הקוד הקיים ביניכם. כתיבה נשארת למעט יותר מהרף של דיבור, ולכן יש טעם לחשוב רגע לפני שפונים לנמען, ולתהות מהו הקוד הלגיטימי ביניכם. אם אתם לא מכירים, אם הנמענת היא בכירה מכם, אם אתם כותבים מכתב פורמלי, אל תהיו חברמנים. אתם לא בפלמ"ח.
ונקודה אחרונה בעניין זה הנוגעת לסוגיות מגדר: גם על עזר וייצמן התעצבנו כשהוא קרא לחיילת מיידלע, ואתם לא עזר וייצמן. שימוש בין מגדרי ב"מותק", "חומד", "בובה" ודומיהם, עלול להיתפס כמשפיל ופוגעני, ובמקרים קיצוניים אפילו כהטרדה עם ניחוח פלילי. בעניין הזה, עם כל הכבוד לחיבתכם לביטויים של קירבה, כדאי לכם (ולכן!) לציית להלכה החברתית – ופשוט למחוק את הביטויים האלה מכל נייר כתוב שלכם, שאינו מיועד לבני זוג או חברים קרובים.
טון ובון-טון
תנו את דעתכם יותר מתמיד לטון שלכם. לטקסט כתוב יש השפעה ניכרת. אם הוא אפקטיבי, הוא נחקק בתודעה, גם אם לשניות אחדות (לפעמים זה כל מה שצריך). האם אתם תוקפניים מדי? האם אתם חבריים מדי? האם אתם רגשיים מדי?
בכל מה שנוגע לעולם התאגידי, כדאי מאוד לנקות רגשות מהטקסטים שלכם, בין אם אתם כותבים כדי להעביר אינפורמציה, להניע לפעולה או לשכנע, הדרך הטובה ביותר להשיג אפקטיביות ולהימנע מקצרים בתקשורת וזליגה לתחושות לא רלוונטיות, היא ענייניות. בלי מסביב, בלי רגשות עודפים, בלי שפה בוטה מדי ועם נימוס הולם ולא מוגזם, תשיגו מקסימום ענייניות ומקסימום אפקטיביות בעולם העסקי.
ואחרי כל זה, אל תשכחו שבתקשורת כתובה בין אישית – בין חברים, ידידים או בני זוג – כדאי להיות קצת פחות ענייני וקצת יותר חם. כתיבה אפקטיבית במישור האישי עוברת דרך הרבה יותר רגשות. ולסיום, אי אפשר לומר את זה יותר מדי פעמים: בבואכם לכתוב, זכרו מי אתם, זכרו מי הקורא שלכם וזכרו את אופי הקשר ביניכם. שימוש נכון בפרמטרים האלה ישפיע על אפקטיביות הכתיבה לא פחות מתוכן הדברים שיש לכם לעביר בטקסט שלכם.
Tags: טוויטר טיפים כתיבה אפקטיבית מעבר לדיגיטל פייסבוק פיתוח אישי
