אמנות השחרור היא בהחלט מאתגרת, אבל פירותיה רבים
פורסם: 15.11.20 צילום: יח"צ
אחרי מאה שנים של ניהול אנשים כאילו היו מכונות, ושל החלום ההזוי של הארגון כמכונה – סוף סוף מתחילים הטובים והפתוחים שבמנהלים להודות, שמשהו לא עובד בתפיסת הניהול של העבר. קשה להם לשחרר את החבל ולוותר על החלום ההזוי של שליטה ובקרה – אבל האמיצים עושים זאת ויוצרים ארגון כפלטפורמה לצמיחה של אנשים ולא רק של מחזור המכירות…
אני מנהלת כך את הפירמה שלנו וגם לקוחותינו נפתחים לאט לאט לתפיסה זו. שמחה לפרגן ללקוחותינו הרופאים, שהם הראשונים שהבינו זאת ומיישמים זאת בהצלחה רבה בארגונים שהם מובילים ובהתמודדות עם האתגר הקשה ביותר בעיקר בעת הזו – הצלת חיים!
ואוסיף, שגם אני בעצמי לומדת את אמנות השחרור, ובאנגלית Letting Go, ואפרגן בהקשר זה לידידי אל״מ (מיל׳) ד״ר דן טורטן, רופא עתודאי, שהפך טייס קרב ולימים לקוח שלנו כמפקד בסיס חצור של חיל האויר והיה פתוח ליישם את תורת המורכבות בתהליך אסטרטגי שהוביל גם בעזרתנו, ולאחר שפרש עזר לנו בתהליך אסטרטגי ברוח תורת המורכבות במרכז הרפואי רבין בהובלת ד״ר בעז תדמור, ראש המחקר והחדשנות שם, וכמובן רופא בעצמו. בשלב מסויים היציע דן שנקים את ה- Letting Go Institute! 😊
אמנות השחרור היא בהחלט מאתגרת, אבל פירותיה רבים, כפי שלמדתי בעצמי וכפי שאני מלמדת בהתלהבות גם אחרים. נכון גם בארגון הבסיסי ביותר – המשפחה – חובה לשחרר ולאפשר ולתמוך ולהעצים – אבל לא לחנוק בציפיות יתר או בדרישות מיותרות. בקיצור, כדאי להרבות בשבח השחרור, הביזור והאוטונומיה, שמאפשרות לכל אחד מאיתנו לפרוח – גם במשפחה וגם בכל הארגונים שאנחנו פועלים בהם!🙏
מגזין "סטטוס" מופק ע"י:
Tags: אסטרטגיה ניהול משברים ערים חכמות
