הון הפיננסי הוא הגג אשר משקף את ההיסטוריה וביצועי העבר (לא בהכרח מלמדים על ביצועי העתיד)

פורסם: 18.4.19 צילום: shutterstock

כאשר משקיע מעוניין לבחור בין השקעה במניות IBM לבין השקעה במניות Microsoft בחינת הדו”חות הכספיים לא תספק לו תמונה שלמה לגבי שוויון של החברות. שווין של חברות מצליחות בבורסה לעיתים גבוה פי כמה משווי נכסיהן על פי הדו”חות הכספיים. פרופסור ברוך לב מבית הספר למנהל עסקים באוניברסיטת ניו יורק ערך מחקר ובמסגרתו בחן את ההתאמה בין מחירי המניות לבין שווי החברות בספרים ומצא כי ההתאמה נחלשה במשך השנים. עפ”י הפרופסור התופעה מעידה על הרלוונטיות הפוחתת של הדו”חות הכספיים כמדדים לשווי החברות.

ההון האינטלקטואלי הוא ביטוי לסך הידע, החכמה היכולות והמומחיות המקנים לארגון, לקהילה, לעיר יתרון יחסי על פני מתחרים אחרים ומצביעים על פוטנציאל הצמיחה שלו בעתיד. לכן , מהווה בסיס ליצירת יתרון יחסי ארוך טווח ובעל ערך רב יותר מכל נכס מוחשי.

מודל סקנדיה (מודל מחקרי למדידת ההון האינטלקטואלי שפותח ב-1996 על ידי פרופסור לייף אדבינסון) מספק תמונה מאוזנת של ההון הפיננסי הנמדד על ידי כלים חשבונאיים, וההון האינטלקטואלי היוצר תמונה של הנכסים הסמויים בארגון. שילוב זה מאפשר לקבל ראייה כוללת ואינטגרטיבית על יכולות הארגון. על פי המודל קיימים חמישה מוקדי הון עיקריים; הון פיננסי, הון לקוחות, הון תהליכי, הון אנושי והון חדשנות וצמיחה. המיומנויות הרכות (התנהגויות אישיות, תקשורתיות וחברתיות הכוללות קשת רחבה של תכונות)  של כל ארגון שלעיתים נשכחות תחת חישובי הרווחים באמצעות כלים פיננסיים הם המפתח להצלחת המודל אשר בוחן מה יצר את המספרים של האתמול ומה ייצור את המספרים של המחר. מודל סקנדיה משתמש בבית כמטאפורה לארגון בצורה הבאה:

ההון הפיננסי הוא הגג אשר משקף את ההיסטוריה וביצועי העבר (לא בהכרח מלמדים על ביצועי העתיד). עמודי התווך של הבית הם ההון התהליכי והון הלקוחות אשר מהווים מוקדים עליהם מתבססת פעילות ההווה של הארגון. ביסודות הבית נמצא הון החדשנות והצמיחה המודד כיצד מכין את עצמו הארגון לעתיד. במרכז הבית באינטראקציה עם כל מוקדי ההון השונים ממוקם ההון האנושי- לב ליבו של כל ארגון ומקור המומחיות והחכמה.

מטאפורה נוספת לתיאור הארגון הינה עץ כאשר האמצעים השונים המספקים ביטוי לנכסים מוחשיים- ההון הפיננסי (דוחות שנתיים, פרוטוקולים..) הם ענפי העץ והעלים, הלקוחות והתהליכים אשר בבעלות הארגון הם גזע העץ, הון החדשנות והצמיחה מהווה את שורשי העץ וההון האנושי מתחיל משורשי העץ ומטפס לכיוון הגזע- אל ליבו של העץ. המשקיע החכם התר אחר פירות העץ יפנה לשורשיו על מנת ללמוד על עתידו בשנים הבאות.

מודל סקנדיה הינו פרקטי ובר יישום בכל ארגון, גוף או מדינה מכיוון שמבוסס על נתונים פיננסיים קיימים ועל מספר שלבים מוגדרים למדידת ההון האינטלקטואלי אשר מסייעים לארגון להגדיר את החזון, היעדים שלו,מדדי גורמי המפתח להצלחה ואף לאתר את היכולות והערכים המצויים בבעלות הארגון אשר יסייעו לו להשיג זאת. המודל יכול לשמש כמצפן לניהול כהלכה של ההון האינטלקטואלי שלא תמיד מנוצל ביעילות מירבית ובכך לאפשר קבלת תשואה גבוהה וייעול מקסימלי של הנכסים היקרים בכל ארגון.

בנוסף ,בעולמנו הדינמי ועתיר הטכנולוגיה ניתן להשתמש בניתוח נתונים והסקת מסקנות על בסיס מודל סקנדיה גם בסיוע פלטפורמות דיגיטליות ומעורבות של משתתפים חיוניים מתוך הארגון,המדינה, האקוסיסטם (Ecosystem) או כל ישות אחרת אשר עליה מחילים את המודל. בישראל, נעשו שיתופי פעולה מוצלחים בהובלת ד”ר עדנה פשר ושות’ על מנת לבחון את מאזן ההון האינטלקטואלי של ישויות שונות וביניהן; דניה סיבוס, עיריית חולון, קבוצת תדהר ואפילו מדינת ישראל עצמה!

אם כך , למרות שקיים כבר מעל שני עשורים, לא מפתיע שמאזן ההון האינטלקטואלי נחשב חדשני, בר השפעה ופשוט ליישום בכל גוף המעוניין לנווט את דרכו לקראת מימוש החזון והשגת יעדיו ביעילות תוך ניצול מקסימלי של היתרונות היחסיים שלו והמשאבים היקרים לו מכל!

בימים אלה אנו מפתחים ביחד עם ידידינו פרופ׳ לייף אדבינסון (מומחה למדידת הון אינטלקטואלי) ופרופ׳ אוטהיין הרצוג (מומחה לבינה מלאכותית) שיטה, שתאפשר ניתוח של ביג דאטה ממקורות מגוונים לצורך בחירת מדדי מפתח להצלחה בכל אחד ממרכיבי ההון האינטלקטואלי – כך שנדייק יותר בתהליך הניווט של הארגון והאקוסיסטם בו הוא מתפקד להצלחה מהירה.

*לי שריר היא חוקרת ומנהלת פרוייקטים בקבוצת ד״ר עדנה פשר ושות׳ www.pasher.co.il