
ארגונים המבקשים לבצע טרנספורמציה דיגיטלית צריכים להיערך לשינוי
פורסם: 17.7.18 צילום: יח"צ
"ההתקדמות בלתי אפשרית ללא יצירת שינוי, ומי שלא יכול לשנות את דעתו לא יכול לשנות שום דבר" – ג'ורג' ברנרד שו
ג'ורג' ברנרד שו דיבר על הצורך בשינוי כחלק מההתקדמות של האדם. גם הפקת ערך עסקי חדש ממידע בעולם הדיגיטלי, הינה התקדמות המצריכה את הארגון להכנס למסע של שינוי שהוא לעיתים מהותי.
המסע לשינוי נקרא בשפה המקצועית שלנו "הטרנספורמציה הדיגיטלית", והוא בא לידי ביטוי בצורה ברורה "במודל 4 השכבות" המסביר את התלות בין היעדים העסקיים הארגוניים, לבין תהליכי העבודה בארגון, צרכי המידע, הישומים והטכנולוגיה.
ההתקדמות בעולם הדיגיטלי וביצוע "הטרנספורמציה הדיגיטלית", איננו תהליך שמתחיל בפאן הטכנולוגי או העסקי. ההתחלה הינה בהבנה האישית – ארגונית שצריך לבצע שינוי מהותי, והאתגר של המומחים בעבודתם בארגון הינו איך להניע מנהלים לצאת "מתחום הנוחות שלהם", לבצע מעשה ולהיכנס למסע ארוך עם סיכונים ועבודה קשה מחד, אבל עם הזדמנויות עסקיות מדהימות מאידך.
מי שסובר כי הטרנספורמציה הדיגיטלית מהותה ביישום העושה שימוש בטלפון החכם ובאפליקציות הדיגיטליות המתקדמות כגון Facebook, LinkedIn ואינסטגרם, טועה.
"הטרנספורמציה הדיגיטלית" מתבצעת בארגון, באנשים, באסטרטגיה ובתרבות ורק אח"כ, מיישמים את הפתרון הטכנולוגי המתאים לארגון.
הפתרון הטכנולוגי יכול לכלול רכיבי חדשנות כגון "מיחשוב ענן", Big Data Analytics, שילוב ישומי IOT, טכנולוגיית בלוקצ'יין, מיחשוב קוגניטיבי, Chatbots, ועוד. בבסיסם של כל המוצרים והפתרונות הללו יש צורך לשלב יכולות של "בינה מלאכותית", לצד "למידת מכונה" (Machine Learning), וליצור שיפור מתמיד של מערכת המיחשוב החדשנית.
חיזק את הדברים ולדימיר פוטין, נשיא רוסיה, שנאם בספטמבר 2017 בפני סטודנטים ואמר: "המדינה שתוביל את תחום הבינה המלאכותית, היא זו שתשלוט בעולם".
לפי חברות הייעוץ וארגוני מחקר כגון מקנזי, MIT, ו- Cap Gemini, במסע לטרנספורמציה הדיגיטלית משולבים האסטרטגיה הארגונית של החברה, התרבות הארגונית והמיקוד בלקוח, המבנה הארגוני, תהליכי העבודה, המימד האנושי וכמובן טכנולוגיות המידע.
רז הייפרמן מחברת הייעוץ I8 Ventures, מוביל נושא "הטרנספורמציה הדיגיטלית" בישראל, אף בחן את נושא המוכנות של ארגונים לביצוע הטרנספורמציה, ויצר מדדים בתחומי ההנהלה, האסטרטגיה, תהליכי העבודה, המבנה הארגוני, וכו', שמטרתם לדרג את מידת המוכנות של הארגון לטרנספורמציה, ומה צריך לעשות בכדי להצליח בביצוע המעבר לעולם הדיגיטלי החדשני.
על דבר אחד כולם מסכימים – המהלך צריך להתחיל בשינוי, ואפילו שינוי מהותי. יש המשתמשים אף במילה Disruptive המצביע על עומק השינוי הנידרש.
שינוי מתחיל באנשים ובעיקר במנהלים המובילים את הדרך. יצירת תהליך של שינוי אישי וארגוני הינו האתגר הגדול ביותר במסע ליישום "הטרנספורמציה הדיגיטלית". שינוי פרושו יציאה "מאזור הנוחות", הסתכלות אחרת על דברים שאנו מכירים, ולקיחת סיכונים. שינוי הינו עבודה קשה שאם נבצע אותה נכון היא עשויה לייצר הזדמנויות חדשות לארגון.
יישום "הטרנספורמציה הדיגיטלית" יכול להיות ההבדל שבין "טיפול בחשוב" – "לטיפול בדחוף", ויהווה איזון בין הצורך בטיפול בנושאי טווח קצר לנושאים ויכולות הארגון בטווח הארוך.
צ'רלס דארווין (1809 – 1882) אמר: "לא הזן החזק הוא זה השורד וגם לא זה היותר אינטליגנטי, אלא זה המסוגל לקבל וליישם את השינוי".
אז איך גורמים למנהלים לצאת "מאזור הנוחות" שלהם ולהגיע למסקנה שעליהם לבצע שינוי עמוק שמשמעותו אסטרטגית, ארגונית, תהליכית, עסקית וגם טכנולוגית? זהו האתגר המרכזי בו נתקלים המומחים יום יום בעבודתם כיועצי אסטרטגי ב- IT וכמומחים להפקת ערך ממידע בעידן הדיגיטלי.
זוהי "שאלת מיליון הדולר" ויש לה תשובות שונות. אשמח לשמוע את דעתכם במייל המצורף, או אף לפתוח דיון בפייסבוק או בלינקדאין שלי.
*הכותב מוטי סדובסקי הינו חבר נשיאות הלשכה לטכנולוגיות המידע. בוגר ממר"ם, מומחה מידע ומנהל חברה לייעוץ אסטרטגי ופרויקטים בהייטק. DCS – Data Consulting Services
Tags: חדשנות טכנולוגיה מעבר לדיגיטל סטרטאפים תרבות