
מאמר מס' 2 בסדרה
פורסם: 27.7.17 צילום: shutterstock
תמצית ניתוח יחסים פיננסיים (המשך מהמאמר הקודם)
מעריך השווי היסודי ישקול ויחשב חמש קטגוריות של יחסים פיננסיים:
- יחסי נזילות פנימית
- יחסי יעילות תפעולית
- ג. יחסי רווחיות תפעולית
- יחסי ניתוח סיכון עסקי (תפעולי)
- יחסי ניתוח סיכון פיננסי (מינוף)
הסעיף הבא מספק סיכום של חמש הקטגוריות של יחסים פיננסיים, ביחד עם תיאור האופן שבו כל אחד מהיחסים מחושב והרלוונטיות שלו לניתוח הפיננסי. נציין, כי ליחסים עצמם אין שום משמעות אלא אם הם משמשים בעת ניתוח מגמה או ניתוח השוואתי.
- יחסי נזילות פנימית
יחסי הנזילות הפנימית (המכונים גם יחסי כושר הפירעון) מודדים את יכולתה של החברה לשלם את התחייבויותיה הכספיות בטווח הקרוב.
חישוב זה הינו היחס בין סך המכירות עבור התקופה לבין יתרת החייבים הממוצעת. היחס המתקבל הינו מדד למספר הפעמים שחייבים נגבו (או גולגלו) בתקופה הנבחנת. לדוגמא, יחס של 6 מצביע על כך שהחייבים, בממוצע, נגבו במלואם 6 פעמים במהלך השנה האחרונה, או כל חודשיים.
מעריך השווי יכול להמשיך להמיר את יחס המחזור על ידי חלוקתו ב- 365. התוצאה מהווה אינדיקציה גסה לזמן הממוצע הנדרש על מנת להמיר חייבים למזומן. באופן אידיאלי, יש להשתמש בממוצע החודשי של החייבים ובמכירות באשראי בלבד בתור מכירות. הפרשנות של הגיל הממוצע של החייבים תלויה בתנאי האשראי של החברה ובפעילותה העונתית מייד לפני שהשנה מסתיימת. למשל, אם חברה מעניקה תנאי אשראי של 30 ימים ללקוחותיה, וניתוח המחזור מצביע על זמן גבייה ממוצע של 41 ימים, הרי שגביית החייבים מפגרת. מאידך, אם תנאי האשראי שהחברה מעניקה ללקוחותיה היו 60 ימים, הרי שגביית החייבים נעשית לפני המועד המתוכנן. נציין כי אם היקף המכירות בחודש האחרון של השנה גדול או קטן במיוחד, הרי שהגיל הממוצע של החייבים כפי שחושב לעיל עשוי להיות מטעה.
2. יחסי רווחיות תפעולית
3. יחסי יעילות תפעולית
יחסים תפעוליים משמשים בעת הערכת ביצועי ההנהלה.
4. יחסי ניתוח סיכון עסקי (תפעולי)
סיכון עסקי מתייחס לתנודתיות הרווחים על פני זמן (ראה את ההגדרה הפורמלית של מונח זה במילון הבינלאומי למונחים בתחום הערכות השווי של עסקים). ישנם שלושה יחסים (שניים מהם דורשים ידע של סטטיסטיקה בסיסית על מנת לגזור אותם) המשמשים להערכת הסיכון העסקי.
5. יחסי ניתוח סיכון פיננסי (מינוף)
הכללת החוב בתוך המבנה הפיננסי של הפירמה מגדילה את התנודתיות של רווחיה ביחס למכירות, ובכך מגדילה את הסיכון. יש לפרש את יחסי המינוף הפיננסי ביחד עם דרגת המינוף התפעולי (DOL) ותנודתיות המכירות. ככלל אצבע, מעריכי שווי יראו שפירמות בעלות DOL ותנודתיות מכירות גבוהים נוטות להיות בעלות יחסי מינוף פיננסי נמוכים, בעוד שפירמות בעלות DOL ותנודתיות מכירות נמוכים נוטות להיות בעלות יחסי מינוף פיננסי גבוהים.
המשך במאמר הבא…
Tags: אקטואריה הערכת שווי פיננסים תשואה