
במציאות, נרשמים יותר כישלונות מהצלחות. לרוע המזל מחיר הכישלון עולה לאין ערוך לעומת ההשקעה הדרושה
פורסם: 25.10.16 צילום: יח"צ
לאחרונה, מורגשת תופעה עולמית, המשנה בצעדי ענק את הרגלי העבודה. הכוונה כמובן לעבודה וירטואלית או טלה-עבודה, זאת בשונה מצורת העבודה המסורתית המקובלת בין כותלי בנין המשרדים. מיליוני בני אדם ברחבי העולם כבר עובדים בשיטה זו בעיקר בתחומי הייטק, כאשר המניע העיקרי לתופעה הוא חסכון אדיר בהוצאות מצד אחד ומצד שני האפשרות למשוך כוחות עבודה מוכשרים שבדרך המסורתית קשה היה לגייסם בגין מרחקי נסיעה וחוסר נוחות בבזבוז זמן בפקקי תנועה. השימוש בטכנולוגיה שעלויותיה הולכות ופוחתות, מאפשר לארגונים קטנים ובינוניים להשתלב בתופעה, על אף העובדה שקשה להם לעמוד ברף הלמידה של הארגונים הגדולים עתירי הממון והטכנולוגיה.
עם כל היתרונות של השיטה עדין קיים מרחק של ת"ק פרסה בין אמר לעשה ביישומה.
במציאות, נרשמים יותר כישלונות מהצלחות, זאת בגלל מנהיגות שאינה מכירה מספיק בהבחנה ובהבדלים בין אופי העבודה המסורתי לבין הדרך בה ניתן להפעיל צוותים וירטואליים. לרוע המזל מחיר הכישלון במונחים של ירידה ביעילות העבודה, בהחמצה של תאריכי יעד ואי עמידה בלוחות זמנים, שלא להזכיר את הפגיעה במשאבי האנוש, כל אלה עלותם גבוהה לאין ערוך לעומת ההשקעה הדרושה לבניית מערכת עבודה בעלת צוותי עבודה וירטואליים בדרך האפקטיבית שתביא לתוצאות הרצויות.
גם אם נכשלת בפעם הראשונה במשימת ההשתלבות בעולם העבודה הוירטואלית, אל ייאוש, ישנה דרך לתיקון המעוות.
ובכן, מצאת את הטכנולוגיה המתאימה, קיימת ישיבות עבודה מרחוק עם הפעולה, תקשרת עם רשת העובדים המפוזרים בסביבה, כל זאת טוב ויפה, אך אינו מספיק.
דברים רבים מתרחשים במקום העבודה במשרד המסורתי בתחום מערכות היחסים הבינאישיים, כאלה שאינם מתקיימים וחסרים בסביבה הוירטואלית.
על פי סברתו של פיליפ מונטרו, מומחה בעל שם בתחום העבודה בסביבה וירטואלית, הדרך הסלולה להצלחה בסביבה כזו כרוכה בראש ובראשונה בטיב התקשורת בין הצדדים השונים. אין כאן כוונה לרשת תקשורת אלקטרונית בלבד אלא לתקשורת אנושית, כלומר לקשר אמיתי בין בני אדם.
העיקרון המנחה, בתקשורת כרוך בקביעת כללים ברורים באשר לדרך שבה אמורים הצדדים השונים לתקשר ביניהם. כיצד אמורה להתנהל "ישיבת צוות", מתי משתמשים בטלפון, בסקייפ, בוידאו? מהם הכללים בשימוש בדואר האלקטרוני ואחרון ברשימה באיזו תכיפות יפגשו הנוגעים בדבר פנים אל פנים. על מנהלים המנסים לעבוד כך למסד את העיקרון הזה מוקדם ככל האפשר ולאכוף אותו.
רוב המודלים האמריקאים למנהיגות וניהול, עדיין תקועים בתפיסה ההירארכית, הסמכותית בסגנון התנהגותם כלפי "כפיפים". עדיין מהללים ומשבחים את סגנונו הסמכותי ,הדיקטטורי של ג'ק וולטש בעולם העסקי ושל הגנרל פאטון בעולם הצבאי.
בסביבת העבודה הוירטואלית, ה"נוף" הוא שטוח לחלוטין, אי אפשר לכפות, לפקוד, לגעור לפגוע, העובד הווירטואלי רוצה ליהנות מעבודתו. בנקודה זו קיימת ההתנגשות בין התנאים של ימינו, כלומר העשור השני של המאה העשרים ואחת לבין האסכולה הקלאסית של פילוסופית הניהול ההירארכית הדוגלת במבנה ארגוני קשיח.
הדרך להנהיג בסביבה הוירטואלית היא באמצעות שאילת שאלות במקום הכתבת פתרונות. דרך זו מחייבת מנהיגים מנהלים לסגל תכונות של מנחים ומדריכים, המאפשרים לעובדים בסביבה הוירטואלית להביע את עצמם ולמצות את כישרונם. עובדי ידע זקוקים למרווח פעולה המאפשר יצירתיות, פיתוח מחשבה וחשוב יותר הם אינם ניתנים לאילוף.
אכן חומר למחשבה.
Tags: אסטרטגיה ניהול משאבי אנוש תרבות ארגונית