לעתים, ההודעות פשוט שקריות והתחושה היא שלמרות הקשרים הרבים שלך ("חברים" ולייקים) לא התקדמת במטר

פורסם: 13.6.15    צילום: shutterstock

חברות עורכות, כחלק מהפעילויות השיווקיות שלהם, כנסים, מפגשים עסקיים, אירועים חברתיים ועסקיים – הכל כדי ליצור Get Together שמצד אחד יגבש את הלקוחות הקיימים ומצד שני  כדי להראות לחדשים שיש להן מה להציע ושכדאי לעבוד עם החברה.

 במהלך המפגשים, המילה networking חוזרת ומוסברת למשתתפים כיצירת רשת עסקית חברתית של המשתתפים, בינם לבין עצמם וכמובן בינם לבין החברה המארגנת. מאחר שכנס ותערוכה מצויים באותה קטגוריה, זה קורה גם אצל מארגני כנסים מקצועיים ומארגני תערוכות בכל העולם.

 המון מידע מוזרם באופן קבוע אל הרשת העסקית, בעיקר על ידי מקים הרשת, דהיינו המארגן, וכמובן שהמשתתפים מגיבים, זורקים רעיונות ומחליפים מידע.  על פניו זה נראה קונצפט נכון ,אך התנועה ברשת, המבטאת את המטרה של "הביחד" , שהיא מטרה ראויה, מפספסת בגדול את האינדיבידואל, את תחושותיו, מאווייו ואת המטרה שלו בהשתתפותו באירוע.

 המשתתפים מכירים בערך של קשרים שנוצרים במהלך אירוע. לפעמים, הם באים לאירוע אך ורק לצורך זה. Mingling, כבר מזמן יצא ממסגרת שם גנאי. נהפוך הוא. הוא ערך כשלעצמו. המשתתפים "מתמנגלים" בכל הפעילויות, מחליפים כרטיסי ביקור ומדברים ומאזינים לאחרים.

 למרבה הצער, כשהם חוזרים למקומותיהם, הם מבינים שכל האינטראקציה הזו אינה חורגת ממסגרת "הכל דיבורים". קשרים חדשים הם לא קשרו. האינדיבידואל, נשאר בסופו של יום בודד, כפי שהיה כשהגיע לאירוע.

 נדמה לי שלא צריך לשכנע איש מהקוראים בצדקת הטיעון, כי כל אחד מאתנו עבר ועובר את החוויה הזו.  וזה מה שצריך להדאיג את מארגני האירועים. כי בדידות נוצרת לא בגלל מיעוט הקשרים שקשרנו באירוע, אלא משום ההכרה שהאינטראקציה שלנו הייתה חסרת ערך.

כדי להתגבר על כך, המארגנים המציאו את המילה Networking ואף הצטיידו בטכנולוגיות המאפשרות יצירת רשת תקשורת בין המשתתפים. בכך, הם משכנעים את עצמם, שהאינדיבידואל שחש בדידות, ימצא עצמו בתוך מסגרת של "אחים" ויבוא על סיפוקו. נדמה להם שהם יצרו נווה מידבר בתוך צחיחות האירוע. כאן מתחילה הטעות הקטלנית שלהם. ההתעקשות של המארגנים בהמשך פיתוח קונצפט הנטוורקינג מנציחה את הטעות.

 רובנו מקושרים באמצעות רשתות חברתיות והניסיון שלנו מלמד שאסור להאמין למה שרץ ברשת. לעתים קרובות המסרים מכוונים בשיטת Wom. לעתים, ההודעות פשוט שקריות והתחושה היא שלמרות הקשרים הרבים שלך ("חברים" ולייקים) לא התקדמת במטר.  במלים אחרות כשמציעים לנו להיות בתוך רשת חברתית, אנחנו לוקחים בחשבון שנהיה חשופים למניפולציות. אנחנו גם מודעים לכך, שיקשה עלינו לברור את האמת שמאחורי ההודעות והקשרים. בסופו של יום אפשר לומר שאנחנו לא מאמינים בתועלות מחברותנו ברשת.

 אז אם זו התחושה/ידיעה שלנו בהיכנסנו לאירוע, מה הערך ומה הטעם להשתייך לעוד רשת חברתית/עסקית שיציע לנו מארגן האירוע בסופו של יום?

 אם בהכרזה על האירוע, המארגן יכתוב שכדאי לנו להצטרף כי נקבל כבונוס גם  Networking ובכניסה לאירוע נתבקש למסור פרטים לצורך כך, אפריורי נתייחס לאירוע בבחינת "כבדהו וחשדהו" וזה הדבר הנורא ביותר שמארגן אירוע מצפה שיקרה לו כאשר הוא מזמין אנשים להשתתף.

 אנשים רבים מודעים לכך, שרשת חברתית היא מקום לקיים קידום אישי חסר בושה ובמיוחד כאשר זה נעשה בצורת אינסטנט קשרים במסגרת אירוע. או אז, זה נגוע עוד יותר בריח של קידום משום שקשה למארגן להסתיר את העניין האישי שיש לו באירוע.

 לכן, לסיכומו של עניין, כמוצא של כבוד, וכמובן כדי לא להזנות את האירוע, מוצע למארגני אירועים להפסיק להשתמש בשם Networking שיושב כמטען כבד על גב המשתתפים ולחפש מונח אחר, פחות מאיים ופחות מניפולטיבי. כל זאת, מבלי לוותר כמובן על המניפולציה הכרוכה בהזמנה ה"אוביקטיבית" הנשלחת למשתתפים.

 כולם יודעים את זה, אבל יותר נעים לחיות עם זה כאשר המושג בו משתמשים, מבטא חיוביות.

 ואולי זה המקום לבקש מהקוראים להציע שמות תחליפים למושג Networking ?

  יצוין כי קיימות שיטות לשכנוע משתתפים להצטרף לנטוורקינג. משתמשים בהן בתערוכות מקצועיות בחו"ל. היוצרים הצליחו למחוק את רמת החשדנות של המבקר בתערוכה, על ידי כך שהשיטה מאפשרת לו לבחור עם מי הוא רוצה ליצור קשר, על בסיס ענין משותף (פרופיל) במוצרים או בטכנולוגיות שהוצגו בתערוכה. גם כאן יש networking אך הוא בשליטה ובבקרה של המשתתף. השיטה, אגב, פותחה על ידי חברה ישראלית.

 * הכותב יצחק שלו עוסק בארגון תערוכות והוא מחבר הספר "תערוכות – 1440 דקות של הצלחה או כישלון. http://www.itex.co.il/ShoppingCart.aspx

Tags:  אסטרטגיה כנס כנסים מכירות שיווק