הפתרון מונח, כתמיד ממש מתחת לפנס: פתיחת ברכות מי הקירור של תחנות הכוח של חברת החשמל לצרכי עגינה ושייט אזרחיים.
פורסם: 12.1.19 צילום: Remi Jouan (ויקיפדיה)
שתי יוזמות של משרד התחבורה עלולות לגרם לנזקים בלתי הפיכים. הראשונה שבהם היא החלטה להכפיל את כביש 90 ממטולה ליוטבתה ולחצוץ אותו בחומת בטון מזויין "ניו ג'רסי", כפעולת תגמול לתאונה הדרכים הקטלנית בה נספו 6 פועלים ערבים בקרבת פצאל בבקעה. במקום להחמיר את האכיפה והענישה כלפי נהגים הורגים, כאמצעי מנע לעתיד – מעדיפים במשרד התחבורה להעניש את הכביש. שכחו שם שאין לדבר סוף, כי עוד אלפי ק"מ של כבישים דו מסלוליים, ללא הפרדה פיסית, (אדומים ?) ממתינים בתור … לתאונה הקטלנית הבאה !
השנייה, נוראה אף ממנה, היא יוזמת רשות הספנות והנמלים להכין תוכנית מתאר למעגנות שתוסיף 9 מעגנות מיותרות, מזיקות והרסניות לחופיה המצומקים של ישראל. בישראל של 2018 יש לכל תושב רק 23 מ"מ של חוף ים ברוטו ! אם נפחית את נמלי המטען, הנמלים והמתקנים הצבאיים, חופים סגורים, תחנות כוח ומתקני התפלת מי הים, שמורות טבע, ומעגנות קיימות – ניוותר עם כ- 40 ק"מ חופי רחצה ונב"ט (נופש בחיק טבע) שהם רק 5 מ"מ חוף לתושב !
ב 5 המעגנות הקיימות: בתל אביב, אשדוד, אשקלון, הרצליה, ועכו בחופי הים התיכון של ישראל 2,900 מקומות עגינה. הן קמו כתוצאה עגומה ליוזמת השבחה נדל"נית של נכסים קרובים לחוף בבעלות טייקונים בכוח, ולא כמענה נכון לצורך ימי אמיתי ! הוגי תוכנית המתאר האווילית מציעים להוסיף עליהם עוד 10,000 מקומות עגינה עד לשנת היעד 2040 בשבע מעגנות חדשות: נהריה, עכו, קריית ים, חדרה, נתניה ותל אביב, לצד הרחבת המעגנות הקיימות.
משחר ההיסטוריה לא היינו עם של יורדי ים. אולי משום שבחרנו מאונס, בהיותנו נעדרי חילות שריון, להיית יושבי ההר. לא צלחנו להוריש את גויי הים: הצורים, הצידונים, הפניקים והפלישתים. יתר על כן, החוף המזרחי של הים התיכון היה תמיד חוף ישר נטול מפרצים, להוציא מפרץ חיפה ומספר מפרצונים זעירים (יפו, עתלית ודור). בשונה ממדינות ים כתורכיה יוון, איטליה וצרפת בעלות חופי ים ארוכים ומפורצים, ואיים רבים. מטעם זה מעדיפים יכטונרים ישראלים לעגון במעגנות יוון ותורכיה, או לטוס ולחכור שם ספינה להפלגה אינטנסיבית, במקום לבזבז ימים ולילות ארוכים להפלגה מייגעת מחופי הארץ ליעדי הביקור.
יש לפסול מכל וכל את הביסוס הכלכלי של תחזית הביקוש לכלי שייט קטנים המבוססת על הערכות מוגזמות: אוכלוסייה של 10 מיליון תושבים שיהוו % 70 מתושבי אזור החוף של ישראל בשנת היעד 2040 בטווח של 25 ק"מ מהים, עבורם יידרשו עוד 10,000 מקומות עגינה רטובה. תחזית זו תלושה באותה המידה שאין רגליים למסגרת המחייבת של תחזית הביקוש לדיור של 2.6 מיליון יחידות עד שנת 2040 – במקום 1,448,000 שהוא הביקוש הריאלי !
אמת, קיים צורך תמידי במקומות עגינה לכלי שייט קטנים של אגודות לחינוך ולספורט ימי, כמו לבעלי כלי שייט ישראלים ולמספר מצומצם של שייטים המגיעים בכל זאת לישראל, על אף ריחוקה משאר אתרי הביקור של שייטים באגן הים התיכון. הפתרון מונח, כתמיד ממש מתחת לפנס: פתיחת ברכות מי הקירור של תחנות הכוח של חברת החשמל לצרכי עגינה ושייט אזרחיים. מדובר במתקני ענק ימיים שנבנו כדי להשקיט את מי הים ולמנוע כניסת חול קורוסיבי למערכות מי הקירור בתחנות הכוח החופיות בחיפה, חדרה, רדינג (תל אביב), אשדוד וקצ"א דרומית לאשקלון.
העליתי את הרעיון לראשונה לפני 40 שנה עת שמשתי נציגו של שר התחבורה בוועדה למימי חופין (כיום הולחו"ף) שליד המועצה הארצית לתכנון ובניה, בעת הדיונים הראשונים על בקשות לאישור מעגנות בנתניה, בת ים והרצליה. ההצעה נדחתה אז בטיעוני בטחון: "ישלחו פצצת מרגמה לתחנת הכוח והמדינה תשהה בעלטה " כעבור שני עשורים נפתחו כל החופים הגובלים בתחנות הכוח לציבור הרחב (ראה טיילת רדינג – תל ברוך) אך בנתיים הושלמה הקמתן של מעגנות תל אביב, הרצליה, אשדוד ואשקלון שגרמו לנזקים בלתי הפיכים לחופי ישראל.
כל אחת מהמעגנות גזלה חוף ים טבעי באורך של קילומטר בממוצע, באזורי שיא הביקוש. גרמה לעצירת הסעת החול צפונה והספקתו לחופים צפוניים יותר. יתרה מזאת: יחד עם שוברי גלים ודורבנות, היא חשפה את מצוק הכורכר החופי להרס מואץ כתוצאה מגלי הים המגיעים עד למרגלותיו בסערות החורף. הדוגמאות הבולטות הן מלון הולידיי אין באשקלון, מלון השרון וסידני עלי בהרצליה, מלון ארבע עונות בנתניה, מצוק בית ינאי. כל אלה מונחים כבר שנים על שולחן העבודה של החברה הממשלתית להגנת המצוק החופי ומושיע – אין !
לסיכום: כפי שנפתחו לקהל טיילות החוף של תחנות הכוח של חברת החשמל, יש לפתוח את בריכות מי הקירור לעגינת כלי שייט קטנים ולהשליך את טיוטות תוכנית המתאר למעגנות – למגרסת הנייר !.
*דניאל מורגנשטרן – יועץ כלכלי ומתכנן סביבה, חבר מייסד במכון לערים חכמות, בעבר חבר הועדה למימי חופין ליד המועצה הארצית לתכנון ובנייה
מגזין "סטטוס" מופק ע"י: 
Tags: אחריות חברתית אסטרטגיה טכנולוגיה מורשת מנהיגות ניהול פרויקטים תרבות ארגונית
