אחד התהליכים המשמעותיים והמעניינים ביותר שקורים בעולם האורבני בשנים האחרונות – הוא החזרה לקהילתיות. חז"ל אמרו שיש "ירושלים של מעלה" ו"ירושלים של מטה" – עכשיו יש גם "תל אביב של האונליין" ו"תל אביב של האופליין"

פורסם: 20.3.15   צילום: shutterstock

אנחנו חיים בעידן האורבני. היום, לראשונה בהיסטוריה, מרבית המין האנושי חי בערים. העיר היא כבר מזמן לא רק בניינים ורחובות – היא גורם מרכזי שמשפיע על אופי החיים של מי שחי בה, מבקר בה ועושה בה עסקים. היא מרחב רווי של תרבות,  עסקים, פוליטיקה ואינטראקציות אנושיות בלתי פוסקות.

אחד התהליכים המשמעותיים והמעניינים ביותר שקורים בעולם האורבני בשנים האחרונות – הוא החזרה לקהילתיות. הצורך של אנשים באינטראקציה על בסיס קבוע, סביב ערכים, תחומי עניין או מאפייני זהות מסוימים מחליף את תחושת הניכור שאפיינה חיים בעיר בתקופות קודמות.

בניגוד למה שאולי נהוג לחשוב, המהפכה הדיגיטלית, אשר הופכת את המרחב המקוון למשמעותי וממשי בחיי היום יום שלנו – איננה מעודדת ניכור – אלא במידה רבה מונעת אותו. כל אותם הורים שכעסו על ילדיהם על כך שהם "יושבים מול המחשב כל היום", לא הבינו כי הילד שלהם פשוט יוצר לעצמו מרחבים חדשים של אינטראקציות. הפייסבוק, הטוויטר, המסנג'ר, אינסטגרם – כל אלו הן פלטפורמות דיגיטליות שיוצרות, בסופו של דבר, קהילות. והקהילות הללו לא נשארות רק באונליין – הן גם משכפלות עצמן, במקרים רבים, לאופליין.

תשאלו רווק תל אביבי איפה הוא פגש את הבחורה או הבחור שהוא יוצא איתם לדייט היום בערב. כשהוא יענה "טינדר" אל תהיו מופתעים. כן, אנשים מכירים באפליקציות, את הוויכוחים הפוליטיים שלהם הם מנהלים בפייסבוק, הם חולקים את תמונת הילד הראשון שלהם שזה עתה נולד באינסטגרם, הם קונים ב"עלי-באבא" ורואים חדשות במאקו. הם חיים חיים דיגיטליים והעיר שלהם הפכה גם היא כבר מזמן לא רק לעיר ממשית, אלא גם לעיר דיגיטלית. חז"ל אמרו שיש "ירושלים של מעלה" ו"ירושלים של מטה" – עכשיו יש גם "תל אביב של האונליין" ו"תל אביב של האופליין".

ובדיוק כאן, במפגש שבין העיר ה"ממשית" לעיר הדיגיטלית- טמון האתגר הגדול של פרנסי העיר וה-City Makers: ההזדמנות להפוך את הקהילה לא רק לגורם תרבותי-חברתי אלא גם לגורם כלכלי-עסקי. כלכלה היא כבר לא משוואה רק של ביקוש והיצע, אלא גם של אמון, של יעילות, של יצרנות ושל קיימות. ובעיקר, כשחיים בעיר, כבר לא קונים לבד, כי אנחנו חלק מקהילה. וכמי שחיים בקהילה אורבנית, אין לנו יותר את הצורך בבעלות – אנחנו מסוגלים לחלוק: לחלוק אמצעי תחבורה, לחלוק חצר, לחלוק בית.

החיים בעיר מאפשרים לנו להיות ה"בעלים" של משהו רק לפרק הזמן בו אנחנו באמת משתמשים בו. האופניים שלנו הם שלנו כל עוד אנחנו רוכבים עליהם, כשהגענו ליעד- הם כבר יכולים להפוך להיות של מישהו אחר. זה מקיים יותר, זה כלכלי יותר, זה קהילתי יותר וזה נכון יותר.

תל אביב, שזכתה זה מכבר בפרס "העיר החכמה בעולם" על פלטפורמות רבות, ביניהן ה'דיגיתל' שייצרה, שמה לעצמה למטרה לעודד Sharing Economy (כלכלה שיתופית), על ידי קידום פלטפורמות דיגיטליות שמייצרות קהילתיות, אינטראקציה חברתית אבל גם עסקית. מהות הכלכלה השיתופית היא הורדת יוקר המחייה ושיפור איכות החיים לאזרחי העיר, לכן הנושא בנפשנו.

ההבנה היא כי בסופו של דבר אמון לא ייווצר בין אנשים שלא מכירים האחד את השני – אבל שניהם כן יכולים ליצור אמון שתייצר בעבורם קהילה. מעל לכל – להסתכל על הכלכלה דרך עיניו של האזרח החדש – זה שיוצר וצורך בו זמנית, שמוכן לשתף ולחלוק – האזרח האורבני, היא ההסתכלות הנכונה עברו אלה אשר רוצים להביא לאנושות את השינויים הגדולים הבאים.

* הכותבת הלה אורן היא מייסדת ומנכ"ל עיר עולם חברת בת של עיריית תא יפו

Tags:  אחריות חברתית כלכלה ערים חכמות