התוכנית שיזמה עיריית חיפה בשיתוף משרד החינוך עתידה לשפר את הסתגלות הילדים למסגרות החינוכיות לאורך הרצף הלימודי
פורסם: 26 אפריל 2015 צילום: יח"צ
עיריית חיפה ומשרד החינוך מקדמים מזה כשנתיים את תכנית המרחבים החינוכיים- מלידה לבגרות (מל"ל), מודל עבודה שבבסיסו ההנחה כי תיאום ורציפות בין המסגרות המקיפות את הילד לאורך היום, יסייעו לאנשי החינוך להכיר את הילד ואת צרכיו ולתת לו את המענה הטוב ביותר בתהליך החינוכי. במסגרת התכנית, מוביל יו"ר מרחב חינוכי את הקהילה לעבודה משותפת באמצעות קהילות עשייה בהתאם לצרכים אשר עולים על ידי אנשי החינוך, ההורים והתלמידים החיים באותו מרחב.
ראש מערכת החינוך והשירותים החברתיים בעיריית חיפה, פיני ווגמן: "מטרת המודל היא לבנות רצף חינוכי שילווה את הילדים החל מגן הילדים ועד לסיום לימודיהם בתיכון. העיר חולקה למרחבים. בכל מרחב תיכון אחד, בתי הספר היסודיים המזינים אותו וגני הילדים העירוניים שבאזור. בכל אחד מהאזורים, נבנית תכנית של שותפויות, הכוללת את גננות גני הילדים, מנהלי בתי הספר היסודיים והתיכון, נציגי תנועות הנוער, המתנ"סים והמרכזים הקהילתיים שבאותו אזור, נציגי הורים וגורמים נוספים המזוהים כחיוניים עבור התלמיד ומשפחתו, מוסדות אקדמיים ותעשייתיים ואחרים. השותפות דנה הן בהיבטים לימודיים והן בהיבטים חברתיים ובתרבות הפנאי של הילדים. המטרה היא לפתח מענה חינוכי עבור ילדי השכונה, ברצף הגילאי ולאורך שעות היום".
בית ספר אלמותנבי נכנס לתכנית המל"ל
בשבוע שעבר ערכה מערכת החינוך כנס בבית ספר אלמותנבי בו הודיעה על כניסת קהילת המרחב החינוכי לתהליך. בכנס השתתפו ראש מערכת החינוך והשירותים החברתיים- פיני ווגמן, מפקח משרד החינוך- עורסאן עיאדאת, ראש המטה לתנופה בחינוך הערבי- ד"ר מאג'ד חאמרה, מנהלת תכנית מל"ל- אורלי גפני, מנהל תיכון אלמותנבי- ראיף עומרי, מנהלי בתי הספר היסודיים אחמדיה, חיוואר וחליסה- נסרין עודה, אמירה חאין ומחמד עוואד, עשרות אנשי חינוך רווחה וקהילה, נציגי המוסדות האקדמיים, צוותי החינוך המובילים של בתי הספר, גננות גני הילדים, הורים ותלמידים.
בין הנושאים אשר עלו בכנס ויטופלו במסגרת התכנית: הגברת התקשורת הבינאישית לצד שימוש מושכל בתקשורת באמצעים דיגיטליים, שיפור הקשר בין הורים למתבגרים, הכנה לאקדמיה, הכוונת הורים ועוד.
פיני וגמן, ראש מערכת החינוך והשירותים החברתיים בעיריית חיפה, צילום: יח"צ
אומרים שהיה פה שמח לפני שנולדתי (במסגרת תכנית מורשת קריית חיים)
תלמידי בתי הספר היסודיים הופתעו לגלות שקריית חיים שבה הם חיים היום, שונה לחלוטין מהקריה בימי הקמתה. במסגרת פרויקט מורשת ייחודי שיזמה תכנית מל"ל (מלידה לבגרות) בעיריית חיפה, בשיתוף בית יד לבנים ולהגנה, בתי הספר היסודיים, תנועות הנוער השומר הצעיר והנוער העובד והלומד וותיקי קריית חיים – נפגשו תלמידי בתי הספר היסודיים עם הוותיקים אשר סיפרו על הקריה בימי הקמתה, החיים בה בשנותיה הראשונות ועל הקשר של קריית חיים לבניית הישוב היהודי בארץ ישראל.
לבתי הספר היסודיים דגניה, מגינים, גורדון וארלוזורוב הגיעה קבוצה מוותיקי הקריה, וביניהם אבישי ברק, מאיה דותן, רמי זילברשטיין, אלי רביד, דני קורן, אלי גבר ואחרים. הוותיקים, אשר נולדו בקריה וגדלו בה תארו את שנותיה הראשונות, סיפרו על מגדל המים, הבית הראשון שהוקם בקריה, על תנועות הנוער, על פינוי הקריה עקב ההפגזות, היציאה לשיירת יחיעם, הקרב בג'נין ועל הנופלים בני הקריה.
אחד התלמידים שהשתתף בפעילות, תלמיד כיתה ה', סיפר: "אנחנו חיים בקריית חיים במחשבה שתמיד היא הייתה כזו. פתאום הגיעו וותיקי הקריה וסיפרו לנו דברים שממש הופתענו לגלות. למשל, שכשהיא קמה, כל הבתים בקריה היו זהים, ולא פעם אנשים נכנסו לבית השכן וחשבו שזהו הבית שלהם. עוד סיפור שהפתיע אותנו הוא העובדה שכל ילד מהילדים בקריה היה גם בתנועת נוער, ושבעצם לרחובות לא היו שמות אלא הם נקראו רחוב א', ב', ג' וכו' ושרק בהמשך שונו השמות".
לאחר המפגש עם הוותיקים, יצאו התלמידים לפעילות חוויתית עם מדריכי תיכון קריית חיים ותנועות הנוער השומר הצעיר והנוער העובד והלומד. התלמידים בנו דגם של מגדל המים, רקדו הורה, נדרשו לנסות ולזהות חפצים שלא הכירו את קיומם כמו סיר הפלא, הפתיליה, קרש הכביסה, סיר הלילה ועוד, ניהלו יחידת אימונים המדמה את פעילות לוחמי הפלמ"ח, וכן למדו על פיענוח כתב מורס.
פיני ווגמן: "התפיסה העומדת מאחורי תכנית "מלידה לבגרות" שמובילה עיריית חיפה, היא שאם נחזק את השורשים של הילדים למקום בו הם גרים ולשלבי הרצף החינוכי, נחזק את החוסן הרגשי והחינוכי שלהם. הפעילות המבורכת סביב תכנית המורשת של קריית חיים מהווה דוגמא חשובה לתפיסה זו, ואין לי ספק כי היא מאפשרת להרחיב את הידע של הצעירים לגבי המקום בו הם חיים ולצד זאת לפתח ולחזק את הגאווה שלהם ותחושת השייכות של הצעירים לקריה".
את התוכנית מלווה בייעוץ ארגוני קבוצת ד"ר עדנה פשר ושות'.
Tags: אחריות חברתית אסטרטגיה מורשת תרבות ארגונית
