
הפתרון התחבורתי היחיד הוא עצירת הכיאוס של קבינט הדיור בראשות שרי האוצר והבינוי והשיכון
פורסם: 4.6.17 צילום: יח"צ;
ועידת אשדוד לתחבורה אורגנה בצנעה ראויה להערכה בהיכל התרבות העירוני של אשדוד ע"י מערכת דה מרקר, העירייה, משרד התחבורה ושורה ארוכה של תומכים בחרה להתמקד, משום מה, בכשלי התחבורה הציבורית בישראל ולא היא ! גודש בדרכים לא ייפתר לעולם ע"י שום אמצעי תחבורה ציבורית, משוכלל ומתוחכם ככל שיהיה אם מדינת ישראל לא תחדל להאיץ בריצת אמוק בנייה פרברית על כל "גבעה רמה ותחת כל עץ רענן". חייבים לעצור לאלתר תכנון ישובים חדשים, רובעים ושכונות מגורים בשטחים חקלאיים, בשטחים פתוחים, כהרחבות למושבים, קיבוצים וישובים קהילתיים.
חוק אורבני עתיק יומין קבע כי ל ע ו ל ם לא ניתן לשרת מבנה אורבני מפורבר ע"י שום אמצעי יעיל של תחבורה ציבורית. ממשלת ישראל חוטאת ומחטיאה את 14,000 המשפחות העתידות לאכלס את העיר הנבנית בראש העין מזרח. עיר "חדשה" זו (50,000 נפש) הורתה בחטא: על הגבעות המזרחיות הנושקות ששמשו בעבר שטחי אש לצה"ל מותר היה לבנות רק בנייה כפרית נמוכה תואמת נוף – לפי תוכנית המתאר המחוזית. עד אשר התערבו מנהלי חברת CPM, אנסו את תוכנית המתאר המחוזית והגדילו את קיבולת ה"שכונה" מ 4,605 ל-14,000 יחידות דיור. לכשיסתיים איכלוס כל האומללים, הם יהיו תקועים שעות בפקק, לא ביציאה מהעיר אלא כבר ביציאה מהרחוב, שכן כל משק בית יזדקק ל 2,5 – 3 מכוניות כפוף לגיל הילדים הבוגרים.
תחנת הרכבת ההיסטורית של ראש העין נסגרה לטובת פרויקט נדל"ני של מועצה אזורית השרון הדרומי בשם המטעה "תחנת ראש העין צפון". מנותקת מהעיר בהיותה ממוקמת מצפון ל"סמבטיון התחבורה" של דרך מספר 5 – חוצה שומרון. כך יוצרת המדינה במו ידיה בשנת 2017 את האסון התחבורתי של העשורים הבאים !! !
דוגמא נוספת: העיר חריש חיסלה ישוב קהילתי חביב בלב שמורת יער ארץ ישראלי נפלא, בנוף בעל טופוגרפיה הררית פסטורלית צמודת דופן לדרך מספר 6. תושביה העתידים של חריש יתקעו ברכבם הפרטי בפקקי ענק עוד טרם הגיעם למחלף עירון, אם בכלל. דרוש לסלול בדחיפות מסילת ברזל כפולה מצומת רמז (בין חדרה מזרח לפרדס חנה) דרך נחל עירון, מגידו עמק יזרעאל צפונית לעפולה למסוף-על תחבורתי לגליל ולעמקי הצפון אליו תנוקז תחבורה ציבורית מצפון הארץ ותנועת כלי רכב פרטיים. משם ברכבת מהירה ב 45 דקות ללב גוש דן.
הפתרון התחבורתי היחיד הוא עצירת הכיאוס של קבינט הדיור בראשות שרי האוצר והבינוי והשיכון, בלווי חותמות גומי של המועצה הארצית לתכנון ובנייה, הותמ"ל, הות"ל הווד"לים והועדות המחוזיות – לאשר בינוי לצרכי מגורים ותעסוקה שאינו צמוד דופן בישובים עירוניים קיימים. דוגמא לכך הם מחנות צריפין, תל השומר, סירקין וגלילות, תע"ש השרון ותע"ש נוף ים, הר חרת ורכס לבן במערב ירושלים, תוכנית 3700 של צפון מערב תל אביב יפו וחוף התכלת של הרצליה, תוכנית המתאר המוטרפת של רמת השרון ל 200,000 תושבים. כל אלה נגזר גורלם להפך למוקדים חדשים של מדמנה תחבורתית, מרגע השלמתם
כי ערי ישראל ויישוביה חייבים להתכנס אל עבר המרכז ההיסטורי שלהם, תוך תהליך של התחדשות עירונית של ממש: החזרת החיים לרחוב, למדרכה, לכיכר העיר והשכונה. במקום להתבדר צנטריפוגלית אל גבולות שטח השיפוט, ואף מעבר לו. בישראל של 2017 אין מקום למקב"ת ינוב ולצפון מזרח כפר יונה כי בארץ הרוסה אורבנית, וגדושת ביצות תחבורה – ממילא לא יישאר הדור הצעיר אשר יעדיף את האב טיפוס המפורבר – עמק הסיליקון עצמו. אז למה להרוס לשווא ?
*בצילום מבט מהאוויר של ראש העין מזרח, 2017
דניאל מורגנשטרן הוא יועץ כלכלי וסביבתי ומתכנן תחבורה, יו"ר ועדת הביקורת באיגוד המתכננים בישראל
Tags: אסטרטגיה טכנולוגיה כלכלה ניהול פרויקטים תרבות ארגונית