
"היעוד של מהפכת ה- IoT הוא שיפור איכות החיים של הפרט, זו המטרה האופרטיבית"
פורסם:15.11.15 צילום: יח"צ
חברת Freescale Semiconductorjcr, הספקית המובילה של פתרונות קישוריות אלחוטית של מיקרו-בקרים (micro controllers) עבור תשתית "האינטרנט של הדברים" (IoT – Internet of Things), הכריזה השבוע על השקת Kinetis KW41Z החדש – מיקרו-בקר (MCU) הפועל בריבוי פרוטוקולים אלחוטיים ותומך בשני תקני קישוריות בו-זמנית: תקן 802.15.4 של IEEE® ובתקשורתBluetooth Smart/BLE בהפעלת אפליקציה המשתמשת בשני סוגי תקנים אלה.
לרגל השקת המוצר החדש העניק מנכ"ל החברה שמואל ברקן ראיון בלעדי לסטטוס אודות האתגרים העומדים בפני חברה גלובלית מהגדולות בעולם בתחום הטכנולוגי.
האם תוכל לספר מעט על ההיסטוריה של פריסקייל?
פריסקייל היא חברה גלובאלית וותיקה הפעילה בשוק המיקרואלקטרוניקה מזה 50 שנה והינה מהמובילות בענף המוליכים למחצה בעולם. עד לפני 11 שנים היתה חלק מחברת מוטורולה לשעבר, ואז הונפקה בבורסה של ניו יורק בשם פריסקייל בשווי של חמישה מיליארד דולר, עם 20,000 עובדים וכל הנכסים כולל כל IP וכו'. אחרי שנתיים מההנפקה נרכשה פריסקייל ע"י שלושה בנקים בשווי של 17.6!!! מיליארד דולר שזו עד היום הקנייה הגדולה ביותר שהיתה בהייטק. כעבור שנתיים נוספות שוב הונפקה החברה בבורסה וחזרה להיות חברה ציבורית.
לאחרונה נחתם הסכם מיזוג בין החברות פריסקייל וNXP ( חלק מחברת פיליפס לשעבר) עם מחזור של כחמישה מיליארד דולר מכירות בכל העולם ועם מגוון רחב של מוצרים משלימים. מיזוג זה יציב את פריסקייל כמובילה בתחומה בעולם ברביעייה המובילה עם מחזור שנתי של כ 10 מליארד דולר.
מהן החוזקות של החברה ? במה מתבטא היתרון היחסי שלה?
פריסקייל מתמחה בפתרונות מבוססי רכיבים משובצים Embedded במערכות משולבות בשונה מאינטל המציעה פתרונות עצמאיים- stand alone ו-,PC כך שלמעשה אין תחרות "ראש בראש" בין שתי החברות לפחות.
ישנם מספר שווקים עיקריים בהם פריסקייל נוכחת הגדול ביותר הוא שוק תשתיות תקשורת, ראוטרים- נתבים , סרוורים – שרתים, סוויצים – מתגים וכו'. עוד מימי מוטורולה נתנו פתרונות לתחנות בסיס של סלולר ואינטרנט לטובת השוק הזה והמוצרים בשוק הזה בעיקר הרכיבים הם מאוד עוצמתיים בלהניע את התקשורת העולמית. לטובת השוק הזה, רוב הרכיבים מפותחים בישראל במרכז הפיתוח בהרצליה ע"י 250 מהנדסים היושבים בישראל. שמפתחים את הפלטפורמה של תשתיות תקשורת.
השוק השני שהוא גדול מאוד הוא תחום הAutomotive – תעשיית הרכב. החל מבקרת מנוע וכריות אוויר, מערכות בלימה ועד מולטימדיה ואביזרי נוחות. פריסקייל מובילים את התעשייה הזו. מדובר בסקטור בפריסקייל של יותר משני מיליארד דולר עם חזון של מכוניות ש"מדברות" עם מכוניות ללא נהג וכו'..
פריסקייל מייצרת רכיבים לשוק האזרחי, לתעשייה הביטחונית ולשוק המכשור הרפואי.
האם פריסקייל ישראל היא מרכז פיתוח של פריסקייל העולמית?
לפריסקייל יש נוכחת גלובלית ובארץ נמצא אחד מתוך 15 מרכזי פיתוח של פריסקייל בעולם. המרכז בארץ (כ170 עובדים) מאוד חשוב ומשמעותי. יש בארץ גם מרכז מכירות (בנוסף למרכז הפיתוח) שמדווח לארגון העולמי על המכירות והשיווק של החברה. מרכז המכירות בישראל מכסה את שוק EMEAויש לו מחזור מכירות נאה.
פריסקייל ישראל מנהלת גם מקומות האחרים באזור כמו כמו למשל ברוסיה, טורקיה מזרח אירופה, אוסטריה, יוון.
האם הרגולציה הגבוהה הקיימת בתחום מייצרת לפריסקייל קשיים?
אכן, הרגולציה מאוד גבוהה והאיכות צריכה להיות מאוד גבוהה בהתאם. כחברה פריסקייל חזקה מאוד בתחום האיכות ועומדת בסטנדרטים צבאיים ואף למעלה מכך. במיוחד בתחום הרכב מדובר על אפס תקלות. במכוניות אין מקום לפחות מזה. למעשה בכל 'מכונית וחצי' בעולם יש רכיבים של פריסקייל אם בתא הנהג, במנוע או במערכות הבטיחות. בתחומי הרכב ותשתיות תקשורת יש לפריסקייל הובלה עולמית ויותר מחמישים אחוז נתח השוק.
תחום נוסף הוא תקשורת RF (תדירות גלי רדיו) קיצרת טווח, שהשימוש הכי מובהק שלה הוא תקשורת תחנות הבסיס הסלולריות. לאחרונה טכנולוגיה זו נכנסת לתחומים נוספים כמו התחום הרפואי, בתעשיות המזון וכן טהור שפכים וטיפול בחומרים כימיים וביולוגים. יש לנו היום יותר מ-60 אחוז נתח שוק עולמי בטכנולוגיה high power RF. גם היום אנו ממשיכים להיות מובילים. מדובר בטכנולוגיה מאוד ייחודית, רדארים למיניהם ומכ"מים.
חטיבה נוספת היא חטיבת סנסורים (חיישנים) המזהים כל תנועה פיסיקלית במרחב הסביבה.
תחום נוסף הוא של מיקרוקונטרולים (מיקרו-בקרים),עוסק בנושאים של בקרה יישומית יותר תעשייתית בכמה מאות מגה הרצים, מדובר בחטיבה מאוד גדולה, חטיבה של למעלה ממיליארד דולר. המרכז בארץ מתמקד רק בנושא של תשתיות תקשורת.
מהי המעורבות של פריסקייל בתחום ה –' IoT )' Internet of things) ?
מזה זמן רב Freescale Semiconductor, היא ספקית מובילה של פתרונות קישוריות אלחוטית של מיקרו בקרים עבור האינטרנט של הדברים (IOT). היום יש טרנד חזק מאוד בכל העולם של IOT . אבל IOT זו לא סתם עוד טכנולוגיה, זו קונספציה והיא חלק מחשיבה אסטרטגית יותר רחבה ושונה לחלוטין. אבל ברמת האימפלמנטציה היישום של הIOT- מצריך כמה אלמנטים של סביבה משתנה. בשביל לחוש את המציאות צריך סנסורים.
זהו אלמנט אחד. אלמנט אחר הוא קונטקטיביטי. לפי תשתיות תקשורת של הדברים האלה הם חשים איזושהי אינפורמציה. השידור הזה צריך להיות גם מאובטח וגם שידור של הספק. מדובר בטכנולוגיה שיש לה כח מאוד חזק בוואירלס קונקטיביטי.
האם יש לכם בפריסקייל אסטרטגיה של השקעה במו"פ וחדשנות?
יש היום בפרייסקייל בארץ מעבדת חדשנות. במרכז שבאוסטין טקסס למשל ישנו ארגון חדשנות שהוא נפרד מהמו"פ. גם בארץ אנחנו מאוד מעודדים חדשנות. יש לנו מה שנקרא Discovery Labs שהן מעבדות לחדשנות. יש אפשרות לכל אחד להכניס רעיונות חדשים משלו לתיבת דואר. המבנה שם מעודד חשיבה יצירתית, יש ספות ופינות שאפשר להתבודד ולחשוב או לקיים סיעור מוחות בזוגות או קבוצות קטנות. חשוב להדגיש שיש ארגון נפרד מארגון המו"פ שהוא ארגון של חדשנות פאר אקסלנס.
מהו חזון של פריסקייל בתחום ה-IoT''?
החזון של פריסקייל הוא להוות גורם מאפשר (enabler) למהפכת ה-IoT, ככזו עליה להתגבר על אתגרים לא פשוטים: חיסיון מידע (Data Security, Privacy and Safety) , אינטגרציית מידע המגיע מערוצים שונים טכנולוגיות שונות ופרוטוקולים שונים, ניתוח מידע עצום – (Big Data) והפיכתו לבעל ערך וכלי לקבלת החלטות וגם אתגרים טכנולוגיים כמו צריכת הספקים נמוכים מאוד.
מהו החסם העיקרי להטמעת חזון הIoT?
אם מסתכלים על התמונה הכוללת, עדין יש בעיה קרדינלית : גרף החדשנות וגרף ההתייעלות לא גדלים בקצב דומה. גרף החדשנות צומח בקצב מהיר הרבה יותר מגרף הצמיחה הכלכלית. הממשק של הטכנולוגיה והחברה (אנשים, תרבות) הוא אתגר עצום. צריכות להיווצר פלטפורמות שיאפשרו קליטה של החידושים הטכנולוגיים שנוגעים בכל תחומי החיים.
האם לדעתך החברה של ימינו מצליחה לקלוט ולעכל את קצב השינויים הטכנולוגיים?
לא רק שלא מספיקה לעכל אלא יש דברים שהיא לא רוצה ל"בלוע". יש גם דברים רבים שלא צריך אולי. יש צורך בהסתכלות כוללת במבט על ובראיה אסטרטגית. זוהי סוגיה שצריכה להיות בראש סולם העדיפויות של ממשלות ושל אנשים העוסקים בטכנולוגיות וגם של העוסקים בחינוך. כולם חייבים לקחת חלק בבחינה מחדש של האסטרטגיות בכל תחומי החיים על מנת לטפל בסוגיה.
תן בבקשה דוגמא לשינוי שהIoT יכול להכניס בחיים של כולנו?
היעוד של מהפכת ה- IoT הוא שיפור איכות החיים של הפרט, זו המטרה האופרטיבית. אני אגב חבר בוועדה מטעם אונסקו שמטפלת בארץ יחד עם האוניברסיטאות בדברים האלה – נושא ההתייעלות וה -well being ברמה הארגונית וברמת הפרט.
רק על מנת לסבר את האוזן איפה IoT יכול לפתוח שווקים חדשים, ניקח לדוגמא את נושא הביטוח. היום כולם משלמים את אותו הסכום, אבל שוו בנפשכם שהיה בכל רכב סנסור קטן שבודק איך כל אחד נוהג באמצעות מצלמה קטנה. וכל אחד היה מקבל דירוג של איזה נהג הוא מ10-1. זה יאפשר לאנשים שנוהגים טוב כל השנים לשלם פחות. זה פותח שוק גם לחברות הביטוח. כמובן שנהגים לא טובים ישלמו יותר. חברות הביטוח יוכלו לתת שירות עבור משהו שלא היה קיים קודם.
האם פריסקייל רואה עצמה שחקנית מפתח בתחום הערים החכמות?
בהחלט ! כאחת החברות המובילות בתחום פתרונות IoT חכמים, פריסקייל רואה בהתפתחות המהירה של תחום זה שוק פוטנציאלי חשוב. יותר מזה, ההתמודדות עם אינטגרציה של מערכות והיכולת לגבש תכנית אסטרטגית בתחום נראית אפשרית ברמה של עיר. עיר יכולה להוות אתר ניסוי (Beta site) מעולה להתמודדות עם האתגר. פריסקייל ישראל תשמח להשתלב במיזמי הערים החכמות בישראל. ובכלל, ככל שהאינטרנט המאובטח של המחר ממשיך להשתנות, פריסקייל תמשיך להוביל את הדרך בתעשייה".
* דובי פאוסט הוא יועץ לניהול ומומחה לחדשנות בקבוצת ד"ר עדנה ושות' , כמו כן חבר בועד המייסד של המכון הישראלי לערים חכמות
http://www.smartcitiesisrael.org
Tags:
IoT
אסטרטגיה
חדשנות
טכנולוגיה
כלכלה
מכירות
סטרטאפים