עד היום התמקד המחקר בסוגים שונים של יחסים קולגיאליים וניסח רצף של שיתוף פעולה, מצורות חלשות ועד חזקות יותר. מאמר זה הינו מחקר חלוץ המגדיר אפשרות בה סגל הטרוגני בעולם העבודה יתפתח ממצב של ניגוד וקונפליקטים למצב של התמודדות ופשרה תוך שילוב בין דפוסי עבודת צוות מסורתיים למודרניים
פורסם:17.9.20 איור: גלה פלג
באמצעות קהילה מקצועית לומדת בהשתתפות סגלי עבודה וותיקים וצעירים, מודרניים ומסורתיים, עוברים העמיתים בארגון הליך של שינוי והסתגלות זה לזה, מתקרבים לתפיסת האחר ומאמצים צורות עבודות צוות חדשות, תוך וויתור והסתגלות ללא כפייה זה על זה.
קהילה מקצועית לומדת היא הבמה ליצירת תהליך שיתוף פעולה בין סגלי עבודה . על במה זו יכולים העובדים להסתגל לשוני של כל אחת מהקבוצות ולפתח מתוך השוני תרבות מכילה, גמישה, פתוחה ומפויסת כהזדמנות לעבודת צוות מוסכמת.
שירלי הורד (Hord, 2004) שטבעה לראשונה את המונח "קהילות מקצועיות לומדות" התכוונה במקור שקהילת הלמידה המקצועית תהיה מקום שבו עובדים חוקרים יחד את האפשרויות לשפר את הפרקטיקה בתחומים החשובים להם, ואז מיישמים ומפעילים את מה שלמדו. בקהילה מקצועית לומדת החברים בוחנים באופן משותף את הידע שלהם ודנים בו במטרה להתפתח מבחינה מקצועית ולשפר את מומחיותם ואת הישגיהם. לחברי הקהילה יש חזון משותף, הם תומכים זה בזה ועובדים כקבוצה בצוותי שיתוף פעולה (collaborative teams) להגשמת החזון ולהשגת המטרות המשותפות .
ממחקרו של Bersin (2018) ניתן לראות שלמידה גורמת להרגיש טוב יותר, היא דוחפת את העובדים קדימה, מעצימה אותנו, גורמת לצוותים להיות מעורבים יותר במה שהם עושים ולהצליח. הלומדים ה"כבדים"- הם מהווים 7% מהעובדים בארגונים. הם לומדים יותר מ- 5 שעות בשבוע וזה עושה להם ולארגון שלהם רק טוב. הלומדים הכבדים פרודוקטייביים יותר, מצליחים יותר, מעורבים ואפילו שמחים יותר בעבודה שלהם לעומת העמיתים שלהם. הסיכוי שיקחו אחריות חדשה בעבודה גבוה ב- 23%, דיווחיהם על תחושת משמעות בעבודה משמעותית גבוהים יותר (48%). הם מדווחים על שמחה גבוהה יותר בעבודה (21% יותר מעמיתיהם) והם אפילו לחוצים הרבה פחות (47% הפרש) (Bersin, 2018.)
על – פי הספרות המקצועית, קיימים כמה דגמים של קהילות מקצועיות : קהילת למידה מתמשכת, קהילת למידה ממוקדת – נושא, קהילה בעלת עניין משותף וקהילה מקוונת. אחת המסקנות העולות מסקירת הספרות המחקרית בנושא היא שלא קיימת הגדרה אחת אוניברסאלית כוללת למושג (Bolam et al,2005, DuFour, Eaker and Many, 2006, McLaughlin and Talbert,2006), אלא יש מגוון הגדרות המייצגות תפיסות וגישות שונות לנושא.
למרות השוני בהגדרות נראה כי לכל ההגדרות המשותפות ההתייחסות לקהילת למידה של העובדים , הממוקדת בלמידת עמיתים. חברי הקהילה חולקים חזון חינוכי, ערכים ונורמות משותפים ופועלים בשיתופיות כמפעל קיבוצי (King and Newmann,2001). הם חוקרים את עשייתם באופן מתמשך בדרך של רפלקציה, ולמידה כוללנית המעודדת צמיחה והתפתחות (Mitchell and Sackney,2000, Stoll and Louis,2007). הם מקיימים ביניהם דיאלוג רפלקטיבי שוטף, הבוחן בביקורתיות את הפרקטיקה שלהם לעומת היעדים שהציבו לעצמם. אוספים ומנתחים נתונים ובוחנים ראיות לגבי הזיקות בין הפרקטיקה לבין תוצרי העבודה שלהם.
מחקרים הראו כי בקהילה מקצועית לומדת נוצרים חברויות ויחסי גומלין חברתיים בתוך קבוצות הלמידה Lave and Wenger,1998 )). בקהילת למידה מוגברת טכנולוגיה למורים תחושת הקהילתיות הכללית היתה גבוהה ובמיוחד בלטו הרמות של תחושות האמון ורוח קהילה, המעידות על פתיחות ולכידות קבוצתית.
על פי תיאוריית הלמידה הממוצבת (situated learning) ידע הינו תוצר של פעילות, סיטואציה (הקשר חברתי – פיזי) ותרבות (Brown, Collins and Duguid,1999). לפי גישה זו, בניגוד לתפיסה של הלמידה כתהליך אישי של רכישה של "חומר" (Reinmann,2008), ניתן להסתכל על למידה כהשתתפות, כתהליך של השתייכות לקהילה מסוימת (Lave and Wenger,1991). השתייכות זו דורשת מהלומדים לסגל באופן פעיל את שפת הקהילה ונורמות הקהילה, ובמשך הזמן להשתתף ביצירה של ידע בעל משמעות וחשיבות לעצמם ולקהילה. תפיסה זו מייחסת חשיבות לפרקטיקה היומיומית של התרבות בתור פעילות אותנטית כחלק מתהליך הלמידה .
זאת ועוד, עובדים בקהילה לומדת מפתחים עם הזמן אחריות משותפת להתפתחות המקצועית של חברי הקהילה ולפיתוח הידע המקצועי שלהם. בקהילת לומדת המשתתפים מגדירים נורמות וערכים משותפים שעל פיהם הם נוהגים, מפתחים מודעות לדרכי התנהגות ותקשורת בקהילה באווירה של אמון וכבוד בין חברי הקהילה. במקביל, החברים בקהילה מקצועית לומדת מתאפיינים בהתלהבות, בהתמדה וב"תשוקה" להשתייך, לפעול ולהתפתח בקהילה .
במסגרת השיח הנרקם בקהילה מקצועית לומדת בין העובדים השונים נוצרים הסכמות, פשרות והשפעות הדדיות בהקשר של סוגי עבודת צוות. העובדים למדו לחלוק ידע מתוך ניסיונם וליצור ידע חדש משותף בין כלל חברי הצוות. החוויה של עמיתים אלו היא חוויה חברתית – קהילתית אדירה ומשמעותית . כתוצאה מכך, לקהילות מקצועיות השפעה חיובית על שיפור עבודת צוות בין עמיתים.
נשאלת השאלה מהם ההזדמנויות בקהילה מקצועית לומדת רב תרבותית בעלת הטרוגניות רבה המאפשרות יצירת תהליך של שיתוף פעולה ?
בקהילה מקצועית לומדת רב תרבותית, תוכנית רב כיוונית, שאינה מתנהלת על פי כללים קבועים מראש והיא נתונה לשינויים. היא מכוונת לפיתוח יכולת טרנספורמטיבית של לומדים לשנות ולהשתנות . גמישות זו מסייעת ליצירת החיבורים בין העובדים השונים. בקבוצה רב תרבותית התהליך הרפלקטיבי מתנהל תוך כדי עשייה. כך, שהעמיתים הופכים להיות רפלקטיביים לתהליכים אשר מתרחשים להם ולקבוצה בה הם פועלים.
בחירת הנושא היא קריטית לאיכות האינטראקציה, ולכן ההמלצה היא לבחור בנושאים שנויים במחלוקת שיעודדו חשיפה של תפיסות עולם שונות, דעות שונות והיבטים רב תרבותיים. ההמלצה היא לא לחשוש להעלות נושאים שנויים במחלוקת המדגישים את ההבדלים האישי והחברתי.
במהלך האינטראקציה בין העמיתים נחשפים חילופי דעות ומזוקקים רעיונות חדשים הקשורים לתרבויות השונות של חברי קהילת הלומדים. קהילה מקצועית לומדת רב תרבותית חושפת את העמיתים למיומנויות של למידה משותפת ומגבירה את המוטיבציה להכרת האחר .
בזכות מערך ההוראה הפתוח והמשתף לצד הדיאלוג הישיר שמתקיים בקהילה מקצועית לומדת רב תרבותית, נוצרים רשתות של יחסים אישיים וחברתיים המהווים תשתית ללמידה של קהילת עמיתים. קהילה כזאת מגלה דברים בלתי ידועים במחוזות לא ידועים, תוך התבוננות בעצמי, בקהילה, וביחסים ביניהם.
מבחינת תפוקותיה של קהילה מקצועית רב תרבותית עולה כי עמיתים שנחשפים למציאות תרבותית – גלובלית מסוגלים להבין כי התרבות המקובלת עליהם היא אחת מני רבות, ואין לה יתרון מוחלט על פני תרבות אחרת.
קהילה זו מעודדת את חבריה לפתח מודעות ורגישות רב תרבותית שאותה יוכלו ליישם בפרקטיקה היומיומית. בזכות האינטראקציה והחשיפה המשתתפים בקהילה מקצועית רב תרבותית יוכלו לגלות רגישות להבדלים רב תרבותיים המאפיינים את החברה. חשיפה למציאות שבה מתקיים פלורליזם חברתי מעודדת יחס של סובלנות כלפי האחר ופותחת פתח למציאות הרב תרבותית .
קהילה מקצועית לומדת, אם כן, היא הבמה ליצירת תהליך של שיתוף פעולה בין העמיתים השונים בארגון. על במה זו יכולים העמיתים השונים להסתגל לשוני של כל אחת מהקבוצות ולפתח מתוך השוני תרבות מכילה, גמישה, פתוחה ומפויסת.
דווקא מנקודת המוצא של שונות וזרות, ולא פעם גם של שוליות ,ניכור ודיכוי – מתעצמת החשיבות של בנייה של תהליכי שיתוף ושותפות המאפשרים לאנשים לחולל השפעה על חייהם ועל סביבתם. כך, קהילות מקצועיות לומדות יכולות בהחלט להוות כלי לניהול קונפליקטים לקבוצות עמיתים הטרוגניות.
לסיכום, למרות חוויות עבר פרטיות וקולקטיביות של דחייה וסטריאוטיפים שליליים כלפי עמיתים שונים, ולמרות מודעותם לכך שהסיטואציה היתה יכולה להסתיים בהדגשה של "נראות שלילית", הם בוחרים, בהשתתפותם בקהילה מקצועית לומדת, להבליט את סמלי זהותם. הם חושפים את עצמם לסיכון שבדחיית הדעות, האמירות והתפיסות, מה שהיה עלול להוביל להעמקת תחושת הזרות שלהם בקהילה , ובוחרים להבליט את הסמלים המרכזיים שלהם .
טענתי היא כי ניתן להסיק מקהילה מקצועית לומדת שינוי ממשי במציאות החברתית. לצד תהליכים של הדרה ואפליה, שכמובן אין להכחיש את קיומם, מתרחשים גם תהליכים שבאמצעותם עמיתים מקבוצות מיעוט מנהלים משאים ומתנים על המיקומים שלהם בארגון , ומנסים, ולעיתים גם מצליחים, לשנות את החוויה שלהם מהדרה להכללה. הפיכת העמיתים לשותפים לידע היה מהלך שתרם, להערכתי, לכך שהעמיתים הרגישו מספיק בטוחים ליזום, לארגן, לקחת סיכון ולהשתמש במרחב הציבורי של הארגון , כדי לחגוג בגאווה את האתניות שלהם ולהתמקם מחדש בשיח החברתי אודות הנראות שלהם בארגון .
זאת ועוד, העמיתים משתמשים בהשתתפותן בקהילה מקצועית לומדת לאשרור של הזהות האתנית, מרחב שבו הם יכולים להחליף חוויות לגבי האתניות עם אחרים השייכים לאותה קהילה. אפשר לפרש את הבחירה שלהם להעלות נושאים לדיון בקבוצה ולהפגין את סמלי האתניות כדרכם לצורך שליטה על הקבוצה מול הכוחות מבחוץ, הממעיטים, לפחות לפי תפיסתם, בערכה. המשמעות המרכזית של העמיתים בקהילה מקצועית לומדת היא פנים קהילתית והעמיתים משתמשים בקבוצה כמדיום לאשרור של הזהות האתנית. השתתפותם לא נועדה בעיקר לעיניים של העמיתים , הקולגות שלהם, אלא לעיני האחרים. אכן, השתתפות בקהילה מקצועית לומדת מצד עמיתים רבים היוותה בעבורם פרקטיקה שמסמנת מעבר מהדרה להכללה, אשר ביסודה טמונה אמונה של העמיתים , שהמעבר הזה אפשרי עבורם.
אך מעבר זה חייב להיות באווירה עוטפת ואינטימית, במבנה השתתפות שוויוני, תוך השטחת ההיררכיה בקבוצת העמיתים , בהעדפה ברורה של היחסים ובטשטוש הגבולות.
מראה מקום
Bersin.J.(2018), New Research Shows "Heavy Learners" More Confident, Successful, and Happy at Work, linkedin, https://www.linkedin.com/pulse/want-happy-work-spend-time-learning-josh-bersin/
Bolam, R., McMahon, A., Stoll, L., Thomas, S., & Wallace, M. (2005). Creating and sustaining effective professional learning communities. Research
Report 637. Bristol, England: Department for Education and Skills,
University of Bristol. Retrieved March 2nd, 2010 from:
http://www.dcsf.gov.uk/research/data/uploadfiles/rr637.pdf
DuFour, R., Eaker, R., & Many, T. (2006). Learning by doing: A handbook for
professional learning communities at work. Bloomington, IN: Solution
Tree.
Hord, Shirley M, (2004)Learning Together, Leading Together: Changing Schools Through Professional Learning CommunitiesKing, M. B., & Newmann, F. M. (2001). Building school capacity through professional development: conceptual and empirical considerations, International Journal of Educational Management, 15(2), 86-93.
Lave, J. & Wenger, E. (1998). Communities of practice: Learning, meaning, and identity. Cambridge University Press.
McLaughlin, M.W., & Talbert, J.E. (2006). Building school-based teacher
learning communities: Professional strategies to improve student
achievement. New York: Teachers College Press.
Mitchell, C., & Sackney, L. (2000). Profound improvement: Building capacity for a learning community. Lisse, Netherlands: Swets & Zeitlinger.
Stoll, L., & Louis, K. S. (Eds.). (2007). Professional learning communities: Divergence, depth and dilemmas. London/New York: Open University Press/McGraw Hill.
הכותב הינו איש חינוך, מרצה בתחום מדיניות החינוך . מחקריו עוסקים בסינקרטיזם ככלי לניהול קונפליקטים בקבוצות הטרוגניות.
מגזין "סטטוס" מופק ע"י:
Tags: אסטרטגיה משאבי אנוש ניהול קונפליקטים
