
מה כדאי לשאול בטרם חתימת חוזה. כך תמנעו סכסוך משפטי
צילום: ASAP photos
סכסוכים בעלי אופי חוזי
מדובר בהגדרה רחבה ביותר, כשהכוונה כוללת את הצדדים שחתמו על ההסכם – בין אם מדובר בהסכם למכירת נכס/מוצר/שירות ובין אם זהו הסכם עבודה, הסכם לשיתוף פעולה, או הסכם לשותפות כלשהי. ההגדרה גם כוללת מצבים בהם אנשים נקלעים להסכמים מבלי שהם מודעים לכך. כך, למשל, דיירים בבית משותף, להם חוקים באשר למגורים בבניין הידועים כתקנון הבית, או אנשים המבוטחים בביטוח כלשהו, ואז עולות על הפרק שאלות ביחס לפוליסת ביטוח מסוימת, המהווה הסכם בין המבוטח למבטח, או בין המוטב למבטח.
הסכם הוא בעצם חוזה. יש הסכמים כתובים שכותרתם חוזה; יש הסכמים שנערכו בין הצדדים בעל-פה; ויש הסכמים רבים שהצדדים כלל אינם מודעים לקיומם, אך הם קיימים בבסיס מערכת היחסים בין הצדדים. כך, למשל, הצרכן המצוי אינו עסוק בשעה שהוא בוחר מוצרים בחנות בשאלות החוזיות הנוצרות בינו לבין בעלי החנות, אך הוא ייחשף לשאלות הללו אם וכאשר יגלה כי המוצר שלו פגום והוא יראה בבעלי החנות את האחראי לפגם.
מאחר שמדובר במארג עצום של הסכמים בכל תחום בחיינו – מין רשת ענקית המחברת באמצעות הסכמים כתובים, לא כתובים, סמויים וגלויים – ברור כי עלולים להיווצר בה קשיים, סיבוכים ואף קרעים.
כששני פרטים (ההגדרה "פרטים" כוללת גם חברות גדולות המספקות לנו שירותים, למשל בנקים ורשויות שלטוניות) אינם מתגברים על תקלות בניהול ההסכם שביניהם, הם מוצאים עצמם שוטחים את טענותיהם בפני בתי המשפט.
בתי המשפט עמלים בניסיון לשחזר מה היתה כוונת הצדדים להסכם לפני שהוא נחתם, או לפני שהצדדים לו החלו להתנהל על-פיו. זאת מאחר ולפי חוקי החוזים ולפי פסיקת בתי המשפט (דהיינו, לפי הדין), תוצאת המשפט אמורה לשקף את כוונת הצדדים, או לתקן אותה, במקרה שההסכם שיקף כוונות בלתי חוקיות או ניצול לרעה קיצוני בין צד אחד לשני.
דיני החוזים הם דינים מורכבים ביותר, לאור העובדה שקשה להתחקות אחר כוונת הצדדים, כשכל אחד מהם עושה כל שביכולתו לשכנע את בית המשפט כי הכוונה שהוא טוען לה עמדה בבסיס ההסכם.
צדדים להסכם או צד אחד לו, אשר חשוב להם כי בבוא היום כי כוונתם תבוא לידי ביטוי וכי ההסכם ייצא לפועל כפי שהתכוונו לכך, חייבים לעסוק בשאלת תיאום הציפיות.
לעתים מדובר בתיאום ציפיות הדדי בין הצדדים, ולעתים מדובר בתיאום ציפיות חד-צדדי. כשאדם מבקש לרכוש דירה, למשל, ההסכם שלו עם המוכר אמור לייצג את כל ציפיותיו ואת כל צפיות המוכר, כדי לוודא שהעסקה תתנהל ללא תקלות ולשביעות רצון הצדדים. לעומת זאת, כשאותו אדם מבקש להתקבל לעבודה בחברה המעסיקה אלפי עובדים, סביר יותר כי הסכם העבודה ייצג פחות את ציפיותיו ויותר את ציפיות המעסיק. לסוג כזה של הסכם יש מערכת בקרה ייחודית – מערכת בתי הדין לעבודה שומרת על העובד, כך שציפיותיו המינימליות.
בין תיאום ציפיות לשאלת קושיות
לכל פרט יש ציפיות מסוימות מההסכמים שהוא צד להם. ציפיות אלו הן דבר קל יחסית להגדרה, שכן הן בינו לבינו. בדרך-כלל הפרט יודע מה הוא רוצה מההסכם באופן כללי. הקושיות הן אחת הדרכים לסייע לפרט לפרוט את אותם רצונות לפרטים על-מנת לוודא שהם נפגשים עם הצד השני להסכם.
על-מנת שהפרט ינהל את ענייניו בצורה המקדמת את האינטרסים שלו ועד כמה שניתן ללא סכסוכים עם הפרט שמולו, הוא חייב לשאול את עצמו ארבע קושיות במסגרת כל אחד מההסכמים: למה, כיצד, כמה ומה העז?
שאלת ה'למה'
מדובר בקושיה חשובה המחייבת את הפרט לשאול את עצמו: מה אני רוצה שההסכם יספק לי, ולמה לדעתי מגיע לי לקבל את מה שאני רוצה. כדי לוודא שהוא יקבל את מה שהוא רוצה, הוא צריך לשאול את עצמו למה הצד השני מחויב לספק לי את מה שאני רוצה?
יש מספר תשובות לקושיה וכל פרט חייב למצוא אותן בעצמו. בהסכם מכר, למשל, הקונה הרוצה לקבל לידיו את מפתח הדירה בתחילת חודש ינואר חייב לשאול את עצמו – למה המוכר יסכים לכך? התשובה כנראה תהיה: מאחר שאני, הקונה, אסיים לשלם לו את כל התמורה עד למועד זה.
אדם שרכש מוצר מסוים בחנות, במיוחד אם מדובר במוצר בעל ערך, אמור לשאול את עצמו מה הציפייה שלו מבחינת אחריות למוצר? לאחר שהבהיר לעצמו למה הוא מצפה, עליו לשאול את עצמו- למה החנות אמורה לספק לי את האחריות. אם בתשובה יסתבר לו כי לא חלה חובה כזו על החנות, אלא דווקא על היבואן, או על היצרן, יוכל אותו אדם לבחון מחדש את הציפיות שלו ולהחליט אם הוא רוצה לרכוש את המוצר בתנאים המוצעים לו.
יזהרו הצדדים ויבדקו מראש האם התשובה לקושיית הכמה אכן ברורה להם
צילום: ASAP photos
שאלת ה'כיצד'
לאחר שצד להסכם הבהיר לעצמו מה הצפייה שלו מההסכם ולמה על הצד השני להיענות לה, הוא מחויב להיכנס לעומק הדברים ולשאול את הקושיה השנייה – כיצד? כיצד תתמלא משאלתו ואיך תתממש הציפייה שלו? כלומר באיזה אופן תבוצע המשאלה.
לדוגמה, אדם שכר את שירותיו של קבלן בניין על-מנת שזה ישפץ את דירתו. הוא הסביר בדיוק מה התוצאות אליהן הוא שואף, אך שכח לתאם עם הקבלן את פרטי העבודה. כיצד בכוונתו לעבוד, כיצד ידאג לנקות אחריו, מהם שלבי השיפוץ, באילו ספקים הוא תלוי. אם הצדדים אינם מטפלים בשאלת הכיצד – הסיכוי לתקלות עולה מיד באלפי אחוזים.
שאלת ה'כמה'
מדובר בקושיה שקל לשאול, ולכאורה קל לענות עליה. ולמרות זאת, יזהרו הצדדים ויבדקו מראש האם התשובה לקושיית הכמה אכן ברורה להם. אדם המזמין שירות יוודא מראש האם המחיר כולל מע"מ. אדם המזמין שירות שליחים לביצוע משימה מסוימת יוודא מראש כי השכר הנדרש ממנו עבור השליחות כולל את כל המרכיבים, וכי אין צורך להוסיף זמן המתנה, דמי חנייה, או דלק. אדם הרוכש רכב יוודא שהמחיר כבר כולל את כל הרכיבים וכי אינו אמור להוסיף ברגע האחרון עוד כמה עשרות אלפי שקלים עבור רכיבים שחשב שהם כלולים במחיר. מוטב לרוכש ומוטב למוכר, ומוטב לצדדים להסכם ממון לפני נישואים, לוודא כי שאלות ה"כמה" נענות בתשובות ברורות.
'ומהי העז'?
לכל צד להסכם כלשהו ברור כי אחת הבעיות הקשות העלולות להקשות על ביצועו היא דווקא עז. הצדדים נתקלים בה בדרך-כלל ברגע הופעתה, ואינם ערוכים להתמודד עמה. לעתים צד אחד היה מודע לקיומה וההפתעה תיווצר רק לצד השני. בכל המקרים ברור כי העז איננה חלק ממערך תיאום הציפיות שבין הצדדים, וכשהם נכשלים בטיפול בה לא פעם העניינים מתדרדרים ומגיעים לסכסוך משפטי. מכאן לוקח השופט את המושכות לידיו.
השופט יבחן את לשון ההסכם (אם הוא כתוב), את כוונת הצדדים (אם היה בה רמז כלשהו לאופן הטיפול הנדרש בעז), ויחפש במקרים אחרים תשובות בחוק. בית המשפט לא ייוותר ללא מענה ובכל החלטה, או פסק דין, יהיה פיתרון לטיפול בעז. הבעיה היא שהטיפול עלול להוות תוצאה גרועה לאחד הצדדים או לשניהם.
על-כן על הצדדים להסכם, כל אחד לחוד וביחד, לנסות ולחזות מראש אילו עזים עלולות להופיעעל סף דלתם. באשר לאותן עזים שהצדדים הצליחו לצפות את הופעתן, ניתן יהיה למצוא פתרון מראש על-ידי שני הצדדים, שיהיה לשביעות רצונם.
אף-על-פי-כן, על כל אחד מהצדדים לוודא שלא יכשיל את ההסכם מרוב עזים שינסה לטפל בהן. לפעמים, למרות שצד אחד יודע לצפות את קיומה האפשרי של עז, יתכן כי מוטב יהיה לו להתייחס אליה כאל סיכון מחושב, להיות מודע לכך שאולי תופיע ולהימנע מלשוחח עם הצד השני לגביה.
לסיכום, שאילת הקושיות בטרם ייכנסו הצדדים למסגרת חוזית מונעת סכסוכים רבים בטרם נוצרו. כששני צדדים יודעים היטב מה חוקי המשחק, וכאשר חוקי המשחק ברורים דיים, בדרך כלל אין צורך להסתייע בשופט שיחליט מי צודק.
*הכותבת היא עורכת דין ובעלת משרד בתחום ההגנה על ידע והקניין הרוחני
Tags: בתי משפט הסכמים חוזים חוקים סכסוכים תיאום ציפיות