רעיונות הם דבר חשוב – זה ברור לכולם. על מנת שחברות יצליחו, עליהן לאסוף את הרעיונות הטובים ביותר, ולטפח אותם. מה שפחות ברור, הוא כיצד ליצור רעיונות, וכיצד לטפח אותם לכדי משאבים בעלי ערך.

אצל רוב בני האדם, צץ רעיון טוב אחת לכמה זמן, אפילו אם הם לא ינסו ליצור אותו באופן שיטתי. למרות זאת, רוב האנשים אינם מודעים לטווח הביניים הקיים בין הוצאה לפועל של רעיון, לדוגמא, על ידי יצירת מוצר חדש, לבין לא לעשות איתו שום דבר בכלל. רוב הרעיונות, כאשר הם נוצרים, הינם בעלי ערך מועט, ועליהם לעבור תהליך אשר יעלה את הערך שלהם – תהליך זה מורכב מפן טכנולוגי ופן ארגוני.

במהלך 12 שנותיי כ-Master Inventor ב-IBM, ניגשו אלי מידי שבוע עובדי החברה ובראשם רעיונות. תפקידי היה להעריך האם הרעיון הוא בעל ערך, ולכן צריך להוציא עליו פטנט או לממש אותו בצורה אחרת, ובנוסף, ואף חשוב מכך, להדריך את הממציא, ולהראות לו כיצד ניתן להפוך את הרעיון שלו לבעל ערך.  

כמו בכל מסע, הפעם הראשונה, או אפילו מספר הפעמים הראשונות, כנראה יניבו תוצאות פחות מספקות, אך התהליך בכל זאת מופנם – וממציאים לומדים כיצד ליצור רעיונות שהם יותר בעלי ערך. צופה מהצד פחות יבחין בכך בהסתכלו על התוצר הסופי של ממציאים מנוסים, אך לרוב, ההבדל הגדול בין הנסיונות השונים הוא לא בהכרח בזרע – כלומר ברעיון עצמו, אלא בלמידה של הממציא כיצד לטפח אותו.

ברמת הארגון, לרוב הארגונים אין תהליך קוהרנטי של הפקת רעיונות, הערכתם ושיפור הרעיונות שנבחרו. ללמוד כיצד לעשות זאת – עשוי להעניק ערך עצום. רוב הארגונים לא מבינים את תפקיד הרעיונאות בעולם של היום. על מנת להפיק את המיטב מהזדמנויות הגלומות ברעיונאות, למנוע פגיעה אפשרית וליטול סיכון קטן ככל שניתן, צריכה להיות לארגון אסטרטגיית IP– תהליכי רעיונאות שידועים ומוטמעים אצל כל העובדים.

במידה והעובדים לא יודעים על תהליך הרעיונאות, הם לא ידעו אילו רעיונות הינם בעלי ערך עבור הארגון, ועשויות להיות לכך להיות מספר תוצאות:

1) יהיו לעובדים רעיונות טובים, אך הם לא יוכלו להביא אותם לידי מימוש, מפני שהם לא ידעו שהארגון צריך אותם;

2) הם כן יממשו רעיונות שהארגון לא צריך, ויבזבזו זמן וכסף;

3) הם ינסו לפתח רעיונות בעצמם, יחוו תסכול במהלך התהליך, יתייאשו והרעיון ילך לאיבוד;

4)ובנוסף חוסר באסטרטגיה מוביל לבזבוז של הרעיונות שכבר קיימים ולחוסר מיצוי הפוטנציאל הטמון בהם.

לרוע המזל, זהו המצב הנפוץ בשוק. לארגונים אין אסטרטגיה, והמעסיקים לא יודעים כיצד להתקדם ולייצר רעיונות בעלי ערך עבור הארגון שלהם. חוסר הידע הזה לגבי רעיונות וכיצד לטפח אותם, הוא אחד החסמים הנפוצים שמונעים מארגונים לממש את הפוטנציאל הגלום בהם.

חשוב גם לדבר על רעיונות לא רק ברמת הארגון, אלא גם ברמת הפרט. בשלוש השנים האחרונות, מאז שעזבתי את IBM, אני עובד כממציא במשרה מלאה, ובנוסף ליעוץ, מכרתי 27 רעיונות ורשמתי שמונה פטנטים. בזמן הזה, כתבתי 100 רעיונות נוספים, שמסיבות שונות כשלו מלהבשיל. מכך הבנתי, שלא פחות חשוב להיות מסוגל להביט באופן ביקורתי על הרעיונות של עצמך, ולהיות מסוגל להבין שהעובדה שרעיון אחד אינו בעל ערך, לא אומר בשום אופן שאתה לא חכם. מצד שני, גם הערכת יתר של רעיונותיך, וכתוצאה מכך חוסר ריכוז ברעיונות טובים יותר, הינה טעות נפוצה מאוד.

תומס אלווה אדיסון ופונוגרף מוקדם, 1878

לסיכום, "The best way to predict the future, is to invent it". בעולם התחרותי של ימינו, חדשנות, יזמות, פיתוח רעיונות ועידוד חשיבה יצירתית הן הדרכים היחידות של ארגון להצליח לאורך זמן. רק התחדשות מתמדת, שלא מסתפקת בבחינה מתמדת של איך עושים, אלא שואלת מה בכלל כדאי לעשות – משפרת את הסיכויים של העסק להצליח לא רק היום, אלא גם מחר ומחרתיים.

רוב המנהלים יסכימו עם כך שהחדשנות היא כורח המציאות, אולם האתגר האמיתי טמון בשאלה "כיצד לעשות את זה נכון?", כיצד מפתחים רעיונות? כיצד מעודדים תרבות של יזמות, של חדשנות, ללא חשש מהעלאת רעיונות חדשים, וכיצד הופכים כישלונות להזדמנויות? או במילים אחרות, כיצד מגבשים סביבה תומכת חדשנות?

אם נושא זה מעניין אתכם, או שהייתם רוצים לפתח אותו ברמת הארגון, אתם מוזמנים לסדנה תאורטית ומעשית שאני מעביר בנושא, בשיתוף עם "קבוצת ד"ר עדנה פשר ושות'– יועצים לניהול, שהינה קבוצת יעוץ מהותיקות והמובילות בישראל המתמחה בליווי של ארגונים בתהליכי התחדשות, תוך היעזרות במתודולוגיות ייחודיות לעידוד חדשנות ושילובה עם תהליכי ניהול ידע ולמידה.  בסדנא תוכלו לשמוע על כלים לעידוד וחיזוק החדשנות והיצירתיות בארגונכם, ולהפיכת הרעיונות למציאות.

לפרטים והרשמה

רעיונות הם דבר חשוב – זה ברור לכולם. על מנת שחברות יצליחו, עליהן לאסוף את הרעיונות הטובים ביותר, ולטפח אותם. מה שפחות ברור, הוא כיצד ליצור רעיונות, וכיצד לטפח אותם לכדי משאבים בעלי ערך.

אצל רוב בני האדם, צץ רעיון טוב אחת לכמה זמן, אפילו אם הם לא ינסו ליצור אותו באופן שיטתי. למרות זאת, רוב האנשים אינם מודעים לטווח הביניים הקיים בין הוצאה לפועל של רעיון, לדוגמא, על ידי יצירת מוצר חדש, לבין לא לעשות איתו שום דבר בכלל. רוב הרעיונות, כאשר הם נוצרים, הינם בעלי ערך מועט, ועליהם לעבור תהליך אשר יעלה את הערך שלהם – תהליך זה מורכב מפן טכנולוגי ופן ארגוני.

במהלך 12 שנותיי כ-Master Inventor ב-IBM, ניגשו אלי מידי שבוע עובדי החברה ובראשם רעיונות. תפקידי היה להעריך האם הרעיון הוא בעל ערך, ולכן צריך להוציא עליו פטנט או לממש אותו בצורה אחרת, ובנוסף, ואף חשוב מכך, להדריך את הממציא, ולהראות לו כיצד ניתן להפוך את הרעיון שלו לבעל ערך.  

כמו בכל מסע, הפעם הראשונה, או אפילו מספר הפעמים הראשונות, כנראה יניבו תוצאות פחות מספקות, אך התהליך בכל זאת מופנם – וממציאים לומדים כיצד ליצור רעיונות שהם יותר בעלי ערך. צופה מהצד פחות יבחין בכך בהסתכלו על התוצר הסופי של ממציאים מנוסים, אך לרוב, ההבדל הגדול בין הנסיונות השונים הוא לא בהכרח בזרע – כלומר ברעיון עצמו, אלא בלמידה של הממציא כיצד לטפח אותו.

ברמת הארגון, לרוב הארגונים אין תהליך קוהרנטי של הפקת רעיונות, הערכתם ושיפור הרעיונות שנבחרו. ללמוד כיצד לעשות זאת – עשוי להעניק ערך עצום. רוב הארגונים לא מבינים את תפקיד הרעיונאות בעולם של היום. על מנת להפיק את המיטב מהזדמנויות הגלומות ברעיונאות, למנוע פגיעה אפשרית וליטול סיכון קטן ככל שניתן, צריכה להיות לארגון אסטרטגיית IP– תהליכי רעיונאות שידועים ומוטמעים אצל כל העובדים.

במידה והעובדים לא יודעים על תהליך הרעיונאות, הם לא ידעו אילו רעיונות הינם בעלי ערך עבור הארגון, ועשויות להיות לכך להיות מספר תוצאות:

1) יהיו לעובדים רעיונות טובים, אך הם לא יוכלו להביא אותם לידי מימוש, מפני שהם לא ידעו שהארגון צריך אותם;

2) הם כן יממשו רעיונות שהארגון לא צריך, ויבזבזו זמן וכסף;

3) הם ינסו לפתח רעיונות בעצמם, יחוו תסכול במהלך התהליך, יתייאשו והרעיון ילך לאיבוד;

4)ובנוסף חוסר באסטרטגיה מוביל לבזבוז של הרעיונות שכבר קיימים ולחוסר מיצוי הפוטנציאל הטמון בהם.

לרוע המזל, זהו המצב הנפוץ בשוק. לארגונים אין אסטרטגיה, והמעסיקים לא יודעים כיצד להתקדם ולייצר רעיונות בעלי ערך עבור הארגון שלהם. חוסר הידע הזה לגבי רעיונות וכיצד לטפח אותם, הוא אחד החסמים הנפוצים שמונעים מארגונים לממש את הפוטנציאל הגלום בהם.

חשוב גם לדבר על רעיונות לא רק ברמת הארגון, אלא גם ברמת הפרט. בשלוש השנים האחרונות, מאז שעזבתי את IBM, אני עובד כממציא במשרה מלאה, ובנוסף ליעוץ, מכרתי 27 רעיונות ורשמתי שמונה פטנטים. בזמן הזה, כתבתי 100 רעיונות נוספים, שמסיבות שונות כשלו מלהבשיל. מכך הבנתי, שלא פחות חשוב להיות מסוגל להביט באופן ביקורתי על הרעיונות של עצמך, ולהיות מסוגל להבין שהעובדה שרעיון אחד אינו בעל ערך, לא אומר בשום אופן שאתה לא חכם. מצד שני, גם הערכת יתר של רעיונותיך, וכתוצאה מכך חוסר ריכוז ברעיונות טובים יותר, הינה טעות נפוצה מאוד.

תומס אלווה אדיסון ופונוגרף מוקדם, 1878

לסיכום, "The best way to predict the future, is to invent it". בעולם התחרותי של ימינו, חדשנות, יזמות, פיתוח רעיונות ועידוד חשיבה יצירתית הן הדרכים היחידות של ארגון להצליח לאורך זמן. רק התחדשות מתמדת, שלא מסתפקת בבחינה מתמדת של איך עושים, אלא שואלת מה בכלל כדאי לעשות – משפרת את הסיכויים של העסק להצליח לא רק היום, אלא גם מחר ומחרתיים.

רוב המנהלים יסכימו עם כך שהחדשנות היא כורח המציאות, אולם האתגר האמיתי טמון בשאלה "כיצד לעשות את זה נכון?", כיצד מפתחים רעיונות? כיצד מעודדים תרבות של יזמות, של חדשנות, ללא חשש מהעלאת רעיונות חדשים, וכיצד הופכים כישלונות להזדמנויות? או במילים אחרות, כיצד מגבשים סביבה תומכת חדשנות?

אם נושא זה מעניין אתכם, או שהייתם רוצים לפתח אותו ברמת הארגון, אתם מוזמנים לסדנה תאורטית ומעשית שאני מעביר בנושא, בשיתוף עם "קבוצת ד"ר עדנה פשר ושות'– יועצים לניהול, שהינה קבוצת יעוץ מהותיקות והמובילות בישראל המתמחה בליווי של ארגונים בתהליכי התחדשות, תוך היעזרות במתודולוגיות ייחודיות לעידוד חדשנות ושילובה עם תהליכי ניהול ידע ולמידה.  בסדנא תוכלו לשמוע על כלים לעידוד וחיזוק החדשנות והיצירתיות בארגונכם, ולהפיכת הרעיונות למציאות.

לפרטים והרשמה