כנס זה היה הוכחה כי תחום ניהול הידע חי ובועט בארץ, והוא מקבל רוח חדשה ממש לאחרונה בדמות פתיחות גדולה יותר של מנהלים לעסוק בו באופן ישיר או תחת הכותרת של "ניהול חדשנות"
צילום : shutterstock
כמו כמעט בבכל שנה, גם השנה הצטרף "סטטוס" לכנס השנתי ה-5 של הפורום לניהול ידע, שהתקיים השנה ברמת אפעל. לכנס הגיעו מיטב המומחים בתחום של ניהול ידע בארץ, לשתף בידע שלהם וליצור ידע חדש.
אחת ההרצאות שפתחו את היום היתה הרצאתו של דן נועם. דן סקר מספר מקורות הטוענים כי תחום ניהול הידע מת, במקביל למותן של התאוריות הקלאסיות בניהול. אך לטענתו, הידיעות על מותו של ניהול הידע היו מוקדמות מדי והוא משתלב יפה במגמות העכשוויות בניהול. כנס זה היה הוכחה כי תחום ניהול הידע חי ובועט בארץ, והוא מקבל רוח חדשה ממש לאחרונה בדמות פתיחות גדולה יותר של מנהלים לעסוק בו באופן ישיר או תחת הכותרת של "ניהול חדשנות".
בהרצאה נוספת אשר ניסתה לתהות מעט על קנקנו של התחום התייחס דני קולטון, מנהל הידע של Nice, למגוון הכינויים הקיימים לתחום. מספר הכינויים גדל בעשור האחרון לאור הרחבת פעילויות השיתוף והכלים הטכנולוגיים לכך. למשל: מנהל שיתוף ארגוני, מנהל למידה, מנהל תקשורת ארגונית ועוד. אפשר לבחור את השם בהתאם למדדים לפיהם נמדד מנהל הידע הארגוני או איך שלא נבחר לכנותו. לדעתו של דני אין עדיין קו ברור בעניין זה משום שמדובר בתחום דעת צעיר יחסית, ישנם חידושים טכנולוגיים תכופים והרגלי למידה משתנים. אני אוסיף ואומר כי לעניות דעתי הסיבה העיקרית לקושי להגדיר שם אחד ברור, נובע מכך שתחום ניהול הידע הוא בסיס לתחומים רבים אחרים ולכן מנהלי הידע נוגעים בתחומי ליבה ארגוניים רבים ומגוונים. בהתאם לכך המיקום של העוסקים בתחום הוא שונה מארגון לארגון. בשיחה שהייתה לי עם מספר משתתפים בכנס ציינו כי ישנם ארגונים בהם התחום משוייך ליחידת ה-IT, המו"פ או משאבי האנוש. כל המשתתפים בדיון הסכימו כי התחום צריך לעמוד בפני עצמו כיחידה תחת אחריות מנכ"ל, דבר שלרוב לא מתאפשר מבחינה היררכית ולכן היחידה העדיפה במקרה זה היא משאבי אנוש ביחד עם העוסקים בפיתוח ארגוני והדרכה או למידה ארגונית.
נירית וייגה, בהרצאתה "מניהול ידע לארגון לומד", ממליצה לעבור מניהול ידע שהינו מערכת מנוהלת המאופיינת בנהלים ופעילות מונחה, לארגון לומד המאופין באינטראקציות ידע שנוצרות תוך סינרגיה בין אנשים. אינטראקציות ידע לא ניתן לנהל ובהן נמצא הרוב המכריע של חוכמת הארגון. בזמן הסינרגיה מופעל המוח המטאפורי שלנו, המסוגל לקלוט ולעבד פי 20,000 (!) ביטים בשנייה מאשר המוח הרציונאלי. הסינרגיה הזו הינה ייחודית לכל ארגון ויש להשקיע משאבים כדי לקיימה. על מנת לקיימה יש ליצור מערכת פתוחה ומשתפת, לפתח את השונות, להגיע למצב של Win Win עבור כולם ומכוונת לערך ומטרות משותפות.
בכנס הוצגו גם דוגמאות שונות לניהול ידע בארגונים. צחי פיין הביא אל הבמה סיפור הצלחה מתוך הארגון הממשלתי בו הוא חבר, משרד הרווחה והשירותים החברתיים. במשרד הרווחה פועלות כיום כ-31 קהילות וירטואליות, בהן חברים כ- 7,700 איש, מתוך ומחוץ לארגון. הקהילות הוקמו במטרה לפתח מתודולוגיות של למידה ארגונית בקרב קבוצות של עובדים סוציאליים. המיוחד בקהילות אלו שהן אינן אנונימיות ועל אנשים להזדהות בשם.
הזמן משחק תפקיד קריטי יותר ויותר בסביבה הדינאמית שלנו. בעיקר בעיתות משבר, קטנה הרלוונטיות של המידע הקיים ועולה הצורך בייצור מיידי של ידע חדש. ניתן להשיג ידע זה על ידי הסתמכות על הגורם האנושי בארגון במידה ויכירו בחשיבות תהליך ייצור הידע ויעניקו לו זמן ומקום. לפי פיני יחזקאל ניתן להשיג זאת במהירות גבוהה יותר על ידי הכנסת מידע למערכות ממוחשבות מתקדמות, עיבודו בטכניקות מיוחדות, כך שהוא הופך לידע הנדרש – מה שמכונה Production. מגמה זו החלה בארגונים צבאיים ועברה לעולם ההיי-טק. פיני יחזקאל ועמיתו בני סלוטקי נתנו לכך דוגמא בדמות שימוש בניתוח רשתות ארגוניות (Organization Network Analysis) לצורך אבחון ארגוני. הרשתות עושות ויזואליזציה לרשתות העברת מידע פנים ארגוניות. הרשתות הללו מאפשרות לבחון שיתופי פעולה, דומיננטיות וצווארי בקבוק. כמו כן, ביזור וריכוזיות בארגון או מעבר המידע בערוצים פורמאליים או בלתי פורמאליים. נשאלת השאלה האם כלי זה יכול להוות תחליף לאבחון הארגוני הקלאסי (ראיונות, שאלונים)? הוא אכן נותן מידע מהיר יותר וממוקד יותר, אבל האם המידע הזה מספיק לצורך טיפול בבעיה? לדעתי התשובה היא כמו תמיד גם וגם. שימוש בניתוח רשתות חברתיות ארגוניות יאפשר לנו לקבל מידע מהיר בכדי לדעת היכן להתמקד ומהי הבעיה, אך כדי לדעת כיצד לפתור אותה חשוב להיכנס יותר לעומק הדברים ולבחון איזה סוג מידע מועבר? האם הוא חיובי או שלילי?
כמה פעמים כבר יצא לכם לשמוע על Sharepoint? האם בכל אחת מהפעמים האלו הצלחתם להבין מה הן כל היכולות שמערכת זו יכולה להעניק לארגון שלכם? בהרצאתם אשר גליקמן וטל סיני איפשרו לנו בכמה דקות לקבל את התמונה הכוללת ולהבין כיצד מערכת זו יכולה לתמוך בכל תהליכי ניהול הידע בארגון. ה- Sharepoint יכול לתמוך גם בעבודה עם מתודולוגיות רזות ובעבודה מכל מקום ובכל זמן. כמו כן, ניתן את הפלטפורמה הזו להתאים לארגונים ומחלקות שונות. בהתאם לכך להיפתר מהתיקיות הישנות ולעבור לעבודה עם תגיות בעלות עולמות תוכן משותפים.
אלו היו רק חלק מההרצאות המגוונות ומעוררות מחשבה שהיו ביום הכנס. אין ספק, שעומד בפנינו, העוסקים בתחום ניהול הידע, אתגר כפול. מצד אחד, לבסס את מעמדנו ולהבהיר את החשיבות של העיסוק הבלתי פוסק בתחום. מהצד השני, להטמיע תרבות של שיתוף בידע בכל קצוות הארגון תוך שימוש בכלים התואמים לארגון לצורך יצירת זמינות גבוה של הידע במקום ובזמן הנכונים להוכחת אפקטיביות העיסוק בתחום.
www.pasher.co.il
Tags: חדשנות כנס כנסים ניהול ניהול ידע
