סיקור כנס "סטארט-אפ ואסטרגיות צמיחה", של האגודה לניהול אסטרטגי, שהתקיים בשבוע שעבר במלון דן בתל אביב.
בשבוע שעבר התקיים בתל אביב כנס מיוחד של אגודת הניהול האסטרטגי (Strategic Management Society), שהתמקד בנושא "סטארט-אפים ואסטרטגיות צמיחה". לכנס הגיעו כ-260 משתתפים מ-27 מדינות, בעיקר מצפון אמריקה ואירופה. את הכנס אירגנו גארי דושניצקי (לונדון ביזנס סקול), ניראון חשאי (האוניברסיטה העברית), דובב לביא (הטכניון) ואיתי שטרן (אוניברסיטת נורת'וסטרן) והשתתפו בו מיטב החוקרים בתחום האסטרטגיה.
הכנס נערך בחסות הקרן הלאומית למדע; בית ספר לאון רקנאטי לניהול באוניברסיטת תל אביב; בית הספר למנהל עסקים באוניברסיטה העברית בירושלים; קרן אספר ליזמות באוניברסיטה העברית בירושלם וקרן אווינג מריון קאופמן ליזמות. נושא הכנס "סטארט-אפים ואסטרטגיות צמיחה" (Startup and Restart Strategies) עסק באתגרים שבעקבות המשבר הפיננסי, המאלצים מדינות ותאגידים למצוא מדיניות ואסטרטגיות המניעות חדשנות, יזמות וצמיחה, ולגלות אילו אסטרטגיות יכולות להחיות מחדש את הכלכלה. תל אביב נבחרה לארח את הכנס בתור עיר בה היסטוריה ומסורת פוגשות חדשנות והתחדשות. בפרט, העיר מרכזת את מספר הסטארט-אפים הגדול ביותר במדינת הסטאט-אפ – ישראל.
בכנס הוצגו מאמרים בארבעה מסלולים מקבילים: שיתוף פעולה ארגוני; שיתוף פעולה בין-ארגוני; חדשנות ויזמות בארגונים; וניהול ארגונים בין לאומיים. בין המושבים שהתקיימו בכנס: סביבה ארגונית וחדשנות; אסטרטגיות תאגידיות בסביבות של חוסר ודאות; בריתות וקשרים תוך ארגוניים; הון אנושי אסטרטגי; תפקיד היזמים ותעשיות; ערים ומדיניות ציבורית, ועוד.
אחד הנושאים שחזר ועלה במושבים שנערכו היה הנושא של שיתופי פעולה ונחיצותם בכלכלה של היום. הנושא עלה, למשל, במושב בנושא "השורשים של כשרון ויצירתיות", בהנחיית גארי דושניצקי, פרופסור לאסטרטגיה ויזמות, המנהל האקדמי של מכון דלויט לחדשנות ויזמות בבית הספר לעסקים בלונדון. שאול סינגר – מחבר הספר "סטארט-אפ ניישן", הציע שמדינות לא תשאפנה להיות כמו ישראל, אלא לשתף פעולה עם ישראל, ולהשלים יכולות, כפי שעושים סטארט-אפים וחברות גדולות.
פרופסור ג'רארד ג'ורג' מהאימפריאל קולג' בלונדון, דיבר על כך שבזמנים מורכבים כלכלית בהם אנו נמצאים, חייבים למצוא מודלים כלכליים חדשים לשיתוף פעולה, ואחת הדרכים הטובות לכך היא PPP – Public Private Partnership.
גם במושב על "זריעת הזרעים ליזמות" בהנחיית פרופסור דושניצקי, דובר על כך שמהלך החיים של סטארט-אפים הוא שונה כיום ולכן צריך להתאים לכך שיטות חדשות למימון, וישנן הרבה שיטות חדשות ומגוונות. זווית ראיה חדשה שעלתה במושב היא לא לחשוב על אמצעי מימון, אלא על שותפות, שבה מרכיב חשוב הופך להיות הכימיה וההתאמה בין שני הגופים המשתפים פעולה.
אחד הנואמים המרכזיים בכנס, וויל מיטשל, פרופסור למנהל עסקים ואסטרטגיה בבית הספר לעסקים Fuqua של אוניברסיטת דיוק ואוניברסיטת טורנטו, התייחס אף הוא לנושא בראיון אישי, ודיבר לא רק על שיתופי פעולה של כולם עם כולם, אלא שיתופי פעולה המובלים על ידי מנהיגות. המנהיג מבחינתו הוא ה-value chain integrator: "אין ספק כי שיתופי פעולה בין חברות הוא דבר מאתגר, אך על ידי יכולות מנהיגות, שכל אחד יכול לפתח, זה אפשרי". בנושא הניהול אסטרטגי, אומר מיטשל: "אומרים על ניהול אסטרטגי שזה לא מדע טילים – זה נכון – זה מורכב יותר כי זה עוסק באנשים, במוסדות ובמדינות". לבסוף, מיטשל טוען כי מה שהוא הכי אהב בכנס הוא המפגש הבין-אישי עם האנשים: "מפגש של אחד על אחד הוא הדרך היחידה ללמוד על העולם. זה מבחינתי הקסם האמיתי של עבודת המחקר – ללמוד מאנשים שיודעים דברים שונים על סביבות שונות".
נושא נוסף שחזר ועלה בכנס הוא הנושא של שיתוף הפעולה הספציפי בין ABC – Academy, Business practitioners and Consultants. הנואם המרכזי השני בכנס, אדוארד זג'אק, פרופסור לניהול וארגונים בבית הספר לניהול Kellogg באוניברסית נורת'ווסטרן, אמר בראיון אישי כי: "העסקים והאקדמיה חייבים לשתף פעולה. אין ספק שאנשי עסקים עשויים להרתע מקריאת מחקרים מורכבים המדברים על סטטיסטיקה ומתודולוגיה, ולכן צריך לעשות איזושהי עבודת תרגום. כאן נכנסים היועצים". לפי זג'אק: "תפקיד היועצים הוא לקחת רעיונות טובים מתוך המחקר ולהדגיש את הפן הישומי שבהם. כולנו, אנשי האקדמיה, העסקים והיועצים, נמצאים באותה קהילה, כי כולם בסופו של דבר רוצים להבין איך עולם העסקים עובד ". לגבי מיקום הכנס אומר זג'אק: "יש בתל אביב הרבה אנרגיה של bottom up. אנשים מנסים דברים חדשים והם מודעים לכך שהסיכון הכי גדול הוא לא לקחת סיכון כלל. השאלה כיום היא כיצד לנצל את המשאבים המוגבלים בדרכים יצירתיות ובשיתופי פעולה".
אדואר זג'אק, אחד הנואמים הראשיים בכנס
דובב לביא, פרופסור מן המניין בטכניון וחוקר בתחום הניהול האסטרטגי, מוסיף ואומר כי כשמדובר בשיתופי פעולה, האקדמיה מצליחה לגשר על פערים שהפוליטיקה לא מצליחה לגשר עליהם. בין חוקרים אין גבולות והמחקר הוא השפה המשותפת שלהם, ואכן, בקהילת הניהול האסטרטגי וגם בכנס הזה ניתן לראות חוקרים מהעולם המערבי והערבי כאחד.
בנוסף, חשוב לתפיסתו לנסות לחשוב כיצד מגשרים על הפערים בין אקדמיה למנהלים בארץ: "על מנת לנצל את הפוטנציאל של התחום, חשוב שתהיה הפריה הדדית בין חוקרים לבין מנהלים, כדי לנסות ולענות על שאלות מורכבות. גם אם אין תשובות פשוטות, ניתן להציע כלים כדי לנסות ולענות עליהן".
כשנשאל דובב לגבי שאיפותיו מתחום הניהול האסטרטגי בישראל, הוא ענה כי בצד האקדמי היה רצוי שתהיה מאסה קריטית של חוקרים באסטרטגיה, שתפתח מחקר בתחום ותחשוב על מודל טוב יותר של הפריה הדדית בין אקדמיה לתעשיה בתחום של ניהול ואסטרטגיה בפרט. ליועצים יש תפקיד מרכזי במערכת היחסים הזו – לקחת ידע אקדמי ולתרגם אותו לפרקטיקה, כמו גם לקשר בין התעשיה לאקדמיה.
למידע נוסף אודות האגודה: http://strategicmanagement.net/
*הכותבת היא מנהלת קשרי לקוחות בקבוצת ד"ר עדנה פשר ושות' – יועצים לניהול, המתמחה ביעוץ אסטרטגי לארגונים
Tags: אסטרטגיה אקדמיה תעשיה כנס ניהול סטארטאפ תל אביב
