פרגון וגיבוש חברתי בקהילה המקצועית הם מושגים שצמחו בתרבות הישראלית ועשויים להיות משמעותיים גם בתרבויות אחרות, משום שהם עוסקים בסוגיות בסיסיות של סולידריות מקצועית
פורסם : 29.3.20 איור: גלה פלג
העמית הטוב הוא "הקולגה הטוב". יש לו השפעה חיובית משמעותית על חייהם המקצועיים של העובדים בארגון. הוא מסייע בבניית אינטראקציות שונות ומגוונות בינו לבין עובדים אחרים בארגון.
כל עובד תופס בצורה אחרת את משמעות ה"עמית הטוב". למשל, עובדת בעלת מעמד משמעותי בארגון , ותיקה ומקובלת מאוד בחברת ההנהלה יכולה לשמש כ"עמית טוב" לעובדת אשר מעוניינת לשנות את מעמדה החברתי בארגון , להכיר מקרוב את הסגל, ליצור חיבורים, ממשקים ולטפח רשתות חברתיות ואף ליצור קשרים גם מעבר לעבודה בארגון. עובדת מקצועית בתחום הדעת אותו היא מובילה, בקיאה וידועה כמומחית בתחום הדעת, משתלמת באופן קבוע ומשמשת כרכזת תחום בארגון יכולה לשמש כ"עמית הטוב" לעובדת אשר רוצה להתפתח מבחינה מקצועית, להשתבח, ולהתמקצע ולעבור תהליך למידה משמעותי.
שביעות הרצון מן התמיכה של העמיתים בארגון משמעה כי קיים תיאום בין הצורך של העובד לבין המענה שהוא מקבל מ"העמית הטוב". מידת התיאום בין סוג התמיכה לצורך המסוים של העובד קשור למגוון סוגי התמיכה שהעובד יכול לקבל. אלו עשויים לכלול סיוע בהקלת עומס המקרים שבהם הוא מטפל, הדרכה וייעוץ, התחלקות בידע רלוונטי או יצירת אווירה טובה בארגון באמצעות חגיגת ימי הולדת ופעילויות חברתיות נוספות. שביעות רצון מתמיכת עמיתים קשורה לכך שהתמיכה היא ממקור שממנו מצופה לקבלה .
פרגון ככלי קולגיאלי בארגונים
התכונה המרכזית המאפיינת את ה"עמית הטוב" היא יכולת הפרגון לעמיתיו. העמית הטוב הוא בעיניהם זה שאינו מקנא בעמיתיו בשל הצלחותיהם אלא להפך, משבח אותם ותומך בהם בלב שלם, ובכך עוזר להם לקדם את המוניטין המקצועי שלהם בארגון.
פרגון של עמית חשוב בעיניהם יותר מאשר קבלת עזרה בתחום מסוים. הפרגון הוא אפוא פעולה חברתית המשפיעה לטובה על העבודה המקצועית ומאפשרת אותה, ובהעדרו ניזוקה עבודתו של כל עובד. זהו אחד הגורמים ביצירת גיבוש חברתי בארגון.
פרגון וגיבוש חברתי בקהילה המקצועית הם מושגים שצמחו בתרבות הישראלית ועשויים להיות משמעותיים גם בתרבויות אחרות, משום שהם עוסקים בסוגיות בסיסיות של סולידריות מקצועית. עובדים נמנים עם קהילה מקצועית שאכפת לה מחבריה, והם רוצים לשמור על הדימוי המקצועי והחברתי שלהם כקולקטיב וכפרטים. לעובדים חשוב להשתייך לקהילה מגובשת ומפרגנת ולהרגיש שהם חלק ממנה .
חוסר הפרגון לעומת זאת בא לידי ביטוי בצורות שונות, מעיסוק בחצי הכוס הריקה ועד האשמת העמית כאשר מישהו מעז להחמיא לאחר.
גיבוש צוות העובדים ככלי קולגיאלי
קולגיאליות היא הבסיס לרוח הקבוצה ולקשר שמחזיק את הקבוצה יחדיו, ומאפשרת לה לקצור הצלחות יוצאות דופן . עם התפתחות רוח הצוות יעמוד לו (לצוות) כוחו כמעט בכל מצב ומצב.
כיום קיימות דרכים יצירתיות לשימור, לתחזוק, לקידום ולטיפוח גיבוש הצוות : במשחקי אתגר, מפגשי למידה והעצמה ברמה סדנאית, פעילויות ODT המחזקות את התקשורת בין קהילת העובדים והדמיית משחקי משימות לחיי היומיום ולמידה חווייתית על ידי התנסות במצבי שגרה, בדרך המשחק לרבות מכוני סימולציה .
קשר חברתי משמעותי בין חברי הסגל עשוי לשמש תנאי מקדים לעיצוב של קהילה מקצועית, שיוביל בעתיד לתחושת מסוגלות ולהצלחה בארגון .
לפיכך, חשוב לגבש מדיניות שתבטיח את התנאים האלה : תקשורת פתוחה ויעילה, יחסים חמים; ושיתוף פעולה אינטנסיבי .
הבעת הכרת התודה ככלי קולגיאלי
אחת הדרכים רבות העוצמה ביותר למלא את נשמתנו ואת נשמתו של עמיתנו בעבודה היא הבעת הכרת תודה. הדרך הקלה ביותר לעשות זאת היא כמובן פשוט להגיד למישהו שאנו אסירי תודה, אבל מחקרים העלו כי להבעת תודה בכתב יש השפעה חזקה יותר. עובד יכול לחשוב שהעבודה היומיומית שלו חסרת השראה והחיים המקצועיים שלו בלתי מוצלחים, אבל מכתב הכרת תודה מעמית לעבודה יכול לעזור לו להבין איזו השפעה היתה לעבודה שלו ועד כמה היא היתה מוצלחת. מכתב כזה יכול ליצור חיוביות בשלוש דרכים : לעורר או להזכיר לכותב את רגשות ההוקרה שלו ואת הסיבות לכך, להעלות את מודעותו של המקבל לכך שהוא מוערך ומכובד ולחזק נקודת מגע, חיבור, לצורך זרימה עתידית של רגשות חיוביים בתוך מערכת היחסים.
כפי שאמר הפילוסוף האמריקאי ויליאם ג'יימס לפני יותר מ – 100 שנה, "העיקרון העמוק ביותר בטבע האדם הוא התשוקה להיות מוערך". במקום להתעלם מהעמיתים לעבודה, ההמלצה היא להתעלם מהסיבות שבגללן אנו מתעלמים מהם. סיכויים רבים להצלחה בעולם העבודה מתקיימים כאשר אנו מכירים במיטב שבנו ובעמיתים שלנו ומביעים הכרת תודה על כך. כאשר אנו מעריכים את הטוב, הטוב גדל ומתגבר .
אתגר נוסף הוא שמערכות היחסים שלנו נעשות פחות אמיתיות, מאחר שמפגשים ווירטואליים או התכתבויות באפליקציית " "whatsapp הולכים ומחליפים את הפגישות הממשיות. הפרגון ותהליכי גיבוש מתנקזים בימינו בעיקר בקבוצות whatsapp" ". כדי ליצור את שדה האנרגיה בעל העוצמה יוצאת הדופן הזו אנחנו זקוקים לחיבור אמיתי. ככל שחלקן של האינטראקציות שלנו ברשת גדל ביחס לאינטראקציות האחרות, כך אנחנו בודדים יותר. מפתות ככל שיהיו האינטראקציות המקוונות לעיתים אנו צריכים להתנתק כדי להתחבר. בהתחשב בראייה הברורה לכך שיחסים אמיתיים תורמים כה רבות לבריאותו של הפרט ולהצלחה של הארגון, יש לתת להם עדיפות גבוהה יותר במקום העבודה .
המחקר פורץ הדרך של הותורן, מדגים את חשיבותה של ההכרה מצד העמית לעבודה. קיימת חשיבות עצומה לתרבות עשירה המאופיינת בהכרה ובהוקרה בארגון ובמערכת יחסים בין עמית אחד לשני, בעצם ההכרה באחרים ובעבודה שלהם באופן אותנטי וחיובי – הכרה גלויה וכנה בתרומות שלהם, בכל פעם שהדבר אפשרי. פרגון ומתן מחמאות לא רק גורמות לאדם להרגיש מוערך. הן גם יכולות לדחוף אותו לעבר הצלחה עתידית. יותר מכך, מערכת היחסים בין "העמית הטוב", לבין המקבל מתחזקת כך, ונעשית עמידה יותר.
אם כן, אנשים בעולם העבודה אוהבים לזכות בהכרה. אנשים אוהבים שמציינים אותם על העבודה הטובה שעשו, על הגשמת הערכים הלכה למעשה.
בהתמודדות של אנשים עם לחצי השחיקה בעבודה טובה יותר כאשר יש להם מערכות של תמיכה חברתית. באותם מוסדות בהם אנשי הצוות נתנו גיבוי איש לרעהו בשעת לחץ נפשי קשה, העובדים התנסו בניכור קטן יותר כלפי הפציינטים. כן נמצאה שחיקה נמוכה יותר אצל אלה המשתפים את עמיתיהם ברגשותיהם ובבעיותיהם.
ההגדרה המקובלת כיום על ידי רוב החוקרים היא שתמיכת עמיתים היא מערכת חילופין בין – אישית, הנתפסת על ידי המקבל או המכוונת על ידי הנותן כהקלת ההתמודדות במצבי לחץ בחיי היום יום .זאת ועוד, נמצא שעובדים בארגונים שהשתתפו במפגשי צוות קבועים לצורך תמיכה, גילו מסוגלות גבוהה יותר להתמודד עם לחצי עבודה ושחיקה .
גם הספרות בתחום יחסי עבודה בארגונים מתייחסת לחשיבות העצומה של הקשרים שלנו עם עמיתינו לעבודה . אפילו קשרים אגביים – אפילו מפגשים רגעיים בין עמיתים לעבודה, כמו פטפוט קצר – אם הם חיוביים ומפרגנים, הם יכולים להגביר את הביצועים בעבודה. האינטראקציות העומדות בבסיס הרקמה החברתית של הארגון, הערכים המפעמים בו והנורמות שעל פיהן דברים מתבצעים בתוך הארגון משמעותיים ביותר . אותה רקמה חברתית בתורה מעצימה או מפחיתה את יכולתם של העובדים לשתף פעולה, ליצור דברים חדשים, לשתף מידע ולהסתגל. ישנו קשר הדוק בין אינטראקציות קטנות אלה של היומיום ובין הביצועים הכלליים של הארגון .
נוסף על כך, מחקרים מצביעים שקשרים חברתיים הם מדד רב עוצמה לבריאותו של הפרט. התנהגויות אכפתיות ופרגון מעצימות את רמות האוקסיטוצין – הידוע כ"הורמון האהבה" – ומפחיתות את רמות ההורמון "הילחם או ברח", קורטיזול.
פיתוח קשרים עם העובד מקדם את הביטחון העצמי, מאפשר מעורבות פעילה ותורם לתהליך של גיבוש הזהת המקצועית של העובד.
*הכותב הוא בוגר תואר שלישי במחלקה למדיניות החינוך, מחקרו עוסק בסינקרטיזם בחדרי מורים הטרוגניים ככלי לניהול קונפליקטים
מגזין "סטטוס" מופק ע"י:
Tags: אסטרטגיה משאבי אנוש
