המאייר והאנימטור יואל פלדמן מסביר את הרצון לעסוק וליצור דמויות וסיפורים, על הקשר לעולם הקולנוע, הפוליטיקה וגם הניהול, ובעיקר שופך אור על הליך היצירה בו הופכות דמויות משרטוט במחברת דהויה למגנט של מסרים סמויים וגלויים המשפיעים על חיינו כילדים וכבוגרים
איורים: יואל פלדמן פורסם: 3.11.14
יואל פלדמן, רק בן 30, וכבר הספיק לא מעט. הוא בוגר האקדמיה לאמנות ועיצוב "בצלאל", ומאחוריו רקורד מכובד של עיצוב ואיור בתעשיית משחקי המחשב, הקולנוע והאנימציה, איור של למעלה מחמישה ספרי ילדים בהם הסופר ציון זכאי ושניים מספריו של שלמה אבס, אחראי בין היתר על עשרות איורים למגזינים המובילים בישראל, ומהחודש האחרון מחזיק בתואר כותב ומאייר של ספר ילדים שכולו שלו, בהוצאת אחיאסף. "בול הגדול מכולם".
"עד היום אני זוכר את אותן דמויות מאוירות שגיבשו את הזהות שלי כילד; אלו שהצמיחו לי את כנפי הדמיון והיצירה, שלקחו אותי לארצות קסומות ומחוזות רחוקים ובעיקר שגרמו לי לנסות ולאייר בעצמי. ומצד שני, אני גם זוכר גם את דמויות המכשפות והמפלצות שמנעו ממני לישון".
יואל פלדמן, צילום: יח"צ
איך מחליטים לעסוק באיור, ואיור ספרי ילדים בפרט
"האמת שמאז שאני זוכר עצמי אני משרבט, עוד בבית הספר היסודי הסברתי למחנכת שלי שבלי לצייר במחברת אני לא יכול להתרכז בשיעור. אבל את נקודת ההארה האמתית אני זוקף למחנה קיץ בו עבדתי בארה"ב לאחר שחרורי מצה"ל. נכנסתי לחדר היצירה ענק של המחנה ובשביל הכיף סתם התחלתי לקשקש על נייר דמויות משעשעות. במקרה נכנסו כמה ילדים אשר התלהבו בצורה בלתי רגילה.
מידי יום הינו נפגשים בחדר היצירה אז הייתי מצייר להנאתם דמויות, הם היו מתארים לי את קרוביהם ואני הייתי מצייר אותם מהתיאור בצורה קצת הומוריסטית. ההתלהבות שלהם מהדמויות פשוט כבשה אותי. הבנתי את הכוח העצום של דמיון והשראה."
היום יותר מתמיד אנו מוצאים איורים מלאי משמעות ומסר למבוגרים שבנינו
"כל מאייר, בין אם של ספרות או של קולנוע או טלוויזיה. שואל עצמו, למי הדמות מיועדת או במילים אחרות מי קהל היעד? האם לילדים, למבוגרים או לכל המשפחה, מי היא אותה הדמות? האם היא רשע שמוצא את הטוב, האם היא גיבור חלש הלומד את כוחו, האם היא מייצגת את האדם העובד, או הפוליטיקאי הממולח? מה מבנה אישיותה? ומעבר לכל מהו המסר אותו היא מעבירה?"
" גם דמויות שכביכול נראות פשוטות סוחבות עליהן מטען חברתי וערכי כבד מאוד, אפשר לראות זאת בסדרות כמו family guy , the simpsons , אותן דמויות המאוירות בקווים נקיים ופשוטים הופכות להיות בראשם של הצופים אנקדוטות לאנשים וטיפוסים בחברה המקיפים אותם. זהו כוחו של איור – להעביר ביקרות חברתית נוקפת מבלי להעליב, או להצביע על אשמים."
" אם ניקח לדוגמה את אסטריקס, טין טין או אפילו מיקי מאוס נראה את הפשטות של קווי הדמות יחד עם ההקצנה של תכונות באמצעות אביזרים המולבשים על הדמות בתצורת בגד או חפץ או פעמים רבות החצנתו של איבר גוף המייצג תכונות אופי, לדוגמה עיניים עגולות וגדולות – המצביעות על תמימות, או אף ארוך ודק המקרין רוע.
מה חשוב לך בדמות , איזו דמות לא תייצר לעולם ?
"אנו בתור מבוגרים יכולים למנות את אותן דמויות אשר נצרבו בזיכרוננו כמפחידות ומאיימות. זוהי ההוכחה הניצחת לגודל השפעתן עלינו, כך שגם בבגרותנו הן מעלות בנו קונוטציות שליליות. באופן אישי אני מאמין שניתן להעביר מסר לילד גם מבלי לגרום לתחושות רגשיות קיצוניות של אובדן, הפחדה ואימה ולכן לעולם לא אייצר עבור ילדים דמות אשר תרדוף אותם בחלומות."
"לאחרונה נתבקשתי לאייר לספר הילדים "הנסיך האמיץ" של ציון זכאי דרקון. החלטתי לשנות גישה מכל הדרקונים המוכרים לנו המתבססים על לטאות נחשיות, קשקשיות ומפחידות שיורקות אש. שילבתי שלל חיות לכדי דמות אשר ברור שהיא אינה נחמדה אך יחד עם זאת אינה מטרידה או מאיימת, כזו שתוכל יחד עם עלילת הסיפור האגדתית להתפתח ולהשתנות."
אז איך נולדת דמות ?
"על פי רוב דמות נולדת מתוך תוכן, פעמים רבות מדובר בטקסט כתוב, אני קורא אודות הדמות ומדמיין אותה בסיטואציות שונות. אז מבחינתי מתחיל הטקס."
"בלי יותר מידי רשמיות אני פותח את מחברת השרטוטים ומתחיל לקשקש, אני תמיד מנסה להתחבר למקום של איזו דמות אני הייתי רוצה לראות, כזו שתהיה בה זווית מיוחדת."
"חשוב לי במיוחד להציג את עולמה התרבותי של אותה הדמות, לשם כך אני עושה תחקיר על העולם ממנו היא באה, על התרבות, המקום, הבגדים, החפצים ומנסה לשלב אותם באיור. את כל אלו אני מנסה להכניס לתוך סילוואטות פשוטות (צורות בסיסיות ) ומתחיל להלביש אותן כיד הדמיון. כאשר אני מגיע לאיזו צורניות שאני מתחבר אליה אני מציג את הדמות לסביבה של ילדים ומבוגרים קרובים ומבקש ללמוד את התגובות אליה."
"בשלב הבא מוסיפים את הפרטים, את העומק ומאפיינים ספציפיים המעוררים שלל סטריאוטיפים והקשרים. רק אז תעבור הדמות למחשב לקבלת עומק צבע – זה אשר יקנה לה את "הגלאם" הקולנועי. "
גישה קולנועית בספר ילדים ?
"לגמרי. אני לחלוטין משתמש בניסיון שלי מתחום האנימציה הקולנועית ומשחקי המחשב לבניית "פריים" קולנועי כדרך לספר את הסיפור. מעבר לזה אני מדמיין לעצמי כי לכל דמות יש מעין "צליל מאפיין", את הצליל הזה אני מנסה לתרגם באופן וויזואלי כך שישלים את הסיפור ויקנה את האווירה סביב הדמות, בקולנוע אנו עושים זאת באמצעות תאורה וקומפוזיציה ובאיור באמצעות הצללות, פרטי נוף, יצירת עומק בעזרת טקסטורה, ברקע האיור, ושלל דרכים נוספות."
העבודה על ספר הילדים אותו גם כתבת היה שונה מאופן היצירה הרגיל שלך ?
"מבחינתי, שונה בתכלית. "בול הגדול מכולם" הוא ספר עם סיפור מאחוריו. לפני כשנתיים נפטר אבי במפתיע. הקושי והחוויה המטלטלת הותירו בי משקעים. התחום בו אני עוסק מאפשר לי לפרוק את התחושות של הבלבול והעצב שהציפו אותי, ומתוך כך ליצור יצירה שמחה, אופטימית ומחכימה. "
"בול הגדול מכולם", או בשמו המקורי Boe the Great, נכתב במקור בשפה האנגלית כספר דיגיטלי, העבודה עליו לקחה מספר חודשים, בהם כתבתי, איירתי, ערכתי ועיצבתי את הספר לבדי."
"לשמחתי הרבה הספר התקבל בביקורות חיוביות ונמכר מעבר למצופה. דבר שהוביל להוצאתו באמצעות הוצאת הספרים אחיאסף לחנויות."
"היה לי מאוד חשוב שהספר יעניק ערך מוסף במוסר השכל שלו, בשפה הכתובה ובקצב החריזה, וכמובן בשלל איורים עשירים ואקספרסיביים שיוליכו את הקוראים לתוך עולמו של "בול", כפי שאני דמיינתי אותו. היה לי חשוב ביותר שהילדים יקבלו את הספר שאני הייתי רוצה לקבל כילד. "
"בפשטות ניתן לומר שהמציאות הפרטית שלי כאדם וכיוצר, נמצאות בליבו של הסיפור "בול הגדול מכולם", וכל עותק ממנו מהווה למעשה חלק ממני. "
Tags: אסטרטגיה חדשנות טיפים עבודה קריירה
