לטבריה נתוני פתיחה מצוינים להפך לעיר חכמה
פורסם: 7.8.18 צילום: ויקיפדיה
עם היסטוריה מפוארת בת 2,000 שנה מאז נוסדה בשנת 20 למניינם ע"י הורדוס אנטיפס, נקראה ע"ש הקיסר הרומאי טיבריוס, נקשרה בפעילותו של ישו בימת הכנרת, שמשה מרכז פעילות רוחני לישוב היהודי בארץ ישראל במשך מאות בשנים, מקום קבורת הרמב"ם, ועד להפיכתה למוקד תיירות החורף בארץ ישראל של שנות השלושים של המאה ה- 20.
השכיל רועי צ'יקו ארד לשרטט בחן רב ביד אומן את קוויה החינניים של מי שהיתה במשך שנים רבות בירת הגליל "סוף סוף משהו זז בטבריה" מוסף "הארץ" 20.7. השאלה הנשאלת מדוע מדשדשת טבריה עד היום, עם 43,100 תושבים, 16,200 דונם ונתוני פתיחה מדהימים אי שם באשכול 4 מתוך 10 בסולם המדד החברתי ? האם דבק בה דימוי קפקאי של עיר "קפיטריה" ממערכוני הגשש החיוור ?
רעידות האדמה הקלות 3.6 – 3.9 בסולם ריכטר בשבועות שחלפו הפנו זרקור אזהרה לאזכור הרעידה הקשה האחרונה בשנת 1927, בממוצע אחת למאה – בהיותה שוכנת ממש על שפת השבר הסורי- אפריקני הפעיל גאולוגית כל העת.
ענף תיירות החורף וחלוץ הבניאולוגיה בישראל (תורת טיפול רפואי במעיינות חמים), פותח בטבריה ע"י עולי מרכז אירופה בשנות השלושים של המאה הקודמת – במעלה ההר, בשכונת קרית שמואל. למעט מלון גלי כנרת המפואר, בו נהגו להתארח ראש הממשלה הראשון דוד בו גוריון ושועי עולם. היה זה בעידן טרום-מזגן בו הושגה נוחות אקלימית ע"י ההמצאה הגאונית ששמה מאוורר. בעונת הקיץ עברו עובדי המלונות לצפת הקרירה.
טבריה מיצבה את עצמה על מפת מרוצי המרתון העולמיים, מזה 40 שנה כאתר הנמוך בתבל 214 – מתחת למפלס הימים, עם מזג אוויר נוח יחסית, בלב החורף של חצי הכדור הצפוני. לשכת גינוסר מספר 9 של הבונים החופשיים הקדמונים והמקובלים נוסדה בשנות ה 30 למאה שעברה כלשכה מעורבת יהודית ערבית ופקידי מנדט, וממקמת אותה על מפת עולם הבנייה החופשית רק 10 מיליון אחים). פרופ' ברוך פדה מי שהיה קרפ"ר שני בצה"ל ומנכ"ל משרד הבריאות הרים את קרנו המקצועית של המרכז הרפואי פוריה למקומו הנוכחי. רשתות המלונות הגדולים: הכשרת הישוב, קראון פלזה, הולידיי אין, לאונרדו וקיסר, לצד מלונות בוטיק כמלון הסקוטי, הבית של דונה גרציה ואחרים נוספו בשנות ה70 וה 80 למאה שעברה.
ראש עיר נמרץ שהשכיל לסמן עיגול סביב בעיותיה של טבריה נקב בסכום של מיליארד ₪, זעיר במונחי משק לאומי, הדרוש לעיר לחיזוק מבני המגורים מפני רעידת אדמה חזקה והרסנית. יוסי בן דוד שכח לציין פרט בסיסי חיוני מאין כמותו: טבריה צריכה למצב תדמית של עיר חכמה, נמרצת, ונאה אסטטית !
תמורה זו יכולה להיעשות אך ורק ע"י הטבריינים עצמם, איש איש לביתו, בבניין מגוריו ובשכונתו. תוביל אותה מנהיגות מקומית משכילה ואכפתית המצויה בעיר בשפע מבני כל העליות והזרמים. יש להתחיל בניקוי העיר מאשפת דורות, טיפוח חצרות הבתים, צביעה וסיוד קירות, מעקות וגגות (תוריד מפלסי חום ותחסוך באנרגיה בכל משק בית); מכאן לטיפוח ושמירת רשות הרבים בשכונות, בטיילת בשוק ובאזור התיירות; מימון עלות החומרים וסיוע בבתים נעדרי צעירים ואנשים שיכולים לבצע עבודות תחזוקה פשוטות בכוחות עצמם ייעשה ע"י קרנות ממשלתיות של משרד הבינוי והשיכון, באמצעות עמותות לתרבות הדיור, ביחסים של שקל מול שקל או כל נוסחה אחרת.
על פרנסי העיר לדאוג למשוך לטבריה מספר מעסיקים גדולים שיוכלו להעסיק בוגרי אוניברסיטאות, מכללות וישיבות בעבודה מכובדת ומכניסה. דוגמא לכך הם מרכזי – משוב של מוסדות ממשלתיים, חברות שרות ותחזוקה שהתמקמו עד כה בין צפת לכרמיאל. מומחי המכון הישראלי לערים חכמות נכונים להשיא עצה, ולהושיט כתף תומכת.
*הכותב דניאל מורגנשטרן – יועץ כלכלי וסביבתי, מתכנן אורבני ויו"ר ועדת הביקורת איגוד המתכננים בישראל,
חבר מייסד במכון הישראלי לערים חכמות
.
מגזין "סטטוס" מופק ע"י: 
Tags: אחריות חברתית חדשנות טכנולוגיה מעבר לדיגיטל ערים חכמות תרבות ארגונית
