אנשים, במיוחד צעירים, רוצים לעבוד בחברה שיש לה מטרה, שיש לה ייעוד״. ליעוד של חברה יש את הכוח לעורר השראה בעובדים, להגביר את נאמנות הלקוחות ולסייע לעסקים להתוות מסלול לצמיחה משמעותית
פורסם: 9.3.17 צילום: ויקיפדיה
מאמר דעה:
עסקים ותעשיות שלמות, שהצליחו לצמוח בקצב מהיר במהלך העשורים האחרונים, מוסטים ממסלולם על ידי כוחות הגלובליזציה והטכנולוגיה ששיפרו את חייהם של מיליארדי אנשים. אנחנו חיים בעולם שבו לציוץ אחד בטוויטר שפרסם עובד בודד יכולה להיות השפעה מכרעת עבור החברה. שיחות לא נשארות פרטיות. הציפיה הגוברת לשקיפות, יחד עם השילוב התדיר של הדלפות ופריצות, חשפו בפני הציבור את התהליכים הפנימיים של התאגידים החזקים בעולם, ואת העמדות של האנשים שמנהלים אותם.
על רקע זה, ארגונים צריכים לבנות בסיס בטוח שעל גביו יוכלו לבנות קשרים טובים יותר עם אחרים, לפתח נתיב לצמיחה, עם תחושה עמוקה של מטרה משותפת, והבנה קולקטיבית של השאיפות והסיבות לקיומה של החברה או הארגון.
מהי כלכלת ייעוד?
אנחנו שומעים ממנכ"לים על החשיבות המכרעת של הייעוד הארגוני, על-פיה פועלות חברות וארגונים. זוהי ״כלכלת יעוד״. ליעוד של חברה יש את הכוח לעורר השראה בעובדים, להגביר את נאמנות הלקוחות ולסייע לעסקים להתוות מסלול לצמיחה משמעותית. בכדי לעשות שימוש בעוצמה זו, עסקים ומנהיגיהם צריכים להשקיע מחשבה ביעוד של החברה שלהם, ובמשמעותו עבור העובדים.
אלו הן רק כמה מהמסקנות אשר מתוארות בדו״ח משותף של , LRN בשיתוף חברת הייעוץ PwC שפורסם לאחרונה. הדו״ח בחן תוצאות של שיחות עם 275 מנכ״לים, חשף את הפוטנציאל האדיר של היעוד כאמצעי להגברת סיכויי הצמיחה ופיתוח התרבות הארגונית של חברות. הוא גם גילה מספר מכשולים שעלולים לחבל ביכולות החברה לנצל את מלוא היתרונות שטמונים ביעוד משותף.
המנכ״לים שהשתתפו בסקר הכירו בחשיבותה הקריטית של היעוד. כ-63% מהמנהלים הבכירים אמרו שליעוד של החברה שלהם היתה תרומה חיובית לצמיחה בהכנסות שלהם; 83% מהמנכ״לים האלה הביעו בטחון בכך שהיעוד העניקה להם הנחיות בעלות ערך לתהליך קבלת ההחלטות העסקיות שלהם; ו-96% מתוכם ציינו, שהיכולת להקנות לעובדים ערכים שעשויים להשפיע על האופן שבו הם מתנהגים היא עניין קריטי להצלחת החברה.
יותר ממחצית מהמנכ״לים אשר לקחו חלק במחקר ל PwC ו-LRN הודו, כי לחצים בטווח הקצר היוו מכשול משמעותי בניסיון להתבסס על היעוד כאמצעי שמדריך את האסטרטגיה והתרבות שלהם, ו-67% מהמנכ״לים חשו שהחברות שלהם לא יודעות כיצד ליישם את המטרה והערכים שלהן במסגרת תהליך קבלת ההחלטות ויישומן. יתרה מכך, רק 21% מהמנכ״לים שהשתתפו הסכימו לגמרי עם הקביעה שליעוד יש תפקיד מרכזי בהנחיית החברה שלהם במהלך משבר.
דוגמאות היעוד של פורד ושל GE
יתכן שהמנכ״לים הללו צריכים להיעזר בניסיון שצברה ג׳נרל אלקטריק לפני כמה שנים, כאשר פרץ המשבר הכלכלי; בשנת 2008 החברה התמודדה עם משבר קיומי. GE Capital, הזרוע הפיננסית של ג׳נרל אלקטריק, היתה אחראית לכמעט מחצית מהכנסותיה של החברה כולה, כאשר בנק ההשקעות Lehman Brothers קרס. כששוק האשראי החל לקפוא, המנכ״ל ג׳פרי אימלט החל לחשוש שהמצב הכלכלי אליו נקלעה החברה שלו יאלץ אותו לסגור מפעלים. זה היה הרגע שבו אימלט פנה אל היעוד של החברה שלו, והבין שהחברה שהביאה חשמל ואור לעולם, היא לא בהכרח גם חברת שירותים פיננסיים.לכן, ג׳נרל אלקטריק החליטה שהגיע הזמן לשינוי, מכרה את כל עסקי כרטיסי האשראי הצרכניים שלה, ונפרדה מהשקעות נדל״ן בסך מיליארדי דולרים. עד שנת 2018, השירותים הפיננסיים צפויים להוות פחות מ-10% מכלל הכנסותיה של החברה. השאר אמור להגיע מייצור אנרגיה, תעופה וציוד רפואי. החברה רשמה התקדמות משמעותית בדרכה הביתה, אל השורשים התעשייתיים שלה; השוק, מצידו, הביע אמון במאמציה – ובמהלך חמש השנים האחרונות המניות של ג׳רנל אלקטריק רשמו עליה של כ-76%.
חברת המכוניות פורד הבינה את החשיבות של יעוד כבר כשנוסדה החברה. כאשר דגם T של הנרי פורד ירד לראשונה מקו הייצור בשנת 1908, השאיפה שלו לא היתה רק לייצר מכונית הכי מהר שאפשר, אלא לבנות כלי רכב שמרבית הצרכנים יוכלו להרשות לעצמם לרכוש. החברה שלו רצתה לשנות את האופן שבו העולם נע. פורד עזר לבסס את אימפריית הרכב של אמריקה. וכאשר תעשיית הרכב התפתחה, רשמה רווחים אדירים וספגה הפסדים עמוקים, ענקית הרכב הצליחה להמשיך ולאחוז ביעוד שלה. ״אנחנו חברה עם נשמה״, אמר מארק פילדס, מנכ״ל פורד. ״זה משהו שאנשים, במיוחד צעירים, באמת מעריכים. הם רוצים לעבוד בחברה שיש לה מטרה, שיש לה ייעוד״.
לסיכום:
יעוד היא תכונה אנושית יחודית. המכונות הופכות חכמות יותר אבל אנשים יכולים לעבוד עם יעוד. הטמעת היעוד בכל החלטה שהחברה שלך מקבלת בהחלט אינה משימה קלה. היא דורשת מחויבות עמוקה. כפי שמבהיר המחקר, חברות אשר מחויבות לשלב את היעוד בתרבות הארגונית ובאסטרטגיות שלהן, צפויות לזכות באמונם של העובדים ושל בעלי העניין. זהו הדלק שמניע את היכולת של חברה לרשום ביצועים טובים ומעניק את העמידות החיונית בכלכלה של ימינו.
*בצילום למעלה: פורד T מודל 1926, במוזיאון המכוניות ב -Coimbatore הודו
דב סיידמן
הכותב הוא פילוסוף בינלאומי, מומחה לתרבות אירגונית אתית ומחבר הספר: "איך זה הכל" (בעברית בהוצאת מטר). דב סיידמן הוא מייסד ומנכ"ל חברת LRN. משנת 1994, LRN סייעה למאות חברות בו-זמנית לנווט בסביבות משפטיות ותחיקתיות ולאמץ סביבה אתית. בשנת 2008, LRN רכשה את חברת היזמות הסביבתית, GreenOrder. כיום, LRN פועלת ברחבי העולם, ומגיעה, עובדת ומסייעת לעצב תרבויות ארגוניות מנצחות הפועלות על-פי ערכי קיימות במאות חברות, המעסיקות למעלה מ-20 מיליון איש העובדים בכ-100 מדינות סביב העולם. מגזין פורצ'ן קראה לדב "היועץ הכי לוהט במעגל היועצים העסקיים", והוא אף נכנס לרשימת ה-"60 בעלי הדעה הבינלאומית המובילים בעשור האחרון" של האקונומיק טיימס. חברתו של דב היא הזוכה הבלעדית בפרס האתיקה של מכון אלי ויזל לשנת 2008. סיידמן בוגר בית הספר למשפט של אוניברסיטת הרווארד, בוגר תואר ראשון ושני בפילוסופיה אתית מאוניברסיטת UCLA ותואר ראשון בהצטיינות בפילוסופיה, פוליטיקה וכלכלה מאוניברסיטת אוקספורד. הוא הופיע בתוכניות "צ'ארלי רוז", "בוקר טוב אמריקה", ו-CNN.
מגזין "סטטוס" מופק ע"י: 
Tags: אסטרטגיה כלכלה פיננסים תרבות ארגונית
