עלינו ללמוד מסין ולמנף את ההייטק הישראלי על מנת להמשיך את הצמיחה הכלכלית שלנו בכך שנבנה גם אנחנו תכנית גלובלית עם תשתיות ותוכן, שבראשה היזמות הטכנולוגית הישראלית
פורסם: 22.5.18 צילום: shutterstock
התפתחותה המדהימה של סין בשנים האחרונות ידועה לכל. היא פנומנלית ובאה בעיקר לידי ביטוי בהיותה כלכלה המבוססת על יכולות הייצור ההמוני של מוצרי צריכה מסורתיים בעזרת כוח אדם בעלות נמוכה יחסית. אולם המצב בסין השתנה. העלייה ברמת החיים, עלות העבודה שעלתה והנה יכולותיה המסורתיות של סין מגיעות לקצה יכולת התחרות. סין עומדת היום בפני אתגר אמיתי, כי למעשה היא כבר מיצתה את יכולותיה במתווה קלאסי זה. על מנת להמשיך לצמוח, סין נדרשת לפזול לכיוון של ייצור ומסחור מוצרים חדשים המבוססים על טכנולוגיה עילית. פתרון זה אינו פשוט, כי אופייה של סין מוגבל במה שנוגע ליזמות טכנולוגית וחדשנות. תחומים אלה אינם נפוצים ומפותחים מספיק בסין כדי שיאפשרו פיתוח מוצרים חדשים שיקנו לה ניצחון במרוץ לפסגת הכלכלה הגלובלית.
הפתרון שסין מנסה עתה על מנת לשמור על קצב צמיחה הכלכלית הוא במפעל לאומי שאפתני – One Belt One Road (יוזמת חגורה ודרך). תכנית אימתנית זו כוללת פרויקטים תשתיתיים רבים שהסינים אמונים על בנייתם כמו מסילות רכבת, כבישים מהירים, נמלי מסחר ימיים ועוד, בטריטוריות שונות, מחוץ לסין. תשתיות אלו מטרתן לספק לחברות הסיניות ערוצים רבים ומגוונים למסחור מוצריהן מחוץ לסין. בכך עוברת סין מהשלב שבו היא ממסחרת את המוצרים הסיניים בשווקיה המקומיים הענקים באמצעות תשתיות מסחור העצמיות ומחוצה לה באמצעות תשתיות מסחור זרות, לתוספת נכבדה שתאפשר לשווק את מוצריה מחוץ לסין באמצעות תשתיות משלה, אך הנמצאים פיזית מחוץ לטריטוריות שלה. זהו פתרון הולם מבחינתה, המאפשר את המשך צמיחתה הכלכלית, תוך שיתוף מדינות אחרות שבכך נהנות גם הן מהיוזמה ומההשקעות הסיניות בהן. זאת, תוך כדי שמירת הערך העליון והמקודש שלהם – Made in China!.
ישראל, גם היא, עומדת בפני אתגר כלכלי לא פחות חשוב: המשך התפתחותה על בסיס מיצובה כ-"Start-up Nation". ישראל התפתחה בכיוון היזמות הטכנולוגית והגיעה להישגים אדירים בכל הקשור לתחום ההייטק. גם בפנינו ניצב האתגר לצמיחה כלכלית ברת קיימא, תוך כדי שימור ההישגים הללו. אני מציע שגם ישראל, כמו סין, תתחיל "לפזול" החוצה בעזרת תשתיות שייבנו על ידיה בטריטוריות זרות. מה, אנחנו לא יכולים "להעתיק" מהסינים? נשמע הזוי, "הפוך על הפוך"! יוזמת "חגורה ודרך" היא למעשה מינוף סיני של העוצמות שלה בייצור המוני ויעיל של מוצרי צריכה ומסחורם. אנחנו, הישראלים, נוכל אולי לעשות זאת עם היתרון היחסי שלנו – בהטמעת יכולותינו ביזמות טכנולוגית?!
עלינו ללמוד מסין ולמנף את ההייטק הישראלי על מנת להמשיך את הצמיחה הכלכלית שלנו בכך שנבנה גם אנחנו תכנית גלובלית עם תשתיות ותוכן, שבראשה היזמות הטכנולוגית הישראלית, תכנית שתהיה אטרקטיבית למדינות רבות בעולם שצמאות לנושא זה, תכנית המבוססת על שחקני ההייטק הישראליים. בייזום ועידוד פעילות מעין זו, תוכל מדינת ישראל להיטיב עם החברות הישראליות, להרחיב את השווקים שלה ליזמות הטכנולוגית הישראלית, להגדיל את שיתופי הפעולה שלה עם מדינות זרות, לשמר את הקניין הרוחני שלה ולמנוע בריחת מוחות. כמו ביוזמת "חגורה ודרך" הסינית, הרווח הוא כפול, גם לנו וגם לשותפים עתידיים שלנו.
יוזמת "חגורה ודרך" מהסוג הישראלי, שתהיה פחות מגלומנית מה"אחות" הסינית הגדולה, תוכל לתת מענה אמתי להמשך שמירת מעמדה המוביל של ישראל בחזית הטכנולוגיה העולמית.
*הכותב אליעזר מנור הינו מוותיקי הון הסיכון בישראל ומחבר ספרי ילדים ומבוגרים בנושא חינוך ליזמות
מגזין "סטטוס" מופק ע"י: 
Tags: אסטרטגיה חדשנות טכנולוגיה כלכלה ניהול פרויקטים סטרטאפים תרבות ארגונית תשואה
