
איך נימנע מעימותים הגולשים לתביעות בעבודה, בעסק ובמשפחה
צילום: ASAP photos
החוק והמשפט מאפשרים התנהלות מסודרת של החברה – כאשר האינטרסים של הפרטים השונים בה באים לידי ביטוי באופן הנכון והצודק ביותר שבני האדם ידעו להמציא.אך למרות שנדמה כי החוק והמשפט מעניקים גבולות ברורים, לא פעם הדברים מוטלים בספק, ומעבר לכך – החוק והמשפט אינם תמיד תפורים למידותיהם המדויקות של הצדדים הנזקקים לכלים אלה, ולא פעם חש מי שנזקק לשירותי החוק והמשפט כי נגרם לו עוול. הדרך הטובה ביותר של הפרט להתמודד היא באמצעות שני ערוצים:באמצעות החוק והמשפט, כשהדרך להיעזר בחוקי המשחק היא להכיר אותם מראש ובמקרה הצורך להיעזר במדריך ויועץ, שהוא לרוב עורך דין.באמצעות הימנעות מהמשחק המשפטי. הכוונה לכך, שהפרטים בחברה משתדלים לשחק במשחק החברתי הכולל יחסים במשפחה, יחסים בעבודה, יחסים בעסקים, יחסים חברתיים ועוד, מבלי להזדקק לשירות המשפטי. להלן מספר עצות איך להימנע מלהיכנס לעולם המשפט, ואיך להיעזר בחוקיו מבלי להיעזר באלה האוכפים אותו.
מערכת יחסים בעבודה
מעסיק יעשה טוב אם יתכנן מראש את מסלול ההעסקה של כל עובדיו עד כמה שניתן. הכוונה לכך שמראש עליו לתכנן מהם תנאי ההעסקה, מהן ציפיותיו מהעובד, מהם התנאים שיובילו לפיטוריו, או להתפטרותו, ובאילו תנאים הוא היה רוצה שהצדדים ייפרדו. טיפול בשאלות הללו מבעוד מועד, יחסוך למעביד מפגש עם עורך דינו של העובד, או במקרים שכיחים למדי – עם בית הדין לעבודה.החוק מגדיר באופן בהיר מהן זכויותיו המינימליות של כל עובד ומהן חובותיו כלפי מעבידו. על המעביד להצטייד בהסכם עבודה העונה לדרישות אלו, ואף להגדיר במסגרתו את מטרותיו. בנוסף, מומלץ שהמעביד ישוחח עם העובד, יגדיר את ציפיותיו, את חששותיו, את גבולותיו ואת הסיטואציות העלולות להוביל לסיום מערכת היחסים. עליו לבקש מהעובד שימנה בפניו את צפיותיו, גבולותיו ומה שבעיניו עלול להיות "Deal Breaker" במערכת היחסים.
אם הצדדים הגיעו לעמק השווה – או הבהירו את ציפיותיהם – יש סיכוי גדול שיוכלו להימנע משימוש בכלים של תביעה, בית דין, פסק דין ואכיפתו. אולם לא די בכך; על כל אחד מהצדדים להיות קשוב לכל הסימנים והתשדורות של הצד השני. אסור להתעלם מתשדורות שאינן נעימות או מאיימות – יש סיבה לקיומן. התייחסות לתחושתו של עובד כי מעבידו אדם מאוד נוקשה, שלא יאפשר לעובד להתפתח לכיוונים מקצועיים שרצה בהם, חשובה. היא תמנע הפתעות לא נעימות בשלב מאוחר יותר. יש עובדים שיימנעו מלהתחיל לעבוד במקום שכזה, אחרים ייכנסו לעבודה עם ציפיות מתונות, שימנעו מהם ברגע האמת לתבוע את המעביד. מעביד הקורא סימנים מצד העובד, לפיהן מדובר באדם קטנוני, או בעל ציפיות לא ריאליות ממקום העבודה, מוטב שיימנע מהעסקתו, או שיידע שקיים סיכוי גדול שבבוא היום כאשר יבקש להחליפו או לפטרו – הוא ימצא את עצמו בבית הדין כנתבע. היכרות מוקדמת, קריאת סימנים, הצבת גבולות ברורים ותיאום ציפיות, יקטינו באופן משמעותי את הסיכוי שהצדדים יידרשו למערכת החוק והמשפט.
מערכת יחסים במשפחה
כשמערכת יחסים בין בני זוג מחמיצה – וגמלה ההחלטה לפרק את החבילה – ישנן חלופות משפטיות וישנן חלופות שאינן משפטיות. החלופות המשפטיות כוללות את בית המשפט לענייני משפחה ואת בית הדין הרבני. כשמדובר בעניינים כל רגישים וכה עדינים כמשפחה, ברור שפתרונות עדינים, מקוריים וייחודיים עדיפים על פסק דין שנכפה על-ידי גורם משפטי.כיצד ניתן להגיע למצב שבו בני הזוג יימנעו מלפנות לערכאות? שוב, בדרך של דו-שיח, תיאום צפיות, הקשבה הדדית, נכונות לוויתורים – לא בשל גדלות הרוח, אלא מתוך ידיעה שגם הליך משפטי פירושו פשרה. שכן בית המשפט, או בית הדין, אינם פוסקים, בדרך כלל, לפי בקשת הצדדים, אלא לפי מה שמוכתב להם על-ידי החוק, וכמובן לפי התרשמות אישית.בתיאוריה הדברים נשמעים הגיוניים, ונראה לכאורה כי כל זוג יגיע להבנה, אך הניסיון מראה שהרגשות גוברים על ההיגיון. לעתים קרובות הצדדים נכנסים למערבולת רגשית המונעת מהם הידברות שכזו. כמו-כן, ישנן תחנות בדרך לפני שמגיעים לנקודה המשפטית. ניתן לנסות ולגשר על הפערים באמצעות חברים, קרובי משפחה, פסיכולוגים, מגשרים מקצועיים (משפטנים, או פסיכולוגים, או עובדים סוציאליים). במקרים כאלה העדר כוח הכפייה המשפטי הוא חיסרון – שכן לא יהיה מי שיחייב את הצדדים להגיע לפשרה. מצד שני, העובדה שלא מדובר באיום, אלא בהליך וולונטרי, עשוי לעודד את הצדדים לשתף פעולה ולנסות למצוא ולהמציא פתרונות יצירתיים.
מערכת יחסים עסקית
מערכות יחסים עסקיות הן עולם ומלואו; הן כוללות תיאום ציפיות, בדיקת זכויות וחובות בין הצדדים, הצבת גבולות, יעדים, למידת התנהגותו של הצד השני והסתגלות לצרכיו, למניעיו ולציפיותיו. כל אלה יכולים להתגבש להסכם, אפילו כזה המנוסח באופן משפטי. אולם, כדי להימנע מהצורך להגיע בשלב כלשהו לבית משפט, על ההסכם להיות מפורט, ולהכיל התייחסות לכל דבר מטריד, או כזה שעלול להיות מטריד.למשל, אם מדובר בהסכם הכרוך בגיוס מימון, על הצדדים לדון בשאלות הנוגעות לביטחונות, לתשלום החובות במקרה הצורך, לחלוקת החובות שבין הצדדים, לחלוקת הרווחים, לטיפול בצוות העובדים במקרה של קשיי נזילות וכדומה.
כמובן, לכל אחת מהסוגיות הללו יש תשובות חוקיות בחוקים ובהלכות שכבר נפסקו. אולם הליכים משפטיים הם יקרים ובלתי נעימים, והם גם לא תמיד מובילים לתוצאה הרצויה. אך הסכם כתוב, שבוצע מתוך בדיקת כל הסעיפים ומתוך תיאום ציפיות בין הצדדים יכול להשיג תוצאה רצויה יותר לכל הצדדים.מעבר לכך, במערכות יחסים עסקיות משתתפים גורמים רבים מעבר לשני הצדדים בהסכם, למשל: גוף מממן, עובדים, הרשויות המקומיות, רשויות המס, רוכש המיזם וכדומה. כל אחד מגורמים אלה הוא בעל אינטרס כלשהו במערכת היחסים העסקית הזו. מוטב לשני הצדדים שיצרו אותה, שייפתרו את ענייניהם בעצמם, גם משום שפתיחת מערכת משפטית ביניהם תגרור אחריה מערכת משפטית כוללת, שאליה ייסחפו כל הגורמים האחרים.
משפטים מסוג זה הם מורכבים ויקרים, ובדרך-כלל נמשכים תקופות ארוכות והעלות שלהם גבוהות. עלויות גבוהות וזמן מבוזבז אינם תורמים לאף אחד מהצדדים במערכת היחסים העסקית. טיפול נאות ותכנון חכם של הצדדים בפתיחת מערכת היחסים, ומעקב אחרי התפתחותה, תוך פתרון מתמיד של הבעיות הנוצרות – עשוי לעזור לצדדים להימנע מלהגיע לערכאות המשפטיות.לסיכום, מערכת המשפט והחוק חייבת להיות נוכחת בכל חברה אנושית מתוקנת. כל פרט חייב לדעת שבשעת מצוקה, כשאחרים מנסים לשלול את זכויותיו – הוא יכול לפנות אליה ולהפעילה. אולם, מוטב לנסות לפתור את הסכסוכים ואת הבעיות בדרכים אחרות, לעתים תוך ביצוע פשרות, ורק במקרים של חוסר ברירה לפנות למערכת המשפט – מתוך ידיעה שהניסיון לפתור סכסוך עוד לפני שהוא נוצר הוא השקעת האנרגיה המשתלמת ביותר.
*הכותבת היא עורכת דין ובעלת משרד בתחום ההגנה על ידע והקניין הרוחני
Tags: אסטרטגיה בתי משפט גישור חוקים ייעוץ משפטי תביעות תביעות משפטיות